האם בגידה היא סופם של הנישואין? 

האם בגידה היא סופם של הנישואין?

קולה השקט של בתיה היה חנוק מדמעות. מבעד לטלפון בקושי יכולתי לשמוע את דבריה. היא ביקשה שאפגוש אותה ואת בעלה כבר באותו יום. בדרך כלל אינני מסוגלת להתפנות בהתראה קצרה כל-כך, אבל משהו באופן בו דיברה גרם לי להיענות לבקשתה.  

פגשתי את בתיה וגיא עוד באותו ערב. גיא ישב בראש מורכן. בתיה נשמה עמוק, וניסתה להרגיע את הבכי, שעדין גאה בה. הכל החל לכאורה רק שלושה ימים קודם לכן, במייל שנשאר פתוח על המחשב המשותף של בני הזוג. בתיה רצתה בכל ליבה להאמין שמדובר בטעות, אבל מהר מאד הבינה, שהטעות היחידה היא שהמייל התגלה לעיניה, לפני שגיא הספיק להסתיר אותו. לדבריה, היא אפילו לא ידעה שיש להם בעיה.  

כאשר הגיע הביתה באותו ערב מצא גיא את אשתו יושבת מול המחשב. נועצת עיניים במסך. המומה. אחר כך התחילו דמעות שלא נפסקו שלושה ימים. ואז התקשרה אלי.  רומן מחוץ לנישואין הוא אחד האירועים הטראומתיים ביותר לזוגיות. נסיוני כמאמנת ויועצת זוגית מלמד, שחשיפת הבגידה מערערת את יסודות הקשר הזוגי, ומעוררת בכל עוצמתה את חרדת הנטישה הקמאית, הקיימת בכל אחד מאיתנו. המערבולת הרגשית שבתיה נסחפה אליה, אופיינית לבני זוג המגלים פתאום, שהאדם עליו סמכו יותר מכל, בחר למעשה - לנטוש.

תחושות של אובדן אמון, אובדן הטוהר והתמימות, זעם, עצב, פחד ובלבול משתלטות על בן הזוג הנבגד, בעוד שהבוגד מרגיש ברוב המקרים אשמה, פחד, כאב, ולעיתים גם צער על הרומן שהסתיים מכורח חשיפתו. בגידה אינה מתרחשת 'סתם כך'. קודמים לה אירועים בחיי בני הזוג, שלעיתים רק אחד מהם מודע לעוצמת השפעתם על האחר. כך קרה גם במקרה של בתיה. הדרמה שהיא חשבה שהחלה לפני שלושה ימים, התחילה למעשה שנתיים קודם לכן. גל, ביתם הקטנה של בני הזוג, חגגה אז את שנתה הראשונה, וגיא הרגיש רחוק רחוק מן האישה איתה התחתן. חודשים קודם לכן מצא את עצמו מתחנן לחיוך, חיבוק, מגע. כבר מזמן הפסיק להציע בילוי משותף בערב, שלא לדבר על סוף שבוע ביחד. כל אהבתה של בתיה הייתה נתונה לגל.  

התרחקות רגשית של אחד מבני הזוג היא רק אחת הסיבות לבגידה. בעבודתי כמאמנת ויועצת זוגית אני פוגשת סיבות נוספות הגורמות לבגידה, כגון, פחד מאינטימיות, קושי בניהול קונפליקטים, התרוקנות ה 'קן' לאחר עזיבת הילדים, התרוקנות הקשר הזוגי מתוכן, שעמום ושממון רגשי, ובמקרים אחדים - התמכרות למין. חלק מן הסיבות לבגידה מצביעות על קשיים בתקשורת רגשית, וחלקן מצביעות על כך שהנישואין התרוקנו מתוכן. למרות שאנו מסבירים את הסיבות שעלולות להוביל לבגידה, איננו טוענים שמדובר בדרך לגיטימית להתמודד עם בעיות. גם איננו מוקיעים את הבוגד. בגידה היא ביטוי למצוקה, והיא מצביעה על בעיה בקשר הזוגי, שיש לטפל בה, או לסיים את הנישואין.  

במקרה של בתיה וגיא, לא היה ספק שהם רוצים לבנות את הזוגיות שלהם מחדש, אך היה עליהם לעבור דרך קשה וכואבת לפני שזה יקרה. בתחילת התהליך קיבלה בתיה את מרכז הבמה. הכעס, התסכול, ובעיקר העצב הגדול שלה, פגשו את גיא אשם מחד, אך כועס ומתוסכל גם הוא, מאידך. גם גיא רצה לבטא את הייאוש שחש, בימים הארוכים, ובלילות הארוכים עוד יותר, בהם נדחה על ידי בתיה, ועמד משתאה אל מול אינסוף האהבה שהופנתה אך ורק לביתם. גם הוא רצה לומר שהרגיש נבגד, כאשר כל האהבה שהופנתה עד אז אליו- עברה באחת לביתו. בתיה לא הייתה מסוגלת לשמוע דבר. תחושת הבגידה הציפה את כל תודעתה. הנטישה שהרגישה הייתה קשה מנשוא. אינסוף פעמים שאלה- איך יכולת לעשות את זה, ולמה לא דיברת, ומדוע לא התרעת לפני שזה הגיע ליידי כך. אינסוף פעמים ניסה גיא להסביר לה, שאמר, ודיבר, אבל היא לא שמעה.

הרגשתי שהטיפול הזוגי עלול להגיע למבוי סתום, אם לא אעזור להם לשמוע זה את זו. קבענו שבכל פגישה אחד מהם ישמיע את דבריו והשני רק יקשיב. ינסה להבין. ינסה לראות את הדברים בעיני האחר. לאט לאט הם הצליחו לעשות זאת. בתיה עדיין כאבה, אך גיא נירגע כאשר הרגיש ששומעים גם אותו, והצליח לבטא חרטה אמתית על מעשיו. עכשיו הרגיש אשם, וניסה לפצות ולכפר על מעשיו. בשלב זה הרגשתי שבתיה רוצה לסלוח, אפילו לשכוח, ולהמשיך הלאה כאילו לא היו דברים מעולם. רגשי האשמה של גיא הובילו אותו למקום דומה. גם הוא רצה להמשיך הלאה, מוכן לקבל על עצמו התנזרות, על מנת לפצות את אשתו. ידעתי שאסור לי לתת להם לחזור למקום בו היו לפני הבגידה. היה עליהם ללמוד להכיר זה את זו מחדש, וללמוד ליצור את הזוגיות שלהם מחדש, כך שהצלע השלישית שנוספה אליהם לפני שלוש שנים, תתמוך בזוגיות שלהם ולא תהרוס אותה. ידעתי גם, שיש להם נטייה, כבני זוג, להקטין ולהמעיט מערכם של בעיות, ושדפוס יחסים זה, הוא שהוביל אותם מלכתחילה למשבר, ויוביל אותם לשם שוב, אם לא ישתנה משהו מהותי בינהם. 

החלטנו יחד, שהגיע הזמן ללבן כמה מן הבעיות היסודיות של הזוגיות שלהם. בעיות שהיו שם עוד בטרם נולדה גל. יחד למדנו על החוזה הזוגי שלהם, על התפקיד שלקח כל אחד מהם בזוגיות שיצרו, ועל הקשר בין הזוגיות שלהם, לבין יחסים בלתי פתורים בעברם. מידיי פעם חזרה ועלתה סוגיית האמון.  ככל שנפתחו יותר זה כלפי זו, העלה כל אחד מהם את החשש  להיפגע שוב, להינטש ולהדחות. גיא חשש שכאשר יסתיים הטיפול, תרצה בתיה תינוק נוסף, ותשכח את כל מה שלמדו יחד על אינטימיות ואהבה. בתיה חששה שגיא לא יהיה סובלני כלפיה כאשר ייוולד תינוק חדש. היא חששה שאהבתה תעמוד למבחן יומיומי, ולא הייתה משוכנעת שתוכל לעמוד בכך.

העובדה שהצליחו לבטא את החששות שלהם זה בפני זו, היוותה שיא באימון שעברו. הרגשתי שהצלחתי ללמד אותם לדבר בשפה חדשה - שפה רגשית - שפת האינטימיות. ידעתי שאם יצליחו לדבר ולהקשיב כך זה לזו גם בבית הזוגיות שלהם מובטחת מעתה ועד עולם.. עזרתי להם ליצור יחד הגנות, תזכורות ותרגילים, שיאפשרו להם לזכור את מה שלמדו אצלי, ושלחתי אותם לדרך חדשה. הזוגיות של גיא ובתיה ניצלה. הבעיה האמיתית שלהם, כמו זו של רבים מן הזוגות הסובלים ממשבר כתוצאה מבגידה, לא הייתה הבגידה עצמה, אלא מה שקדם לה. החכמה - לסלוח, אל לא לשכוח. ללמוד מן העבר וליצור עתיד טוב יותר, היא שסייעה להם לצאת יחד לדרך חדשה, וטובה יותר מזו שהלכו בה עד כה. אני מאחלת לכל הזוגות האוהבים, ללמוד את שפת האינטימיות בטרם תגיעו למשבר.

כנרת טל מאיר

מאמנת ויועצת אישית, זוגית ומשפחתית, ומטפלת רוחנית.