לימוד אנגלית כשפה שניה (ESL - English as a Second Language)
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

לימוד אנגלית כשפה שניה (ESL - English as a Second Language) 

מאת    [ 16/01/2008 ]
מילים במאמר: 2388   [ נצפה 9363 פעמים ]

 
 
מבוא


בחברה בת זמננו, השפה האנגלית נתפסת כבעלת ההשפעה הגבוהה ביותר בתהליכים חברתיים, אקדמיים וכלכליים. אנגלית היא השפה הזרה הראשונה בישראל, כפי שהוגדרה ב"מדיניות הלשונית להוראת שפות בבתי הספר בישראל" (משרד החינוך 1996-1995) ואחת השפות המדוברות ביותר בעולם - מאות מליוני אנשים דוברים אותה, הן כשפת אם והן כשפה שניה/נוספת. החיים ב"כפר גלובלי" בו אנגלית נמצאת כשפה התופסת תאוצה הביאו במהלך העשורים האחרונים לייצור שדה לימוד האנגלית כשפה שניה ולחקירת האסטרטגיות המתודולוגיות העשויות להניב תוצאות אפקטיביות בתהליך הלמידה. עם התפתחות הטכנולוגיה, השימוש באמצעים ללימוד אנגלית כשפה שניה בא לידי ביטוי באסטרטגיות למידה שונות ובכלים שונים, כגון: הרדיו, הטלוויזיה, הווידאו, תוכנות הלמידה, והאינטרנט. שדה למידה זה, הטומן בחובו ככל שדה למידה אחר אלמנטים המתקשרים לבחינת אמצעי הוראה ולשיפורם כחלק אינטגרלי מתהליכי למידה כמו גם אלמנטים המתקשרים לבחינת צורכי הלומדים המשתנים עם קידומה של המודרניזציה, נבחן ופותח בקשת רחבה של מחקרים. מאמר זה סוקר את התפתחותו ההיסטורית של שדה לימוד אנגלית כשפה שניה, בהתייחסות לגישות ולמתודות שונות עם שימת דגש על אסטרטגיות למידה בארץ ובעולם, הנמצאות כבעלות רמת האפקטיביות הגבוהה בתהליך הלמידה. מאמר זה פונה לאנשי חינוך והוראה כמו גם להורים ולמחנכים, עם זרייתו אור על חשיבותם הרבה של אספקטים לינגוויסטיים וחברתיים כאחד בתהליך לימוד אנגלית כשפה שניה.



מודלים, אסטרטגיות וכלים ללימוד אנגלית כשפה שניה


החל ממחציתה השניה של המאה ניתן להבחין בצמיחתן של מתודות ללימוד אנגלית כשפה שניה, המדגישות אספקטים לינגוויסטיים שונים החיוניים לתהליך הלמידה: תרגום דקדוקי מול תרגום הוליסטי, חוקים דקדוקיים, מבנים לשוניים המשותפים לשתי השפות, הבנת הנשמע ועוד. לטענת המצדדים בגישה הסטרקטוראלית, יש ללמד שפה כקומפלקס של חוקים דקדוקיים על פי סדר מובנה. על פי הגישה הישירה, יש לבצע את תהליך ההוראה במלואו בשפה הזרה. חסידי מתודת התרגום הדקדוקי לעומת זאת גורסים כי על תרגום השפה להיות החלק המרכזי בתהליך ההוראה. גישות נוספות נתנו דגש בחשיבות השמיעה בתהליך הלמידה ועודדו את השימוש באמצעי למידה נוספים כגון אנליזה ממוחשבת ויצירת תגובה טוטאלית אצל הלומדים לשמע הוראות לשוניות.


הגישה הקומוניקטיבית נתנה השפעתה הרבה בהדגישה את יכולות הלומדים לעשות שימוש נכון בשפה בסיטואציות ספציפיות; עריכת אינטגרציה מבנית ופונקציונאלית של השפה כתהליך פתרון בעיות, קידוד אינפורמטיבי וכן הלאה. גישה זו נשענה על הגישה הפונקציונאלית, לפיה התנהגות וורבאלית מעובדת לביצוען של פונקציות לשוניות ולביטוי היגדים. בספרם "גישות ומתודות בהוראת שפה - תיאור ואנליזה" Richards and Rodgers (1986) השוו בין גישות עיקריות וחדשניות ללימוד שפה. חלק מעקרונות לימוד שפה שניה בהתבסס על הגישה הקומוניקטיבית הוגדרו כלהלן: חשיבות לימוד שפה, וערכה כפי שנמצא אצל הלומדים בעלי השפעה על הרצון ללומדה ועל רמת המוטיביציה בלימודה כחלק אינטגרלי; פעילויות, בהן השפה הנלמדת מבוטאת לביצוען של מטלות חשובות עבור הלומדים מקדמות את תהליך הלמידה; וכן, פעילויות המיוחסות לתהליכים תקשורתיים גם כן משפיעות על קידום תהליך הלמידה. אם כן, על פי עקרונות אלו, על הלומדים להשתמש בשפה הנלמדת כאמצעי לביטוי הערכים והפונקציות התואמים את צרכיהם התקשורתיים (Richards and Rodgers, 1986).


אסטרטגיות למידה מוגדרות בספרות המחקרית כפעולות, צעדים או טכניקות ספציפיות, בהן משתמשים הלומדים באופן עקבי על מנת לשפר התקדמותם ברכישת שפה שניה (Oxford, 1990a) וככלים למעורבות אישית, יזומה ופעילה, הנדרשת לפיתוח יכולת תקשורתית בשפה השניה
(O'Malley and Chamot, 1990). אסטרטגיות הוראת שפה שניה התמקדו עם השנים באופן מגמתי בעיקר במיומנויות השמיעה והדיבור ופחות במיומנויות הכתיבה. החל מהמאה ה-18, לימוד שפה שניה יושם באמצעות ספרים ומילונים, בהתבססות על מתודת התרגום שהושפעה מגישות מסורתיות ללימוד לטינית במאה ה-19. השימוש באמצעי אודיו החל כבר בשנות ה-40, בהשפעת הגישות ששמו דגשן על ערוצי השמיעה והדיבור. נראה כי עם התפתחותו של שדה מחקר האסטרטגיות ללימוד שפה שניה, השילוב בין יישומה של אינטראקציה קונקרטית בין המורה ללומדים יחד עם השימוש באמצעים טכנולוגיים התבסס על מספר עקרונות: ארגון האמצעים הטכנולוגיים במונחים של מיקום ונגישות הן במהלך שעות הלימודים והן לאחריהן, יישום אופרטיבי של אמצעים אלו והפיכתם לידידותיים למשתמש/ת, שימוש בהם בתהליך הלמידה באופן המותאם ללומדים ומאתגרם והכנת הלומדים לשימוש פונקציונלי במגוון אמצעים טכנולוגיים.


(1999) Morely הציגה שלושה היבטים תקשורתיים על פיהם הלומדים יכוונו למודעות אקטיבית בתהליך לימוד השפה השניה: 1. היבט חד-כיווני - היבט המשקף תקשורת ריאקטיבית, בה תהליך הקליטה מיושם בסיטואציות חברתיות-ציבוריות (הרצאות כיתתיות, הרצאות ציבוריות, הצגות תיאטרליות, מופעים וכן הלאה), בכלי התקשורת (טלוויזיה, רדיו, סרטים וכן הלאה) ובסיטואציות מכוונות אחרות (פגישות ארגוניות, דיונים, הודעות טלפוניות מוקלטות וכן הלאה); 2. היבט דו-כיווני - היבט המשקף תקשורת דו-כיוונית או רב-כוונית המיוצרת באנטראקציות חברתיות בכיתה או בפעילויות מחוצה לה; 3. דיאלוג עצמי - היבט המשקף סיטואציות בהן הלומדים מייצרים מונולוגים ודיאלוגים בשפה השניה, תוך יישום חשיבתי ואימון אלטרנטיבי, תכנון אסטרטגיות וקבלת החלטות בזמן שהם מדברים לעצמם ושומעים את עצמם.


בספרות המחקרית מוצעות אסטרטגיות רווחות המומלצות ליישום בתהליך לימוד שפה שניה: קריאת מאמרים המקושרים לנושא הנלמד, שימוש באמצעים טכנולוגיים (טלוויזיה, אינטרנט, תוכנות לומדה וכן הלאה), עריכת דיון עם המורה/מנחה ועם יתר הלומדים בנושא הנלמד ועריכת דיון נוסף בפרספקטיבה נוספת דומה או שונה, הכוונת הלומדים להתייחסות לרעיונות המרכזיים, שימת דגש על הנקודות המרכזיות, ועריכת השערות, השלכות עתידניות ומסקנות, בהתייחסות לנושא הנלמד. עוד מוצע בספרות המחקרית להתבסס על מתודות ואסטרטגיות מכוונות רבות ומגוונות בתהליך הלמידה, כגון: טכניקות לבניית ידע מקדים, מכניזם לחקירת שונות במערך הציפיות האינדיבידואלי, סיכום במישור הקבוצתי ובמישור האינדיבידואלי, עריכת דיאלוגים וקיום "סערת מוחות", הוראה צוותית, פיתוח טכניקות לבניית מודלים מנטליים, קידום תהליכים לפתרון בעיות ספציפיות ובעיות כלליות
(Jones et al., 1995).


בהתייחסות לעקרונות מרכזיים, עליהן עשויות להיות מושתתות אסטרטגיות ללימוד השפה השניה, חוקרים מצאו כי תקשורת ציבורית אפקטיבית מתחילה עם רמה גבוהה של מחוייבות וביטחון, המבוססת בחלקה על הגדרת מטרת פעולת השיח ועל האופן שבו המסר מועבר וכי תקשורת ציבורית או דיבור ציבורי מתוארים כתהליך רטורי, דינאמי ואינטראקטיבי בטבעו (Osborn and Osborn, 1997; Sprague and Stuart, 1996; Beebe and Beebe, 1994). כמו כן, העברת המסר עשויה להיות מוצגת באופן האפקטיבי ביותר אצל דוברי השפה, בזמן שהתקשורת מתבצעת באופן אותנטי ודינאמי ולכן הבנת המנטליות התרבותית של דוברי השפה הנלמדת כמו גם התבניות הלינגוויסטיות של השפה, עשויות להועיל בתכנון אסטרטגיות הלמידה.


בתהליך לימוד אנגלית כשפה שניה, כבכל תהליך למידה אחר, כפי שנמצא במחקרים רבים, רמה נמוכה של ביטחון עצמי יחד עם הניסיון לעמוד בהצלחה בפני דרישות מופרזות וברמה גבוהה של לחץ חיצוני, עשויות להוביל לרמה נמוכה של הצלחה בתהליך הלמידה. מכאן, שיש לייחס גם לפקטור זה חשיבות לא מעטה בהכנת מערך לימוד אנגלית כשפה השניה, בבנייתו ובהוצאתו אל הפועל בכיתה. יחד עם זאת, עידוד הלומדים להיחשפות לשפה האנגלית, המוצעת בכלי התקשורת השונים (הטלוויזיה, הרדיו, האינטרנט וכן הלאה) תוך העלאת המודעות לחשיבותם של ערוצי השמיעה והדיבור, בתהליך לימוד השפה עשויים להביא לרמה גבוהה של הצלחה. המורה, הנוטל/ת תפקיד מרכזי בהוראת השפה החדשה, בהוצאת אסטרטגיות הלמידה אל הפועל ובהנחיית הפעילויות המיושמות בכיתה, עשוי/ה לקדם את תהליך הלמידה והקליטה עוד באמצעות טכניקות לינגוויסטיות כגון: שימת דגש על צורות פונולוגיות חשובות והגהה על מנת להבהיר את תבניות השפה האנגלית וחוקיה.



אמצעים תקשורתיים ללימוד שפה שניה


טלוויזיה, ווידאו ודי.וי.די

השימוש בכלי התקשורת כאמצעי למידת אנגלית כשפה שניה הושפע גם הוא מהתפתחותה המטאורית של הטכנולוגיה בעשורים האחרונים. את מקום כלי הלימוד הוותיקים תפסו כלים טכנולוגיים חדשים. השימוש ברדיו כאמצעי למידה החל בשלבים מוקדמים, ובהמשך נוספו הטלוויזיה, הווידאו והדי.וי.די. ללימוד השפה תוך שימת דגש על הערוצים הוורבאלים והשמיעתיים.

האינטרנט

השימוש במחשבים ככלי לימוד בכלל ובאינטרנט בפרט, נתקבל עבור אנשי חינוך והוראה רבים כאמצעי ערכי לפיתוח יכולות למידה.
האינטרנט, ככלי עצום להכלת אינפורמציה ולחשיפתה תפס מקומו בשדה החינוך כמו גם בשדות רבים אחרים. ניתן למצוא בשימוש באינטרנט ככלי ללימוד אנגלית כשפה שניה יתרונות רבים, כגון: זמינות ונגישות כמעט בכל תחום אפשרי, עלות כלכלית, ארגון האינפורמציה, אטרקטיביות ועידוד השימוש בערוצי הלמידה השונים (שמיעה, דיבור, קריאה וכתיבה). בהתייחסות ליתרונות אלו ובהרחבתן למישורים נוספים, ניתן עוד להוסיף כי השימוש בו מעלה את רמת המוטיבציה בתהליך הלמידה עבור לומדים רבים, בעיקר עבור אלו הנוהגים להפיק ממנו תועלות בתחומים נוספים והנהנים מהשימוש בו; מעניק חשיפה לשפה בתבניותיה האותנטיות - מרבית אתרי האינטרנט שנכתבו באנגלית יוצרו על ידי דוברי השפה ומצריכים תקשורת בשפה האנגלית; השימוש בדואר האלקטרוני ככלי התכתבותי וההשתתפות בדיונים קבוצתיים מכל מקום בעולם גם כן מעודדים את השימוש בשפה האנגלית. קורסים ווירטאוליים המתנהלים באמצעות רשת האינטרנט מציגים בפני המורים והלומדים מבואות ודיונים בתחומי הדקדוק הלשוני והוראתו, פיתוח יכולות השימוש בשפה וכן טכניקות לימוד המותאמות לצרכים אינידיבודאליים אצל הלומדים, תוכניות לימוד, מערכי שיעור וטיפים ליצירת סביבה לימודית מעשירה ובו זמנית אטרקטיבית ומהנה. אנשי הוראה עשויים למצוא בתכנים אלו רעיונות לסגנונות הוראה מגוונים, כלים חדשים ופעילויות כיתתיות שונות עם התמקדות באספקטים מרכזיים כמבוא ללימוד אנגלית כשפה שניה, תיאוריות בסיסיות, הוראת הדקדוק ופיתוח יכולות למידת השפה בערוצים השונים. יצירת חדרי דיון מעניקה ללומדים את האפשרות לתקשר מכל מקום בעולם, לפתח שיחות ודיונים עם מוריהם ומנחיהם כמו גם עם חבריהם ללימודים ולהיחשף לשפה בתבניותיה הכתובות והמדוברות.

תוכנות למידה

בשנים האחרונות, גבר השימוש בתוכנות למידה כאמצעי ללימוד אנגלית בפרט ושפות בכלל. תוכנות הלמידה מאפשרות את שימת הדגש על התבניות הלינגוויסטיות של השפה הנלמדת
(Dudley - Marling and Searle, 1989), מספקות הנחיה בתהליכי הקריאה והכתיבה, כלים בהבנת הדקדוק והגהה (Roblyer et al., 1997) וחוויית למידה אינטראקטיבית ומהנה. לימוד שפה שניה באמצעות מולטימדיה מעניק ללומדים ריגוש ומציב בפניהם אתגרים בסיטואציות שונות כגון הצגת רעיונותיהם בפני מוריהם/מנחיהם וחבריהם ללימודים. בעריכת פרזנטציה ממוחשבת, לדוגמא, נחשפים הלומדים לממדי חוויה לימודית שונים כגון תרבות דוברי השפה הנלמדת, פיתוח כישורי הלמידה והיחשפות למאגרי מידע ותכנים רלוונטיים.



אספקטים לינגוויסטים בלימוד אנגלית כשפה שניה


מחקרים מראים כי אחת הפעולות המורכבות בתהליך לימוד שפה שניה הנה עשיית הטרנספורמציה משמיעת השפה המדוברת לשימוש בה בסיטואציות קונקרטיות. מכאן, בתהליך לימוד אנגלית כשפה שניה יש לבחון ולעמוד על אלמנט ה"יתירות" (Redundancy)- הכפילות/עודפות המתקיימות בה (מילוליות יתר/כפל לשון) מעבר לתבניות המורפולוגיות והפונולוגיות. לפי Ur (1984), היכולת לבצע רק חלק ממה שנשמע ולהבין את המסר המרכזי חיונית לשימוש תקשורתי אפקטיבי בשפה. Brown (1990) מוסיף כי על הלומדים לייצר תשתית פונולוגית/"הקוד הפונולוגי" ולהרחיב את יכולת השליטה בה על מנת לעשות שימוש עשיר בשפה. לטענתו, ללא קוד זה, לא מתקיים מסר לינגוויסטי, אלא תקשורת הדומה לזו של תינוקות שטרם החלו לדבר.
אספקט נוסף שיש ליתן עליו את הדעת הנו קיומם של משלבים (Registers), כדוגמת "סלנג" השכיח בקרב קבוצות/אוכלוסיות בני/ות גיל מסויים, שונים בכל שפה. המודעות לאספקט זה וכן למבני שפה "פורמליים" עם יצירת הבחנה למבנים שאינם פורמליים עשויה לסייע בשימוש אפקטיבי בשפה בסיטואציות קונקרטיות שונות.
לטענת Weinstein (1982) על המורים להנחות ולהכווין את הלומדים לשימוש בתבניות פורמליות/שאינן פורמליות באופן המותאם לסיטואציה הספציפית.



אספקטים קוגנטיביים, אישיים ובין-אישיים בלימוד אנגלית כשפה שניה


תהליך לימוד אנגלית כשפה שניה ככל תהליך למידה מאופיין בסגנונות ובמאפיינים שונים.
Oxford (1990b) עורכת הבחנה בין אסטרטגיות למידה ישירות המערבות ישירות את המושא ה"בעייתי" ומחולקות לשלוש קבוצות: קוגניציה, זיכרון ופיצוי, לבין אסטרטגיות למידה שאינן ישירות, החיוניות גם כן בתהליך הלמידה ומחולקות לשלוש קבוצות: מטה-קוגניציה, אפקטיביות וסוציאליות. בהתייחסות לאחרונות, שלושה סגנונות מצויינים: שאילת/הפניית שאלות (לתיקון או להבהרה); שיתוף פעולה עם יתר הלומדים/הקולגות הנמצאים באותו השלב בתהליך הלמידה; והענקת ביטויי אמפתיה כלפי יתר הלומדים - העצמת תחושות המודעות לתחושותיהם ולמחשבותיהם וכן, פיתוח הבנה תרבותית. O'Malley and Chamot (1990) מוסיפים כי אסטרטגיות למידה קוגנטיביות (תרגום, ניתוח וכן הלאה) ואסטרטגיות למידה מטה-קוגנטיביות (תכנון, ארגון וכן הלאה) מבוצעות יחדיו לעתים קרובות, תוך תמיכה הדדית. שילוב אפקטיבי של אסטרטגיות אלו מביא להשפעה גבוהה יותר על תהליך הלמידה מאשר השפעתן של אסטרטגיות בודדות.


אם כן, בהוראת אנגלית כשפה שניה יש לבחון אספקטים פסיכולוגיים וסוציאליים כמו גם קוגנטיביים ולבנות מערך למידה המשלבם באופן היעיל לקידום תהליך הלמידה. מערך למידה המובנה מראש, המערב ומשלב מגוון של מתודות למידה ופעילויות לימודיות מעשירות ומהנות בו זמנית עשוי לייצר תהליך למידה מאתגר ואטרקטיבי עבור הלומדים. שיתוף הלומדים במבנה התוכנית, באמצעות עריכת סילבוס לדוגמא, עשוי להעניק תמונה הוליסטית של התכנים ושל האמצעים המעורבים בתהליך הלמידה וכן, של הציפיות ממנו. התמקדות באופן בו מוצגת השפה ונחשפת אצל הלומדים, הענקת אינפורמציה אישית והארת הממדים הלינגוויסטיים והתרבותיים, יצירת אווירה לימודית נוחה, יצירתית ואמפתית, בה רמות תחושות המורים וציפיותיהם מווסתות והלומדים משתפים פעולה, עשויות עוד לתרום לתהליך הלמידה.


________________________________


לסיכום, מאמר זה דן באספקטים שונים המעורבים בתהליך לימוד אנגלית כשפה שניה עם בחינת מתודות ואסטרטגיות למידה שהיו נהוגות בעבר ושנהוגות היום. הדרכים לשיפור אסטרטגיות הלמידה נבחנו ונפרשו על גבי יריעה ארוכה של מחקרים תוך עשיית נסיונות לאמוד תרומתם של ממדים אישיים, בין-אישיים וסביבתיים לתהליך ולהעניק ללומדים את הכלים לשימוש באסטרטגיות למידה אפקטיביות. מחקרים אחדים הראו כי לא כל אסטרטגיות הלמידה שנבחנו הניבו תוצאות ואחרים - כי חלק מהאסטרטגיות נמצאו כאפקטיביות בהתייחסות לכישורי למידה ספציפיים בלבד. בהתייחסות לממצאים אלו,
Oxford and Crookall (1989) הציעו מספר מגמות להבניית אסטרטגיות בתהליך הלמידה: (1) התבססות על התפיסות, על הגישות ועל האמונות של הלומדים וכן על צורכיהם ככלל ובאופן אינדיבידואלי; (2) בחירה באסטרטגיות התומכות האחת בשניה, משתלבות האחת עם השניה באופן יעיל ומתאימות לדרישות ולמטלות הכרוכות בתהליך למידת השפה כמו גם לסגנונות הלמידה של הלומדים; (3) שילוב האסטרטגיות ויישומן לטווח ארוך בפעילויות המיושמות בתהליך הלמידה; (4) רלוונטיות, גיוון ושימוש בכלי/אמצעי למידה; (5) גמישות והתאמה לסביבות שונות של למידה. לבחינה מעמיקה יותר של תהליך לימוד שפה שניה/נוספת יש לעמוד על חשיבותם והשפעתם של אספקטים נוספים, כגון: סגנונות הוראה - הוראה פרונטלית מול הוראה בקבוצות, סוגיות בהגדרת אסטרטגיות ההוראה והתאמתן לסגנונות הלמידה ועוד.


מודל: אספקטים המיוחסים לתהליך לימוד אנגלית כשפה שניה



אסטרטגיות וכלי למידה:


* שימוש בטכניקות למידה מגוונות

* שימוש באמצעים טכנולוגיים



אספקטים לינגוויסטיים:


* הקניית תשתית מורפולוגית

* טרנספורמציה משמיעה לדיבור

* "הקוד הפונולוגי"

* אלמנט ה"יתירות"

* משלבים



אספקטים קוגנטיביים וחברתיים:


* אסטרטגיות למידה ישירות ועקיפות

* יצירת תקשורת - שאילת שאלות, שיתוף פעולה ואמפתיה

* התאמה בין סגנונות הוראה לסגנונות למידה



תרומה לתהליך למידת השפה:


* רמת ערכיות אצל הלומדים

* רמת מוטיבציה אצל הלומדים

* רמת ההצלחה בביצוע מבחנים ומטלות כיתתיות

* רמת יכולת השימוש בשפה בסוגים שונים של אינטראקציה



ביבליוגרפיה



Beebe, S. A., and Beebe, S. J. (1994). Public Speaking: A Audience-centred Approach. (2nd ed.) Englewood Cliffs, NJ: Prentice-Hall.



Brown, G. (1990). Listening to Spoken English. Second Edition. London: Longman.



Dudley-Marling, C., and Searle, D. (1989). Computers and Language Learning: Misguided Assumptions. British Journal of Educational Technology, 20(1): 41-46.



Jones, B. F., Valdez, G., Nowakowski, J., and Rasmussen, C. (1995). Designing Learning and Technology for Educational Reform. North Central Regional Educational Laboratory.


Morely, J. (1999). Current Perspectives On Improving Oral Comprehension. ESL: January/February.



O'Malley, J. M., and Chamot, A. U. (1990). Learning Strategies in Second Language Acquisition. Cambridge: Cambridge University Press.



Osborn, M., and Osborn, S. (1997). Public Speaking. (4th ed.). Boston: Houghton-Mifflin.



Oxford, R. L. (1990a). Language Learning Strategies: What Every Teacher Should Know. Boston: Heinle & Heinle.


Oxford, R. L. (1990b). Styles, Strategies, and Aptitude: Connections for Language Learning. In T.S. Parry and C.W. Stansfield (Eds.). Language Aptitude Reconsidered: 67-125. Englewood Cliffs, NJ: Prentice Hall.



Oxford, R. L., and Crookall, D. (1989). Research on Language Learning Strategies: Methods, Findings and Instructional Issues. Modern Language Journal, 73: 404-419.



Richards, J. C. and Rodgers T. S. (1986). Approaches and Methods in Language Teaching: A Description and Analysis. Cambridge: Cambridge University Press.



Roblyer, M.D., Edwards, J., and Havriluk, M.A. (1997). Integrating Educational Technology into Teaching. Prentice Hall. Englewood.



Sprague, J., and Stuart, D. (1996). The Speaker's Handbook. (4th ed.). San Diego: Harcourt Brace, and Jovanovich.



Ur, P. (1984). Teaching Listening Comprehension. New York: Cambridge University Press.



Weinstein, N. (1982). Whaddaya Say? Culver City, Calif.: ESL Publications.



מקורות באינטרנט



http://www.education.gov.il/tochniyot_limudim/ang1.htm

בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה חברתית (עבודת תיזה בנושא תרומתו של תהליך חונכות לחונך ולחניך: השפעתם של גורמים ארגוניים אישיים ואישיותיים על אפקטיביות התהליך), אוניברסיטת בר-אילן.
מתמחה בכתיבת מאמרים ובעריכת מחקרים עבור חברת Deveraux and Deloitte ומנהלת פורום "החיים כהורים" באתר "גוזלים".
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב