החייב שלכם הבריח את רכושו לאשתו ? - הנה פתרונות
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

החייב שלכם הבריח את רכושו לאשתו ? - הנה פתרונות 

מאת    [ 05/08/2012 ]
מילים במאמר: 1080   [ נצפה 1768 פעמים ]

 
 

ראובן חייב כספים לשמעון. לימים יורד ראובן מנכסיו ומתחמק מתשלום חובו. סמוך קודם לכן, הוא מעביר את בית המגורים של משפחתו על שם אשתו בלבד. נושיו של ראובן תובעים ממנו את התשלום ואז מוצאים שנכסיו כבר אינם רשומים על שמו. הנושים פועלים להיפרע מבית המגורים של בני הזוג אולם האישה החלה להתנגד בטענה כי כל עוד נמשכים יחסי הנישואין, בית המגורים מצוי בבעלותה בלבד, ועל כן הנושים אינם יכולים לעקלו. לטענת הנושים, דירת המגורים שייכת בחלקה לבעל, ויש לאפשר להם לעקל את חלקו.

מה הוא איפוא הדין במקרה זה ?

1. חוק ההוצל"פ יוצר הבחנה בין מצב בו המקרקעין רשומים על שם החייב לבין מצב בו המקרקעין רשומים על שם אחר.  כאשר המקרקעין רשומים על שם החייב רשאי רשם ההוצאה לפועל לצוות על עיקולם מכוח חוק ההוצאה לפועל, והנטל מוטל על צד שלישי הטוען לזכות לא רשומה בנכס לפנות לבית משפט על מנת להוכיח את זכותו. לעומת זאת, כאשר המקרקעין אינם רשומים על שם החייב הרי שרשם ההוצל"פ אינו יכול לעקל את הנכס. סמכות זו נתונה לבית משפט.

2. הפסיקה קבעה כי ההליך לפי חוק ההוצל"פ "נועד למקרים שבהם מבקשים חייבים לעקוף את נושיהם על ידי העברת נכסים לזולתם... הרעיון שביסוד סעיף זה פשוט: "יצר לב האדם רע מנעוריו" (בראשית ח' 21), ויהיו שינסו להבריח נכסיהם מנושיהם על ידי רישומם על שם אחר. המחוקק יצר איפוא כלי להיאבק בתופעה זו".

3. לעניין זה חשוב להבחין בין זוגות שנישאו לפני ה- 1.1.1974, לזוגות שנישאו לאחר מכן: ביחס לזוגות שנישאו לפני ה- 1.1.1974 הרי שזכויותיהם הרכושיות ההדדיות מוסדרות, בהעדר הסכם אחר, בהתאם להלכת השיתוף בזכויות -  "על פי הלכת השיתוף בזכויות, חזקה על בני זוג, המנהלים אורח חיים תקין ומאמץ משותף, כי הרכוש שנצבר מצוי בבעלותם המשותפת. זאת אף אם הנכסים רשומים על שם בן הזוג האחד או נמצאים בחזקתו הבלעדית. החזקהבדבר השיתוף בזכויות נלמדת מאופיים של חיי הנישואין. יחד עם זאת, חזקה זו, המבוססת על הסכמתם המפורשת או המשתמעת של בני הזוג, ניתנת לסתירה.

כדי לסתור את החזקה ולהוציא נכסים מסוימים מתחולתה של חזקת השיתוף, נדרשות ראיות כבדות משקל. הנטל הוא על הטוען לאי התקיימותה"

כאשר הלכת השיתוף בזכויות מסדירה את זכויותיהם הרכושיות ההדדיות של בני זוג נשואים, משמעות הדבר היא שלבן הזוג הלא רשום זכויות מעין קנייניות ברכוש המשותף כבר במהלך הנישואין. על כן ניתן לטעון כי נושיו של בן הזוג הלא רשום יכולים לעקל את זכויותיו של החייב ברכוש המשותף בכל עת (לרבות טרם פקיעת הנישואין), במסגרת ההליך הדיוני שיצר חוק ההוצאה לפועל .  

לעומת זאת, ביחס לזוגות שנישאו לאחר 1.1.1974 חל משטר רכושי שונה הנגזר מהוראותיו של חוק יחסי ממון. המחוקק קבע כי "אין בכריתת הנישואין או בקיומם כשלעצמם כדי לפגוע בקניינים של בני הזוג, להקנות לאחד מהם זכויות בנכסי השני או להטיל עליו אחריות לחובות השני". חלף זאת קבע המחוקק כי בהעדר הסכם ממון, תעמוד לכל אחד מבני הזוג הזכות לאיזון משאבים עם פקיעת הנישואין.

זכות זו קובעת כי "עם פקיעת הנישואין עקב גירושין או עקב מותו של בן זוג זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג" למעט חריגים המנויים בחוק. המשמעות היא שכל עוד לא פקעו הנישואין לא קמה הזכות לתבוע את ביצועו הלכה למעשה של איזון המשאבים, וממילא מתעורר קושי להצהיר על זכויותיו של בן הזוג הלא רשום, ולהורות על עיקולן. זהו, בעצם, המכשול העיקרי העומד בפני הנושים בעניין דנן.

4. כל עוד בני הזוג נשואים, הזכות לאיזון משאבים היא בגדר זכות עתידית, המותנית בפקיעת הנישואין. עם זאת, הפסיקה הכירה, באופן עקרוני, באפשרות לעקל זכות עתידית, ולפיכך ניתן היה לסבור כי הנושה יכול לבקש הטלת עיקול על הנכסים המגיעים לבן הזוג עם הפעלת הלכת האיזון כיום, אשר מימושו יידחה למועד פקיעת הנישואין.

