חלום ליל קיץ (מיומנו של ראש ממשלה)
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

חלום ליל קיץ (מיומנו של ראש ממשלה) 

מאת    [ 22/07/2012 ]
מילים במאמר: 1264   [ נצפה 1746 פעמים ]

 
 

חלום ליל קיץ. (מיומנו של ראש ממשלה)/הרצל חסון

שכבתי לי במיטה, לצדי זוגתי שתחיה, אצבעותיי מתופפות קלות על כרסי שמעט תפחה בזמן האחרון. הסיגר כבוי בין שפתיי. שרהל'ה, הכרזתי חגיגית, מעולם לא היה מצבנו טוב יותר. האיראנים הפסיקו את הפקת האורניום? שאלה, מופתעת. גיחכתי בתוכי (ללא קול כמובן). נותרתי המועמד היחיד לראשות הממשלה, צהלתי בקול מלא שמחה. ביבי, אני מבולבלת, אמרה, אתה עדיין לא ראש ממשלה. בוודאי, יקירה, אבל מה אנו עושים בכל הקדנציה הזו? מהי מטרתנו מיום שהושבעתי? נכון, יקירה, להיבחר לכהונה הבאה! שרהל'ה, הזדחחתי, אם שרון לא יתעורר עד דצמבר 2013 הרי שעד 2017 נהיה עסוקים בדבר אחד בלבד, הכהונה הרביעית שלנו.

שרון? ומה עם אולמרט, צייצה זוגתי. אם להיות גלוי, אמרתי בקול מעט נרגש כשזיעה קרה גולשת בעורפי, אולמרט די מטריד אותי. קיוויתי שייצא נקי לחלוטין, אבל השופטים הרשיעו אותו, ואת יודעת על מה? בלעתי את רוקי, על עזרה לחבר. את מבינה, שרהל'ה, מדוע אני מודאג, המשכתי כשקולי נסדק, הוא הורשע כי לא שכח את החברים שלו. אלה הדברים, שרהלה, אלה הדברים שקונים את העם, חתכתי את האוויר בכף ידי השמאלית. אז מה יהיה? דאגה הייתה חבויה בקולה של זוגתי. צריך לעשות הכל, אבל הכל, אמרתי בקול יותר מאושש, שבהולילנד יזכו אותו מכל סעיפי האשמה, מכולם. והפעם נקווה שאכן יש שופטים בירושלים!

התהפכתי תוך שאני משמיט את הסיגר, ניערתי בזהירות את האפר מסדין. חיים רמון, זמזמה האישה שלידי. מה? צעקתי, ומיד ביקשתי סליחה. מה איתו? הוא מקים מפלגה, המשיכה. לא, ניסיתי לשוות לקולי גוון של ביטחון שלמדתי מברק, מההוא שתחב את הלשון לחיילת אני ממש לא חושש. ביבי, הבוחר הגברי מוצא בכך חן רב, אמרה, ואפילו חלק מהנשים רואות במעשהו משובת נעורים מלבבת, הוסיפה. כן, עניתי, אבל לא עד כדי איום על מעמדי. טרם סיימתי את המשפט וכבר עלתה עננה אפורה ועטפה את פניי. נזכרתי איזו פופולריות צבר האיש בזכות ערמומיותו ותחמנותו המרשימות ב'תרגיל המסריח'.

וכשאני חושב על רמון עולה מיד גם דמותו של דרעי. לא, ממנו אני לא דואג. נכון שקישוטיו המשפטיים הם היפים ביותר בסביבה ונכון שגם הוא נטל חופן של אהבה מהעם על עורמתו ב'תרגיל המסריח' והסקרים אכן גומלים לו על כל זה במטבע יפה. אבל, אני מרגיע את עצמי, הכסף הלך לחרדים ועוד לספרדים שבהם ואת החרדים הספרדים אפילו החרדים האשכנזים לא אוהבים. ועכשיו אחרי התרגיל המבריק שעשיתי למופז כולם שונאים את החרדים חוץ ממני.

התהפכתי לצד השני, הזיעה המשיכה לשטוף את גבי. ניסיתי לעצום את עיני אך משהו בין קפלי הווילון תפש את מבטי, והנה כבמעשה שטן, עלתה בצלילות חדה דמותו של צחי הנגבי. צחי, מה אתה עושה פה, צרחתי? שרהל'ה ניתרה ונחתה בחבטה רמה על הרצפה. מה אתה רוצה ממני, קולי הלך ונשבר, הרי אפילו לא הצהרת עדיין. תניח לי, התחננתי כשדמעות זולגות מעיני. שרהל'ה, למרות כאביה העזים, הגיבה במהירות. נכון, היא נעצה, אריק הכריז לא אחת שצחי הוא המתאים ביותר לראשות הממשלה. לפעמים אני מקנא בשמעון שהתאלמן, חשבתי בלי קול ומיד הצטערתי. אתה גם יודע, סובבה באיטיות את הסכין ימינה ושמאלה, בית המשפט הוסיף גם לו מידה רבה של חן ויופי. וצחי, ירתה כשהדם כבר אוזל מגופי, עזר לעשרות חברים, הרבה יותר מאולמרט, והציבור יודע להעריך זאת ומן הסתם יגמול לו על כך. מיד גמלה בליבי ההחלטה, כבר מחר אציע לו להצטרף לליכוד כמספר שתיים.

קמתי, שטפתי את פניי, נאחזתי בכיור בשתי ידיי והצצתי במראה. מי זה? נשנקתי וקרסתי על רצפת המקלחת. שרהל'ה הגיעה כשאת מצחה מעטרת תחבושת לבנה. מה עכשיו? גערה בי. לא תאמיני, גמגמתי, ש..מ ע ו ן, הצלחתי לבסוף לפלוט. מה שמעון? כעסה. שמעון מתכוון להתמודד, נשברתי. נכון היא אמרה. נכון?! ניסיתי לשאוג ויצאה מפי לחישה צרודה. הביטה בי במבט זועם עם קורטוב של רחמים, נכון הוא מתכוון להתמודד, לקחה נשימה ארוכה, על הנשיאות. נרגעתי. ריחמתי על שמעון שהתאלמן.

גררתי את עצמי בעזרתה של זוגתי היקרה. הלילה מתקצר, עליתי למיטה באפיסת כוחות, כל כך רציתי לישון. וכשכמעט עלה הדבר בידי, הדליקה לפתע שרהל'ה את האור והצליפה, ליברמן! די, די, מיררתי בבכי, אני לא יכול יותר! סירבתי לעכל את הבשורה החדשה. אבל שרהל'ה בשלה. עוד אני מנגב את דמעותיי בשרוול פיג'מתי, הזדקפה היא על המיטה ומיד הכתיבה לי את הוראותיה. אסור שיגישו נגדו כתב אישום! הפגיזה. אט אט הבנתי את חוכמתה הרבה של שרהל'ה. נכון, העם מאוד מעריך את שר החוץ שלנו שהצליח בזמן כה קצר להוכיח למדינות העולם שישראל לא צריכה אף לא אחת מהן. הסקרים אכן מאשרים הצלחה כבירה זו. ואפילו שטייניץ שיבח את איפוקו של השר "לא היה לנו שר חוץ כזה מעולם" אמר לי, "הוא אינו משתמש כלל בתקציב הנסיעות לחו"ל". אך כל זה אינו משתווה לכתב אישום שנמסר לך כשאתה עדיין שר, שאז היופי מוכפל, הכריזמה גדלה וקישוטי החן מזהירים הרבה יותר והבוחרים לא מפסיקים להלל וכמובן להצביע. אלו נכסים שאינך יכול לקבל כאדם מהישוב ואף לא כחבר כנסת. רשמתי לדבר עם היועץ המשפטי.

ומה עם ציפי? סיננה האישה. כשמזכירים את ציפי אני נמלא עזוז, גאה ביכולותיי ונזכר בהתנהלותי המרשימה וכהרף עין העייפות נעלמת. שרהל'ה, נדרשתי לקולי הסמכותי, אצטט לך מה שאמרתי למפגינים בשנה שעברה. תראו, פתחתי, כל הבעיות שבגללן אתם מפגינים נובעות מסירובה של ציפי להיכנס לקואליציה. אם הגב' לבני הייתה מצטרפת אלי, סימנתי בכף ידי השמאלית עיגול רחב, היינו זורקים את החרדים לעזאזל ובונים ממשלה שתעשה גדולות ונצורות. יכולנו, המשכתי, כשאני מבחין בניצוצות בעיניהם, לחוקק חקיקה היסטורית שתשווה את הנטל בין כל חלקי האוכלוסייה. הם קלטו הכל בבהירות ובמהירות, הם הרי חכמים מאוד, וכפי שאת זוכרת לא המתינו זמן רב וזרקו את ציפי. שרהלה, אחזתי בכתפיה בידיים רועדות, יקירתי, כל כך התרגשתי ממעשיהם. זאת הסיבה שאני מעריץ את המודל הפוליטי הייחודי שיצרנו כאן בארץ. כך צריך! אם יש מחדלים, ראש האופוזיציה צריך ללכת. הוי כמה אני גאה להיות בן העם הזה.

ומופז? צחקקה רעייתי. אני מודה, הצהרתי, הטמבל הזה שבר את כל שיאי התמימות. הוא, המשכתי בשטף, האמין לכל מה שאמרתי לו. הוא היה כל כך בטוח בכוונותיי, שזמן קצר לאחר שנבחר, נכנס לקואליציה. "בלי תפקידים ובלי כיבודים", ביקש. לא יאומן, שרהל'ה, הוא היה כל כך הזוי. שאולי, הפצרתי בו, קח כמה תפקידים תמנה כמה שרים. ללא כיבודים, הזהרתי אותו, החבר'ה שלך, יעזבו אותך. 40 שרים, 30 שרים, מה ההבדל? והוא התעקש. לא! רק לאחר העברת החוק לשוויון בנטל!. נו אז הקמתי לו וועדה אך לא לפני שקרצתי לגפני ולישי. נפלא איך החרדים קולטים מהר את הקריצות שלי. אבל משהו השתבש, עפעפתי בעיני, גם הוועדה הזו חשבה, השד יודע למה, שכוונותיי רציניות. מאכזב, עד כמה פתיים החברים האלה. בסוף לא הייתה לי ברירה ושלפתי את נשק יום הדין, שלחתי להם את ההוא עם הנחשים בנעליים, החבר של מופז מהצבא, והוא חלץ באבחה אחת, נעל אחת. וזה הספיק. והתוצאות, שרהל'ה, התמוגגתי מנחת, התוצאות יקירתי, לא איחרו לבוא, מעמדי כראש ממשלה התחזק ואת שאולי זרקו לכלבים. את רואה, העם הזה כל כך נבון. יש לו גישה מקורית כל כך שלא תמצאי דומה לה בשום מקום בעולם.

הצצתי בלו"ז שלי כדי לקבוע עם היועץ. קבעתי לדבר איתו מיד לאחר שיחזור מבית המשפט בתום הדיון בתיק נגד אשתו. מה היא עשתה? צפצפה שרהל'ה. מה היא עשתה? חזרתי על השאלה. נו מה שכולם עושים, רק שאותה תפשו. היא העסיקה עובדת זרה ללא היתר. מילא בבית של ברק, צחקה שרהל'ה, אבל בביתו של היועץ המשפטי?. ומדוע דנים רק את הנשים? המשיכה בשאלותיה. למען האמת, השבתי, שאלתי את שניהם את השאלה הזו ושניהם ענו בצער שהעוזרת תמיד ישנה כשהם מגיעים הביתה. אני מוכרח לומר לך יקירה, הוספתי בנימה של השתתפות במצוקתם, שמעתי עצבות עמוקה בקולם כשהבינו שלא יוכלו ליהנות מחיבת העם המעתירה ומתמיכתו משובבת הנפש, אלו, כידוע לך שרהל'ה, שמורות לקבוצה מיוחדת ואצילה המכונה "הנאשמים" שחבריה זוכים, ביקר מכל, בכתבי אישום.

הבוקר כבר עלה, התקשרתי למזכיר הממשלה, עשיתי קולות של מנוזל וביקשתי לבטל את כל הישיבות, מלבד הפגישה עם היועץ. את העבודה העיקרית כראש ממשלה הרי עשיתי במשך כל הלילה. ליתר ביטחון, רשמתי לעצמי, יש לוודא עם היועץ שהתיקים נגד שרון נסגרו כולם, מי יודע? הוא עוד עלול להתעורר. ונרדמתי.

הרצל חסון

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב