איך זה קורה שיש קשישים מאושרים? 

בגיליון האחרון של הירחון "דורות", מגזין לקידום השירות לאוכלוסייה המבוגרת, התפרסמה כתבה מרתקת אודות רמת שביעות הרצון של קשישים ממצבם כיום.

הנתונים שבכתבה מלמדים ששלושה מכל ארבעה קשישים בישראל מרוצים מרמת הביטחון האישי שלהם. זאת על פי סקר חדש שערך מכון גיאוקרטוגרפיה עבור עמותת "מטב" לסיכום חודש הקשיש הבין לאומי שצוין באוקטובר 2007.

הסקר, שכלל מדגם של 331 גברים ונשים מעל גיל 60, התייחס לשאלות הנוגעות למידת שביעות רצונם של הנשאלים בתחומי חיים שונים.

כ - 62% מהנשאלים הביעו שביעות רצון בנוגע למצבם הבריאותי. כ- 95% הביעו שביעות רצון לגבי מצבם הכלכלי.

המספרים, ולא במפתיע, נמוכים יותר כשמדובר בקבוצת הגיל של 75 ומעלה. למרות זאת, גם בקבוצת גיל זו 56% השיבו שהם מרוצים ממצבם הבריאותי ואילו 62% ענו שהם מרוצים ממצבם הכלכלי.

בשאלות על המצב החברתי, הבריאותי והכלכלי, ילידי הארץ מרוצים הרבה יותר מקשישים עולים חדשים: מהנושא הבריאותי מרוצים 72% מילידי הארץ, לעומת 40% מקרב העולים החדשים.
מהנושא החברתי מרוצים 96% (!) מילידי הארץ, לעומת 75% מהעולים החדשים.
מהנושא הכלכלי מרוצים 80% מהקשישים ילידי הארץ, בני דור שני, לעומת מחצית מזה,
40% מהקשישים העולים החדשים.

אין ספק שנתונים עדכניים אלה מאירים באור שונה במקצת את התמונה המצטיירת תדיר באמצעי התקשורת, לגבי מצבם של בני הגיל המבוגר בישראל.

נכון שאין להיתפס לאופטימיות מוגזמת. עדיין יש בינינו קשישים שמצבם הכלכלי גרוע. ישנם כאלה שבריאותם רופפת והם נזקקים לתרופות יקרות (שלא תמיד כלולות בסל הבריאות).
ישנם קשישים בודדים, ללא מערכת משפחתית או חברתית תומכת.

חרף כל אלה, מותר לראות גם את "הצד המואר של ירח הזקנה" שיכול לשפר במידת מה את עגמומיות המצב של המבוגרים והמבוגרים מאד שבינינו.

עם זאת, יש עוד דרך ארוכה לעשות, כדי לשפר עוד את מצב הקשישים בישראל
ולהביאו לרמה המקובלת בעולם המערבי.