5. המחוקק שהיה ער לאפשרות שנושים יבקשו לעקל את הזכות לאיזון משאבים עוד בטרם הבשילה, שלל חלופה זו במפורש. סעיף 10 לחוק יחסי ממון קובע כדלהלן: "זכותו של בן זוג לאיזון המשאבים אינה ניתנת להעברה, לשיעבוד או לעיקול כל עוד אינו זכאי לממשה". מכאן שנושה אינו יכול להתבסס על זכותו העתידית של בן הזוג הלא רשום מכוח הזכות לאיזון משאבים, ולבקש לעקלה כל עוד לא יכול בן הזוג הלא רשום לממשה. לפיכך, חלופה זו חסומה בפני הנושים.

6. אחת השאלות שהתעוררו בפסיקה היא האם לבן הזוג הלא רשום עשויות להיות זכויות ביחס למקרקעין קודם לפקיעת הנישואין ולביצוע איזון המשאבים. הגישה הקיימת כיום קובעת כי הלכת השיתוף אינה חלה, כפשוטה, ביחס לבני זוג שחוק יחסי ממון מסדיר את יחסיהם. יחד עם זאת, הכירה הפסיקה, בכך שגם ביחס לבני זוג שנישאו לאחר ה- 1.1.1974 ניתן ללמוד על זכויות של בן הזוג הבלתי רשום על יסוד הדין הכללי, להבדיל מחזקת השיתוף. 

7. ככל שלבן הזוג הלא רשום זכויות מכוח הדין הכללי, אזי אין מניעה לעיקולן של זכויות אלו.  

8. הדין הכללי הכיר בשלוש דוקטרינות מכוחן יכול בן הזוג הבלתי רשום, ובעקבותיו המעקל במסגרת בקשה לפי חוק ההוצל"פ, לטעון לזכויות במקרקעין עוד טרם פקיעת הנישואין?

א.  רישום פיקטיבי – בהתאם לחוק החוזים "חוזה שנכרת למראית עין בלבד – בטל". מהוראה זו נלמד כי רישום נכס על שמו של אדם, שלצדדים אין כוונה של ממש להקנות לו את הבעלות, הוא רישום פיקטיבי, ויש להתעלם ממנו. לפיכך אם המעקל יכול להראות כי רישום בית המגורים במרשם המקרקעין במלואו על שם האישה נעשה ללא כוונה להקנות לה בעלות מלאה, אלא למראית העין בלבד,  הרי שיש להתעלם מהרישום הפיקטיבי, ולהכיר בזכות הבעל במחצית בית המגורים.

ב.  הברחת נכסים - כאשר חייב מעביר את נכסיו לאדם אחר במטרה להגן עליהם מפני נושיו, הרי שהוא עלול להיתפס כמי שביצע בכך פעולה של הברחת נכסים. פקודת פשיטת רגל קובעת הוראות המאפשרות ביטול של הברחת נכסים, ובמקרים מסוימים נראה כי ניתן לבטלן מכוח דיני החוזה הפסול. 

ג.   הסכמה על שיתוף או נאמנות - גם אם חזקת השיתוף איננה חלה בין בני הזוג, אין מניעה כי יסכימו ביניהם על כך שנכס הרשום על שם אחד מהם, שייך למעשה לשניהם או שהאחד מחזיק בו בנאמנות בעבור האחר.  ויודגש, קיומן של זכויות לבן הזוג הלא רשום מכוח שיתוף או נאמנות במקרים אלו הוא תוצאה של הסכמת הצדדים (המפורשת או המשתמעת), ולא גזרה של הדין.

9. הטוען כנגד הרישום יכול להסתייע בחזקות כלליות שמעמיד לרשותו הדין, ובדרך זו להעביר את נטל הבאת הראיות לכתפי הצד שכנגד. על הנושים מוטל נטל השכנוע כי למרות רישום נכס המקרקעין על שם האישה, הבעלות במחציתו שייכת לבעל. ואולם, אם עולה בידי הנושים להביא ראיות המבססות קיומה של חזקת שיתוף אובייקטיבית, הרי שנטל הבאת הראיות עובר לכתפי האישה. ודוק, משמעותו של נטל זה הוא כי על האישה להביא ראיות לכך כי כוונתם הסובייקטיבית של הצדדים במקרה הנידון הייתה שונה מהכוונה המיוחסת ברגיל, מכוח החזקה האובייקטיבית, לבני זוג במצבם.

בקרו אותנו: www.yuvalb.org

 

עו"ד יובל ברכה רח' היצירה 29, בית גאון (מתחם הבורסה) רמת גן טל': 03-9016008, פקס': 03-9016009; yuvalb@yuvalb.org; עו"ד יובל ברכה נמנה על צמרת עורכי הדין בתחום העסקי מסחרי-אזרחי, ותחום הנדלן בכללם. עו"ד ברכה הינו בעל תואר ראשון במשפטים, עם התמחות עסקית ענפה וכן הינו בעל תואר שני במנהל עסקים (MBA). עו"ד ברכה משמש כבורר, קובל בלשכת עורכי הדין וכן הינו גם בעל תעודת מגשר מוסמך. עו"ד ברכה כיהן כמנהל מחלקת נדלן במשרד גדול ומוביל בתל אביב, ומאז הינו מלווה עם צוות משרדו בעלי עסקים, יזמים, תאגידים, יחידים וגופים אחרים בשלל עסקאות, חלקם מן המוכרים יותר במשק הישראלי.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב