חיים לפי פרנציפים??? אולי הגיע הזמן לקצת גמישות נפשית?
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

חיים לפי פרנציפים??? אולי הגיע הזמן לקצת גמישות נפשית? 

מאת    [ 16/07/2012 ]
מילים במאמר: 522   [ נצפה 1407 פעמים ]

 
 

כבני אדם, מה שמנהל אותנו זה הנפש שלנו. נפש = חיות

ההישרדות היא זאת שמקיימת את החיות שלנו, היא זאת שדואגת שלא נמות.

אנחנו יודעים איך לשרוד באמצעות:

1. אינסטינקטים וגנים מולדים

2. ניסיון החיים האישיים שלנו.

האינסטינקטים והגנים המולדים שלנו נותנים לנו את היכולת לשרוד ברמה העקרונית. ואנחנו מיישמים אותם בהתאם לניסיון החיים שלנו. לכל אחד מאיתנו ניסיון חיים שונה. והיכולת לקחת את ניסיון החיים שלנו ולשנות אותו באמצעות מודעות, תרגול או כל דרך אחרת היא הגמישות הנפשית שלנו.

היכולת שלנו להשתנות משתנה בהתאם לסביבה בה אנחנו נמצאים. ככל שהסביבה בה אנחנו נמצאים היא יותר עוינת, יקשה עלינו מאד לשנות את אופן ההישרדות שלנו. ככל שהסביבה שלנו היא יותר אוהדת, היכולת שלנו לשנות תגדל.

אם גם כאשר אנחנו נמצאים בסביבה אוהדת, אנחנו חיים בתחושה של איום וללא יכולת לשינוי דפוסים והרגלים, זה אומר שאין לנו כלל גמישות נפשית. ושאנחנו מנוהלים באמצעות פחדים קדומים.

אצל אנשים רבים חוסר הגמישות הנפשית, המקובעות הנפשית תופיע בווריאציות שונות ובתחומים שונים.

יהיו אנשים שזה יופיע אצלם בתחום הרגשי – ברגע שהם מרגישים שמישהו כופה או מנסה לכפות עליהם משהו, הם מרגישים מאוימים, נפגעים וזה מעורר בתוכם התנגדות פנימית. עד כדי כך שהם פשוט לא מסוגלים לעשות מה שאומרים להם או מבקשים מהם.

הרבה פעמים נפגוש דפוס כזה בזוגיות כאשר אחד מבני הזוג אומר לשני מה לעשות, והשני פשוט לא מסוגל לעשות זאת בגלל אופן האמירה. כיוון שמרגיש שכופים אותו או מכריחים אותו לעשות משהו. זה מעורר בתוכו התנגדות פנימית לעצם הביצוע – דבר יוצר הרבה בעיות בין בני הזוג.

האבסורד הוא, שאצל אותו אדם פגיע – האיום ההישרדותי נחווה כסכנת מוות. עצם האמירה, הדרישה שיבצע משהו, נחוות אצלו כמצב הישרדותי במדרגה ראשונה דבר שמונע ממנו את היכולת להתגמש ובאמת לבחור באופן התגובה שלו. התגובה שלו הופכת להיות תגובה הישרדותית נטולת בחירה.

מקובעות נפשית יכולה להופיע גם בתחום של דוסים והרגלים – ישנם אנשים חסרי יכולת לשנות שום דבר מהאופן שבו הם חונכו, והם אף יגדילו ויכנו את המקובעות שלהם כ"פרנציפ". הם לא ישנו את ההרגלים שלהם בכהו זה. לא משנה מה יקרה , לזה הם רגילים, מבחינתם, כך הם חיים וזהו.

העניין הוא שהם תקועים כיוון, שמאחורי ה"פרנציפ" מסתתר פחד גדול משינוי. ולחיים מתוך "פרנציפ" יש בן לוויה צמוד והוא רגשות אשמה כרוניים.

לפעמים אנשים מצטיירים כמאוד רוחניים, הם כנועים, לא רווים על כסף, מוותרים על רכוש וכד' אך גם אנשים כאלה, הרבה פעמים מונעים מתקיעות נפשית. כאשר אדם לא מסוגל לשנות ולהגמיש את עצמו. כאשר לאדם אין יכולת בחירה אמיתית כיצד להגיב הוא תקוע. וזה אומר שהסבל בהכרח יהיה בן לוויה בחיים שלו.

כיצד נוכל לרכוש גמישות נפשית, יכולת שינוי ובחירה אמיתיים?

באמצעות היכולת לבוא ולהודות בטעויות. כאשר אנחנו מתחרטים על משהו מסוים להוא ולומר סליחה, טעיתי. אני מתנצל.

כאשר אנשים מעירים לנו על טעות שלנו, לא להיכנס למצב של מגננה או מתקפה אלא לבחון את התגובה עניינית ולשמוע.

להתחיל ולנטרל את הפחדים ההישרדותיים שלנו שגורמים לנו להציג את עצמנו בפני אחרים כנטולי טעויות. להתחיל ולפוגג את הפחדים החברתיים שלנו שגורמים לנו להסתיר את החלקים החלשים שלנו, את החלקים הלא יודעים שלנו, את החלקים בהם אנחנו טועים, ולא תמיד צודקים.

שיהיה בהצלחה,

חני

חני בורנשטיין - מומחית להתפתחות אישית בואו לקבל אבחון מדוייק לכמות האהבה בחייכם - לחצו כאן לאבחון בחינם!

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב