המהפכה החוקתית: סיבות והשלכות עיקריות
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

המהפכה החוקתית: סיבות והשלכות עיקריות 

מאת    [ 12/08/2012 ]
מילים במאמר: 408   [ נצפה 2151 פעמים ]

 
 

ישראל היא אחת משלוש המדינות הדמוקרטיות היחידות בעולם להן אין חוקה. שתי המדינות הנוספות הן בריטניה (הכפופה לחוקה האירופאית) וניו זילנד. המצב החוקתי בישראל הוא מצב בו הוגדרו מספר חוקי יסוד בנושאים מסוימים, אשר להם מעמד חוקי עדיף על פני חוקים אחרים, אך לא נקבעה חוקה המגבשת תפיסה כוללת ומקיפה, מגשרת על הפערים הקיימים בנושאים שונים שאינם מכוסים על ידי חוקי היסוד ומהווה הגדרת כללי המשחק הקובעים מהם יחסי הכוחות ואיזונם הראוי בין הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת.

המהפכה החוקתית בארץ

כבר בשנת 1958, לאחר חקיקת חוק יסוד הכנסת, הוחלט כי חוק היסוד הבא שיקבע יהיה בנושא זכויות האדם. למרות החלטה זו, מימושה זכה לעיכובים רבים ולהתנגדות עזה. הראשון שפעל לחקיקת חוק יסוד בנושא זכויות האדם היה ח"כ הנס קלינגהופר בשנת 1964. הצעתו של קלינגהופר נדחתה על ידי שר המשפטים דאז דב יוסף, מתוך הנימוק כי הכנסת היא הרשות המחוקקת היחידה ואין להגביל את סמכויותיה. הצעות שונות לכינון חוק יסוד בנושא זכויות האדם הועלו עם השנים, אולם רק בשנת 1992, לאחר הצעת חוק יסוד חופש העיסוק והצעת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שהוגשו על ידי ח"כ אמנון רובינשטיין והתקבלו בכנסת, החלה למעשה המהפכה החוקתית בישראל.

נשיא בית המשפט העליון דאז, אהרון ברק, הוביל את האסכולה אשר ראתה בקביעת חוקי היסוד הללו בסיס למהפכה חוקתית בארץ. על פי תפיסה זו חוקי היסוד הם במעמד על-חוקי ובזכותם ניתנת לבית המשפט הזכות להכריע האם חוקים אחרים, שלא נחקקו במעמד חוקי היסוד, עומדים במבחנם של חוקי היסוד או שיש לבטלם על סמך היותם לא-חוקיים.

משמעותה של המהפכה החוקתית

ההשפעות המשמעותיות למהפכה החוקתית וחקיקת חוק היסוד כבוד האדם וחירותו, הן מתן מעמד מיוחס לזכויות האדם, תוך עיגון הזכות לבטל חוק שנחקק בכנסת, במידה ואינו עומד בקנה אחד עם חוק היסוד. מעמד מיוחס זה משמעו כי לבית המשפט ניתנת הסמכות לבטל חקיקה משנית וראשית של הכנסת, למעט מקרים בהם חקיקה זו עומדת בכל העקרונות הבאים:


    • פגיעה בזכויות האזרח נעשתה מתוקף חוק או באמצעות הסמכה מפורשת
    • החוק תואם את ערכיה של מדינת ישראל כפי שנקבעו במגילת העצמאות
    • החוק נועד לתכלית ראויה
    • הפגיעה היא מידתית ומינימלית בהתאם לנדרש

עקב המהפכה החוקתית הוגבר כוחו של בית המשפט כשומר החוקה וכמפקח על כוחה וחוקיות פעולותיה של הרשות המחוקקת (הכנסת) והרשות המבצעת (הממשלה).

עד לקביעת חוקה בישראל, מאבק הכוחות בין הרשות המחוקקת והרשות השופטת לא יסתיים. החל מ- 2007 החל שר המשפטים דניאל פרידמן לנסות ולסייג את כוחו של בית המשפט, בטיעון כי בית המשפט למעשה עושה שימוש בחוקי היסוד לשם ביטול חוקי הכנסת, למרות שזכות זו לא ניתנה לו.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב