פרשת בשלח: שירת ניצחון של מי ולמען מי?
דף הבית  >> 
 >> 
הרשם  |  התחבר
מאמרים

פרשת בשלח: שירת ניצחון של מי ולמען מי? 

מאת    [ 15/01/2008 ]
מילים במאמר: 997   [ נצפה 4801 פעמים ]

 
 
פרשת בשלח: שירת ניצחון של מי ולמען מי? / מוטי לקסמן
פרשת בשלח מתארת את שלביו האחרונים של תהליך ההשתחררות מחיי העבדות, את יציאת מצרים.
פרק מרכזי בפרשה מביא את שירת הים "אז ישיר משה ובני ישראל את-השירה הזאת ל?ה'" (שמות טו, א1). השירה ממוענת לאלוהים: "ויאמרו, לאמר: אשירה לה' כי-גאה גאה, סוס ורכבו רמה בים" (שם, א2). מטרתה היא לפאר בשירה מלהיבה את האל שהציל את העם בראשית התהוותו. שירה זו, שהיא שיר תהילה לניצחון על המצרים ביציאת מצרים, תופסת מקום מרכזי במסורת היהודית: שירת הים נקבעה לשיר הנאמר בתפילת שחרית של כל ימות השנה [1].
יתר-על-כן, יש הסבורים: "כל האומר שירת הים בכל יום זוכה לחיי העולם הבא [...] צריך אדם לכוין את לבו בשירה זו בכל יום ויום, והזוכה בה יזכה לראות פני המשיח [2].
מדוע, מה יש בה בשירת הים, שאומרים אותה כל יום?
השירה נפתחת בהודיה "עזי וזמרת יה, ויהי-לי לישועה; זה אלי ואנוהו, אלהי אבי וארממנהו" (שם, ב).
בהמשך השירה מצויים שלושה מרכיבים מרכזיים.
המרכיב הראשון בא לתאר אירועים בחציית ים-סוף: נס המעבר היבש במים "וברוח אפיך נערמו מים, ניצבו כמו-נד נוזלים" (שם, ח); מפלת פרעה וצבאו: "מרכבות פרעה וחילו, ירה בים; ומבחר שלישיו, טבעו בים-סוף. תהומות, יכסימו; ירדו במצולת, כמו אבן" (שם, ד?ה) [3].
המרכיב השני מפאר את האלוהים כמושיע רב כוח ועצמה "מי-כמוכה באלים ה', מי כמוכה נאדר בקודש; נורא תהילות, עושה פלא" (שם, יא) [4].
המרכיב השלישי מפרט את מחויבות ה' לעם-ישראל: "תיפול עליהם אימתה ופחד, בגדל זרועך ידמו כאבן: יעבור עמך ה', עד-יעבור עם-זו קנית. תביאמו, ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת, ה'; מקדש, אדוני כוננו ידיך." (שם, טז?יז).
במלים אחרות, השירה היא שירת ניצחון והיא כוללת תשבחות לאלוהים שהוציא את עם ישראל מעבדות לחירות בזורע נטויה, כלומר, ה' הוא מוקד השירה הזו.
אפשר לדון בנתונים אלה מבחינת דמותו של אלוהים המצטייר כאן כאל כוחני שעוצמתו רבה, הפוגע באויבי ישראל, למען הצל את עמו.
הפעם, אני בוחר לדון בהיבט אחר.
נקדים לדיון עיון בהפטרה [5] לפרשת ב??ש??ל??ח: מלחמת ישראל בסיסרא, ושירת דבורה.
אנו נתייחס לשירת דבורה שגם היא שירת ניצחון. "ותשר דבורה, וברק בן-אבינועם, ביום ההוא לאמור": (שופט' ה, א); "שמעו מלכים, האזינו רוזנים: אנוכי, לה' אנוכי אשירה, אזמר, לה' אלוהי ישראל" (שם, ג).
גם שירת דבורה ממוענת לה' וגם היא כוללת תשבחות ופאר לאלוהי ישראל: "ה', בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום, ארץ רעשה, גם-שמיים נטפו; גם-עבים, נטפו מים. הרים נזלו, מפני ה' זה סיני מפני, ה' אלוהי ישראל " (שם, ד?ה).
אבל, בעוד שבשירת הים ראינו שהמוקד היה ה' הוא לבדו, הרי כאן המוקד הוא השבטים השונים שנחלצו לקרב וגם אלה שלא עזרו [6]. כמו-כן מופיעה התייחסות ליעל שהרגה את סיסרא [7] ולאם סיסרא המצפה לשוב בנה כמנצח [8].
כלומר, בשירת דבורה בצד תשבחות לה' המוקד הוא האדם המעורב במציאות המתוארת.
ויש שירת ניצחון נוספת.
כוונתי לשירת הנשים לאחר מפלת גלית: "ויהי בבואם, בשוב דויד מהכות את-הפלשתי, ותצאנה הנשים מכל-ערי ישראל לשיר והמחולות, לקראת שאול המלך בתופים בשמחה, ובשלישים. ותענינה הנשים המשחקות, ותאמרנה: היכה שאול באלפיו, ודויד ברבבותיו" (שמ"א יח, ו?ז).
בשירת ניצחון זו, אין כל אזכור של ה', הכל מעשה וגבורת בני אנוש.
אם-כן, בשלוש שירות הניצחון, בהן דנו עד עתה, אנו מבחינים בהשתנות מקומו של ה'. בעוד שבשירת הים ה' הוא המוקד המרכזי והבלעדי, בשירת דבורה הוא רק ברקע ואילו בשירת הנשים אלוהים אינו מוזכר כלל.
האם יש משמעות לשינוי מקום אלוהים בשלוש השירות השונות?
נבדוק זאת בהתאם למתואר לאחר השירות.
לאחר תום שירת הים כתוב: "ויסע משה את-ישראל מים-סוף, ויצאו אל-מדבר-שור; וילכו שלשת-ימים במדבר, ולא-מצאו מים. ויבואו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה, כי מרים הם; על-כן קרא-שמה, מרה. וילונו העם על-משה לאמור, מה-נשתה" (שמות טו, כב?כד).
לאחר תום שירת דבורה כתוב: "כן יאבדו כל-אויביך, ה', ואוהביו, כצאת השמש גבורתו; ותשקוט הארץ, ארבעים שנה" (שופט' ה, לא).
תום שירת הנשים מעורר מתח ועוינות: "וייחר לשאול מאוד, וירע בעיניו הדבר הזה, ויאמר נתנו לדויד רבבות, ולי נתנו האלפים; ועוד לו, אך המלוכה. ויהי שאול, עוין את-דויד, מהיום ההוא, והלאה" (שמ"א יח, ח?ט).
איזה תמונה עולה מפירוט זה?
לאחר שירת הים, בה ה' הוא המוקד הבלבדי, מופיעות תלונות של העם.
סיום שירת דבורה, בה האדם הוא הנושא המרכזי, אבל ה' נמצא ברקע, נכנסת הארץ לארבעים שנות שלווה.
שירת הנשים, בה ה' לא מוזכר כלל, מעוררת רק מתח, שנאה ועוינות.
האם זה מקרה, האם זה מתמיה?
לטעמי לא.
בשירת הים, לעם, לבני האדם אין כל תפקיד, כל מטלה. הכל נעשה בשבילם. הם מקבלים הכל "בחינם". ומדוע שיעריכו זאת? מדוע שינסו להתמודד עם קשיים ולא פשוט להתלונן לאדון? הם הרי התרגלו לקבל הכל מן המוכן.
בשירת דבורה, מבוטאת אמונה באלוהים, אבל ההחלטה והמעשה הם בידי בני האדם. ולהם האחריות לכך. בידם לעשות מלחמה ובידם ליצור בטחון.
ושירת הנשים, שאין בה כל רמז לאמונה באלוהים תוצאתה רק מריבות וחתירות כוחניות-פוליטיות.
על זה אומר מאטעלע:
השענות מוחלטת בלבדית וממצה על אלוהים,
מונעת אחריות מבני אדם לגורלם.
ראיית האדם ומעשיו כקובעים הכל,
ללא אמונה באלוהים
או בערכים שמעל לאדם
יוצרת מציאות כוחנית בה הכל מותר.
שילוב של אמונה באלוהים ובאדם,
שילוב של ערכים ומעשה אנוש.
מבססת אחריות האדם
למציאות ולקשיים בה
רק שילוב אמונה ומעשה
יוצרים תשתית לחיים שקטים
לחיים טובים.
נכון?

הערות ומראה מקומות
[1] "דעו כי שירת הים היה מנהגינו מנהג כל קהל רומא ומנהג כל קהילות אשר סביבותינו. ומנהג כל קהילות אשר בספרד מיום גלות ירושלם ועד עתה לומרה כל השנה כולה בכל יום ויום זולתי תשעה באב בלבד. [...] יען כי הזמירות חובה היה עלינו לאומרה בכל יום [...] זו השירה שהיא על מפלת אויבינו. ולתת שבח למפליא פלאות ולברך את שמו לפניהם ולאחריהם" (מחזור ויטרי סימן רס"ה).
[2] מנורת המאור פרק ב - תפילה סדר מאה ברכות עמוד 82.
[3] וגם: "אמר אויב ארדוף אשיג, אחלק שלל; תמלאמו נפשי אריק חרבי, תורישמו ידי. נשפת ברוחך, כיסמו ים; צללו, כעופרת, במים, אדירים." (שמות טו, ט?י); "כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו, בים, וישב ה' עליהם, את-מי הים; ובני ישראל הלכו ביבשה, בתוך הים" (שם, יט).
[4] וגם: "ה' איש מלחמה; ה', שמו" (שם, ג); "ימינך ה', נאדרי בכח; ימינך ה', תרעץ אויב. וברוב גאונך, תהרוס קמיך; תשלח, חרונך--יאכלמו, כקש" (שם ו?ז).
{5}פרק מספרי "הנביאים" המותאם באופן זה או אחר למסופר בפרשת השבוע.
[6] שופטים ה, ו?יא, יד?טו, יח, טז?יז.
[7] שם, כד?כז.
[8] שם, כח?ל.
חושב, קורא, כותב, מרצה בתחומי חינוך, מקרא ויהדות, חברה וערכים
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב