השיח הציבורי בעניין הגרעין האירני - האם ברברת מיותרת? 

השיח הציבורי בעניין הגרעין האירני - האם ברברת מיותרת?
לאחרונה בעיקר הגיע השיח הציבורי-פוליטי בעניין הגרעין האיראני והאפשרויות האופרטיביות העומדות על הפרק לשיאים הטומנים בחובם סכנה אמיתית למדינת ישראל. הצמרת הפוליטית-צבאית מוסיפה לדשדש במים העכורים של ניתוח מערכות התקיפה האפשרית באיראן עד כדי מצב אבסורדי של ברברת מיותרת לחלוטין; זו המציבה את מדינת ישראל במסלול התנגשות בלתי-נמנע למעשה מול אירן. זאת  ועוד, הגדילה לעשות ח"כ זהבה גלאון יו"ר מר"צ שהציעה לקבוע בחוק לחייב את הממשלה לקבל אישור מיוחד ומראש מוועדה 'סודית' של הכנסת אם תחליט הממשלה לתקוף את מתקני הגרעין באיראן.
הבעייתיות העולה מהצעתה של יו"ר מרצ פנים רבות לה: (א). במדינה בעלת שיטת ממשל הנהוגה אצלנו ( ויודגש כאן טרם חוברה חוקה למדינה ), קיימות שלוש רשויות המחוקקת (הכנסת), המבצעת (הממשלה) והשופטת (בית המשפט העליון) כאשר העיקרון הבסיסי והמנחה בשיטת ממשל זו הוא: הפרדת הרשויות. נשאלת השאלה, אם כן, האם בהצעתה של זהבה גלאון טמון 'פרדוקס' וסתירה מהותית לעקרון הפרדת הרשויות, דהיינו: האם הופכים את הכנסת לחלק מהזרוע המבצעת (הממשלה) שעה שתפקיד הכנסת הוא לפקח על הממשלה ולא 'להתמזג' עמה ולמעשה להיות שותפה לממשלה? בלשינא אחרת: עקרון הפרדת הרשויות מופר באופן בלתי מתקבל על הדעת באמצעות שחיקת סמכויות ( הן זכויות והן חובות ) הממשלה להכריע בנושאים הרי גורל כגון תקיפת מיזם הגרעין האיראני ובנושאים אחרים נוספים חשובים לא פחות. (ב). סיכון נוסף מאיים בהצעת ה של יו"ר מר"צ זהבה גלאון טמון בפתולוגית ההדלפות; מה יקרה באם מאן דהוא מקרב סיעת האופוזיציה בוועדה זו 'ידליף' את החלטות הממשלה בעניין תקיפה באירן - שוו בנפשכם איזו פאניקה תשרור בקרב אזרחי המדינה, מה יהא האפקט הנלווה, כמו: גורם ההפתעה? ומבחינה מדינית: מה תהא תגובת בת-בריתנו ארה"ב?
הנה כי כן ומכאן נובעת המסקנה בדבר הפסלות המוחלטת של הצעת ח"כ זהבה גלאון וכל 'הפטפטת' המיותרת בדנן מאיימת בצורה מסוכנת על התרחישים המבצעיים - כלומר, תיארוך המבצע האפשרי - פוגמים ביכולות הצבאיות של מדינת ישראל לרבות איון 'גורם ההפתעה' שלו חשיבות עצומה בקיום החלטה מבצעית.
ההצעה שהייתי מכנה אותה 'הזויה' בלשון המעטה, חותרת תחת אושיות הדמוקרטיה התקינה ושיטת הממשל אצלנו (הפרדת רשויות).
אין בכוונתי לשלול את הלגיטימיות של השיח המתפתח בחברה בעניין איראן לחלוטין; אולם כאן יש להבדיל בין אלו המתווכחים באם להשלים עם קיום איראן גרעינית או להפציצה בטרם תגיע ליכולת של הרכבת פצצה גרעינית - זהו כאמור דיון לגיטימי לתפיסתי, לבין חשיפת פרטים מבצעיים העלולים ליידע את איראן בדבר תקיפה אפשרית ולהתכונן אליה במעוד מועד.
ברי לכולי עלמא שעדיף פחות פטפטת ולתת את הקרדיט להחליט על צעדים מבצעיים לאלו האמונים על כך; במקביל נמשיך להתכונן ליום פקודה - בו אני בטוח שעם ישראל יוכל לעמוד בפרץ.