אוטיזם- האם זה נכון ש...?
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

אוטיזם- האם זה נכון ש...? 

מאת    [ 07/08/2012 ]
מילים במאמר: 1094   [ נצפה 7176 פעמים ]

 
 

ידע משמעו כוח. כאשר אנחנו מרחיבים את תחום הידע שלנו בנושא מסויים אנחנו מרחיבים את היכולת שלנו להתמודד  בצורה טובה יותר ויעילה יותר. כאשר אנחנו רוצים לקדם את הילד/האדם האוטיסט לא מספיק לטפל בו, אלא חשוב להדריך וללמד את הסביבה התייחסות נכונה ומותאמת לאותו אדם.

 "כל האוטיסטים דומים אחד לשני. אחרי שהכרתי אוטיסט אחד אצליח לזהות מי עוד אוטיסט".

לא נכון. אמנם לכל האנשים שאובחנו על הספקטרום האוטיסטי יש בהכרח  3 מאפייני תפקוד דומים (לקות באיכות אינטראקציה חברתית, לקות באיכות התקשורת ובפעולות הדמיון ודפוסים תבניתיים וחזרתיים של התנהגות ותחומי עניין ופעילות)אבל לכל אדם יש פוטנציאל אישי שונה, יכולות שונות, קשיים שונים והכי חשוב אישיות שונה.

 "אוטיסטים לא יוצרים בכלל קשר עין, אינם חכמים, לא מדברים, סגורים בבועה".

לא נכון. אוטיסטים יכולים ליצור קשר עין, (לפעמים לטווחי זמן קצרים), יכולים להיות ורבלים ולא ורבלים יכולים להיות בעלי יכולת קוגניטיבית גבוהה, תקינה או נמוכה. אדם שאינו מדבר אינו בהכרח בעל יכולת קוגניטיבית נמוכה. לעיתים הקושי לדבר נובע מקשיים בתכנון תנועה מוטורית של אברי הדיבור (דיספרקסיה). ניתן לעיתים, ללמד את האדם האוטיסט שפה חליפית לדיבור כמו למשל שימוש בתמונות או עזרי פלט קולי.

אינדיוידואלים עם אוטיזם קלסי לעיתים מתקשים לרכוש שפה. אבל בספקטרום האוטיסטי יש אנשים בעלי כישורי שפה יוצאי דופן וכישורי קריאה יוצאי דופן.

כאשר קיימים קשיי שפה ודיבור, קשה להעריך את היכולת הקוגניטיבית של המאובחנים על הספקטרום. בנוסף לרבים יש מוצפות סנסורית וקשיים בתכנון והתארגנות מוטורית. קשיים אלו עשויים לגרום להפרעות בתפקוד נורמטיבי.

 "לאוטיסטים אין רגשות, הם לא מביעים אהבה או אמפטיה".

לא נכון. האדם האוטיסט כמו כל אדם אחר, מרגיש,  ומביע רגשות, ואהבה. הדרך בה הרגש מובע אינה בהכרח קונבנציונלית, ולפעמים התגובה לרגשות כמו  שמחה פחד, מועקה וכדומה עשוייה להתבטא בסטרס עצמי.

 "אוטיסטים לא מצליחים ליצור קשרים חברתיים, יחסי קרבה".

לא נכון. אמנם יתכן והקשרים יהיו על בסיס עניין משותף, או אינטרס משותף, אולם בהחלט יש יחסי קרבה ו/או קשר.

יש המעדיפים להתבודד, יש הרוצים ליצור קשר אבל לא יודעים איך לבנות אותו ואיך לשמר אותו באפן ספונטני. לעיתים יש קושי בלמידת חוקים וכישורים סוציאלים. אבל אם האדם  מקבל התייחסות אישית הבנוייה על יכולותיו  וקשייו ועוזרת בהכללה, יש בהחלט למידה חברתית. הכישורים החברתיים לא מתפתחים באופן טבעי וספונטני כתוצאה מחוויות וידע עולם.

