ביקורת והערות שנותן הבעל לאישה, ואישה לבעלה, יכולים ממש לגרום להריסת הבית היהודי. בנוסף במצבים בהם אחד מבני הזוג רגיש יותר, אזי הפגיעה היא קשה יותר. יש לומר כי אפילו הערות "קלות" וביקורת "עדינה ביותר" עשויים לפגוע מאוד, ובמצב זה, הצד הפגוע יתקשה מאוד לסלוח. ועל כך יעידו רבים.
הערות מחלישותכמובן שבכל מערכת יחסים יש צורך תמידי להשתפר ולעיתים להעלות את החסרונות המפריעים לזוגיות ולשלום הבית. אולם לפני שאסביר כיצד ניתן לתקן ולהעלות את החסרונות באופן הנכון והבריא, אסביר תחילה מדוע הערות וביקורת לא יכולים בשום אופן להועיל כאשר אנו מעוניינים בפתרון בעיות ושיפור מערכת היחסים.
כאשר אנו באים להוכיח את הזולת, עלינו לדעת תמיד כי הערות טבען להחליש את האדם, גם אם אנו מכנים אותן - "הארות", שכן אנו באים בגישה של תוכחה. כאשר אנו מעירים לבן/בת הזוג – אנו מחלישם אותו מאוד, משום שבכך אנו מדגישים בפניו את החסרונות שבו. כמו כן, ככל שההערות הן בריבוי – אזי בן הזוג עשוי להתייאש ולאבד את האמונה ביכולת שלו לתקן את חסרונותיו, וכמובן את המוטיבציה לעמול ולהשקיע בשלום הבית.
ראוי להדגיש כי כל אדם רוצה להרגיש נאהב ומוערך על ידי בן הזוג. האשה רוצה להיראות מושלמת בעיני בעלה, וכמו כן גם הבעל רוצה שאשתו תעריך אותו כראוי. לכן, כאשר אחד מבני הזוג מעיר, הוא מבטא בעצם אי-הערכה כלפי בן/בת הזוג. שכן כפי שנאמר קודם לכן – ההערה מדגישה את החסרונות של בן/בת הזוג, והדבר מאוד פוגע ומחליש את הרצון להשתפר, וכן פוגע במטרה המשותפת של שני בני הזוג - שלום בית.
"הוכיח תוכיח"נשאלת השאלה, מה לגבי מצוות "הוכיח תוכיח"? שכן במקורה, באה מצוות התוכחה כדי להרבות שלום בין אנשים: "לא תשנא את אחיך בלבבך, הוכח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא" (ויקרא יט, יז). אם כך האם יתכן שיש צורך בתוכחה בין בני הזוג? על כך אמרו חז"ל: " כשם שמצווה לומר דבר הנשמע, כך מצווה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע" (יבמות סה ע"ב).
נסביר: הבעיה היא כפולה – קשה מאד לקבל תוכחה וקשה גם להוכיח באופן כזה שהשומע יקבל. כפי שאמר רבי טרפון: "תמה אני אם יש בדור הזה מי שמקבל תוכחה...". וכנגד אמר רבי אלעזר בן עזריה: "תמה אני אם יש בדור הזה מי שיודע להוכיח...".
אמחיש זאת בעזרת סיפור קצר מן החיים:
מרים חשבה שהיא מבריקה ממש. "סוף סוף למדתי שחשוב לבקש מה שאני רוצה. אחרי הכל, בעלי הוא לא קורא מחשבות. עכשיו אני פשוט אומרת בקול רם מה שאני חושבת. אני לא מנג'סת או משהו כזה – אני פשוט אומרת מה מציק לי ומבקשת יפה מה שאני צריכה".
"זה נשמע נהדר", השיב ד"ר כהן, יועץ הנישואין של מרים. "איך זה עובד?" - "איום ונורא!" הודתה מרים. "זה אמור לעבוד! למה זה לא עובד? בדיוק אתמול, למשל, בעלי סוף סוף שטף את הכלים בלי שאבקש ממנו. כשראיתי שהוא שטף אותם הודיתי לו מקרב לב. אבל הם לא היו בדיוק מבריקים. על חלק היו עדיין פירורים ועל אחרים היו בועות סבון כי הוא לא רחץ אותם כמו שצריך. אז פשוט אמרתי, "יקירי, בפעם הבאה בבקשה תשתמש במים החמים ובמברשת הקרצוף ותשטוף אותם היטב, טוב?" ואתה יודע מה הוא אמר? הוא רתח מכעס וצעק עלי: "זו תהיה הפעם האחרונה שאני שוטף פה כלים! תשטפי אותם בעצמך!!!" אני לא מבינה. מה עשיתי לא בסדר? פשוט ביקשתי ממנו מה שאני רוצה!"
טעותה של מרים היא טעות נפוצה. היא מניחה בתמימות שבקשה פשוטה לא תזיק. במציאות, כשבקשות נעשות בזמן הלא נכון או בצורה הלא נכונה, הן יכולות להתפרש כביקורת פוגעת ביותר. למעשה, בדיוק כך הרגיש בעלה של מרים.
אז מה למדנו?
אחזור ואדגיש את המסר החשוב מכל - לכל זוג מטרה אחת ומשותפת לשניהם – שלום בית. כדי להשיג מטרה זו על בני הזוג לסייע זה בטיפוח מערכת זוגית בריאה ומתחשבת. עלינו להכיל זה את זה, וכאשר ברצוננו להוכיח את התנהגותו של בן/בת הזוג – עלינו לפעול מתוך שיקול דעת. למדנו כי ביקורת והערות אינן מועילות כלל, שכן הערה מחלישה את הרצון "לעבוד" על הזוגיות ולשפר חסרונות קיימים – דבר אשר פוגע בהשגת המטרה המשותפת לאיש ולאישה
כדי לקבל בחינם את המדריך "פתרונות מעשים לזוגיות - למעמיקים"
יש ללחוץ כאן>>>>>