ואגב- יש לא מעט מאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, נשואים, ובעלי משפחות.

 "אם אין לו קשר עין הוא בוודאי אוטיסט".

לא נכון. אפיון בודד כמו קושי בקשר עין עדיין לא הופך את האדם לאוטיסט. על מנת להיות מאובחן כאוטיסט יש צורך במספר אפיונים. אפיוני האוטיזם בלינק הבא.

 "האדם האוטיסט מעדיף להיות לבד".

זה נכון שאנשים על הספקטרום האוטיסטי מעדיפים לפעמים להיות לבד. בגלל הרגישות הסנסורית לגרויים ויזואלים ואודיטורים (כמו רעש סביבתי למשל, או סביבה עמוסה בדמויות) הם זקוקים לסיטואציה הבודדת על מנת להרגע. כאשר ניתנת להם ההזדמנות לחלוק את זמנם עם אדם השותף לתחומי ההתעניינות שלהם, בסביבה רגועה ולא עמוסת גרויים הם עשויים להינות מהסיטואציה החברתית.

 "אוטיזם מתפתח כתוצאה מהורות לקוייה".

לא נכון. לפני שנים היתה סברה שהסיבה להיות הילד אוטיסט היא התייחסות קרה של האם אליו. היום יודעים בברור שהורים לא יוצרים אוטיזם. האוטיזם הוא שונות גנטית  ונוירולוגית.

 "רוב האוטיסטים הם savants, גאונים בתחום ספציפי כמו מתמטיקה או מוסיקה, כמו למשל בסרט איש הגשם" .

לא נכון. רוב האוטיסטים בעלי כישורים ממוצעים. אמנם מאמינים שאיינשטיין, תומס ג'פרסון, בטהובן וניוטון היו אי שם על הספקטרום אבל רוב המאובחנים אינם יוצאי דופן בכישוריהם.

 "עדיף לחכות ולראות אולי המצב ישתפר, מאשר להפנות לאבחון. האבחון מקטלג. עדיף להסתיר ואז אולי לא ישימו לב שמשהו לא תקין".

לא נכון. אבחון מוקדם מביא לטיפול נכון כמה שיותר מוקדם ובעקבותיו התפתחות והתקדמות. אם יש ספק- חשוב להפנות לאבחון.

האבחון עצמו אינו מקטלג. הילד נבחן לא על פי מסקנות האבחון אלא על בסיס תפקודו. כבר בגילאי חמש סביבת הילדים מרגישה במידה ויש שונות. לעיתים הידע, ומסקנות האבחון מקלות על ההתמודדות.

"הוא אובחן כאוטיסט - הוא אבוד".

משפט קשה ולא נכון. מיתוס שעושה עוול להרבה ילדים מאובחנים. משפט כזה חותם את גורל המאובחנים ללא מתן קרדיט וכבוד לאדם מאחורי האבחון. חשוב להאמין בפוטנציאל, חשוב להתארגן לתמיכה מקצועית מהירה ותואמת יכולות וקשיים.

"חשוב להקפיד עם ילד אוטיסט על קשר עין,  ולאסור על התנהגויות מוזרות וחזרתיות כמו אקולליה, נפנופי ידיים או התנדנדות קדימה ואחורה".

לא נכון. יצירת קשר עין לילד אוטיסט דורשת ממנו הרבה ריכוז, מאמץ, והשקעת אנרגיה. כאשר הילד צריך לתכנן מסרים מילוליים, הדרישה לקשר עין עשוייה להפחית מיכולתו לדבר.

ההתנהגויות החוזרות לעיתים הן אסטרטגיה להרגעה עצמית. מכאן מומלץ לאפשר לילד בסיטואציות מסויימות את ההתנהלות החזרתית.

"אם הילד האוטיסט לא רכש שפה ודיבור עד גיל חמש, הוא כבר לא ידבר".

לא נכון. הילד האוטיסט עשוי לפתח שפה בגל יותר מאוחר. עם הטיפול הנכון והאינטנסיבי וההתייחסות הנכונה של החברה לעיתים רכישת הדיבור מתממשת בגיל מאוחר יותר מהמקובל. ובניגוד לחשש ההורים - תקשורת תומכת בעזרת רמזים ויזואלים עשוייה לעזור  ברכישת הדיבור.

"התפקוד של הילד האוטיסט מתדרדר עם השנים".

לא נכון. האוטיזם אינו הפרעה ניוונית. להיפך. עם קבלת עטיפה טיפולית וחינוכית אישית, הסברה לסביבה להתייחסות תואמת, הבנה של הסביבה והזדמנויות שילוב, המצב התפקודי הולך ומשתפר. מאידך גם הפער בין הילד המאובחן לחבריו לגיל לעיתים הולך וגדל. במידה והילד אינו מגלה התפתחות והתקדמות חשוב לבדוק את התאמת ההתייחסות הטיפולית.

"אי אפשר להחלים מאוטיזם", או ?"אפשר להחלים מאוטיזם".

חלק מהמאובחנים כאוטיסטים נעלבים ממונחים כמו "להרפא" או "להחלים". הם מתייחסים לאוטיזם כאל שונות ולא כאל מחלה ו/או הפרעה. מכאן אם זו שונות הרי שאין צורך להחלים ממנה.

הדעות חלוקות לגבי האפשרות ל"צאת" מהאוטיזם. לנסיוני אין יציאה מהאוטיזם, ואין ילד או אדם ללא אוטיזם המסתתר מאחורי האוטיזם. האוטיזם הינו חלק מהאדם המאובחן. ולכן בהחלט אפשר לקדם יכולות כישורים ותפקוד, ומאידך ניואנסים אוטיסטים תמיד יהיו.

ולגבי אותם שאובחנו אבחון חוזר והמאבחן שמח לבשר ש"אין יותר אוטיזם"- לרוב המדובר בילדים עם קשיים משמעותיים בעיבוד סנסורי העשויים לתת תמונה זהה לקשיים אוטיסטיים.

קיימת שונות גדולה בין האנשים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי. כל אדם מייצג אישיות, פוטנציאל , יכולות וקשיים.

חלקם רוכשים יכולת שפתית טובה, אחרים לא מדברים אבל מבינים, ויש שלא מדברים ומתקשים גם בהבנת השפה. חלקם נהנים מאינטראקציה חברתית, אבל מתקשים בהבנת חוקים חברתיים, ויש שיעדיפו להיות לבד. חלקם בעלי יכולת קוגניטיבית ממוצעת ומעלה ויש בעלי יכולת קוגניטיבית נמוכה. חלקם בעלי כשרונות מיוחדים ויוצאי דופן ויש המתפקדים ככל האוכלוסיה ללא תחומים ספציפיים ובולטים. 

בניגוד לתפיסה הרווחת לא מעט אוטיסטים ייצרו קשר עין, יגלו יכולת רגשית, יגלו חוש הומור ויהנו לצחוק.

הנקודה החשובה מכל היא שכל אדם מיוחד בדרכו שלו, בעל רצונות ושאיפות משלו, הנאות משלו, ואהבות משלו. אנחנו כסביבה תומכת חשוב שנדע לתמוך בהתפתחות אישית של כל אחד, ולאפשר לו את ההזדמנות המתאימה לנצל את יכולותיו וכשרונותיו, ולחיות חיים מלאים ומאושרים.

 

מתוך אתר הבית  www.ronitwel.com


 

ד"ר רונית ולגרין, קלינאית תקשורת. אבחון וטיפול בבעיות תקשורת שפה והגוי. השתלמויות הדרכה ויעוץ להורים ולמסגרות חינוכיות וטיפוליות. טל. 03-5471904  אתר הבית: http://www.ronitwel.com    דף הפייסבוק שלי:  http://www.facebook.com/Dr.roni it.welgreen.SLP 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב