התקפי פאניקה (המשתייכים למשפחת הפרעות החרדה) מוגדרים כמצבים של תחושות פחד או אי נוחות קיצוניים, המגיעים לשיאם תוך עשר דקות, ומלווים בתסמינים פיזיים קשים.
על פי מחקרים שבוצעו בתחום, עולה כי שלושה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מהתקפי פאניקה, בעוצמה כזו או אחרת. עוד נמצא כי, התופעה שכיחה יותר בקרב נשים, מתבגרים ואנשים עם מנת משכל גבוהה מהממוצע.
התקפי פאניקה – סימפטומים:
התקפים פתאומיים של פחד וחרדה עלולים לגרום לתסמינים פיזיים קשים:
• הפרעות בקצב הלב
• הפרעות נשימה (עד כדי תחושת חנק)
• הזעת יתר
• רעידות בלתי נשלטות וצמרמורות בגוף
• בחילות והפרעות במערכת העיכול
• גלי חום/גלי קור
• לחצים בחזה
• סחרחורות
• חוסר תחושה (או לחילופין תחושת עקצוץ) בידיים
• פחד ממוות
• פחד להשתגע או לאבד שליטה
התקפי פאניקה – גורמים:
אמנם הסיבה המדויקת להופעת התקפי פאניקה טרם הוכחה חד משמעית, אך כיום יש כבר מספר השערות, מבוססות מחקרית, לגבי הגורמים האפשריים לה:
• גורמים גנטיים/תורשתיים – נמצא מתאם גבוה בין ילדים הסובלים מהתקפי פאניקה לבין הורים הסובלים מאותה תופעה.
• גורמים פיזיים - רמה נמוכה של סרטונין (חומר כימי בגוף שאחראי, בין היתר, על נושא של וויסות מצבי הרוח) גורמת למצבים של דיכאון, חרדה והתקפי פאניקה.
• גורמים סביבתיים – אנשים הנחשפים למצבי מתח (אווירה מתוחה בבית, מצב ביטחוני רעוע וכו') עלולים לפתח הפרעות חרדה בלתי נשלטות. כמו כן, צריכת יתר של חומרים מסוימים (קפאין, אלכוהול, ניקוטין, תרופות מקבוצת SSRI וכו') מעלה את השכיחות לתופעות חרדה.
• גורמים פסיכולוגיים – אירועים טראומתיים מהעבר (כדוגמת תאונת דרכים או אובדן של קרוב משפחה) מעלים את השכיחות להופעת התקפי חרדה. בנוסף, אנשים הסובלים מחרדה ספציפית (חרדה חברתית, חרדת בחינות או חרדת נהיגה) עוברים פעמים רבות התקפי פאניקה, כשהם נמצאים בסיטואציה "מאיימת" (עמידה מול קהל, נהיגה בכביש סואן וכו').
התקפי פאניקה – אבחון:
פאניקה היא, בעצם, תגובה טבעית של הגוף למצבים של סכנה ואיום ממשי. לכן, חשוב להבחין בין אירועים בודדים של פאניקה, המתרחשים כשיש סיבה ממשית (תקופת מלחמה, תקופת אבל וכו') לבין הפרעות פאניקה המתעוררות באופן פתאומי, בלתי צפוי ומבלי שתהיה להן סיבה מוחשית ונראית לעין.
כאשר התקפי הפאניקה נמשכים זמן רב, מופיעים בתדירות גבוהה ומשבשים את התפקוד ואת איכות החיים של החולה, חשוב לפנות לגורם מומחה לטיפול בחרדות.
האבחון נעשה על פי ה- DSM, הבודק, בין היתר, את מגוון הסימפטומים הרלוונטיים, כמה זמן הם נמשכים בכל התקף פאניקה ובאיזו תדירות.
התקפי פאניקה – טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT):
טיפול קוגניטיבי התנהגותי הינו הטיפול היעיל ביותר להתמודדות עם התקפי פאניקה וחרדה, כיוון שהוא פועל בשני מישורים חשובים, המשלימים זה את זה.
• טיפול קוגניטיבי – התקפי חרדה מבוססים על מחשבות שליליות ולא רציונאליות. לכן, בשלב הראשון הטיפול יתמקד בזיהוי המחשבות הללו ובהחלפתן במחשבות חיוביות ובונות. בשלב הזה המטופל מפנים את המשמעות של הסימפטומים שהוא חווה ואת העובדה שהוא לא נמצא בסכנה ממשית.
• טיפול התנהגותי – חשיפה הדרגתית (המותאמת לקצב האישי של כל מטופל) למצבים שנחשבים בעיני החולה כ"מעוררי הסכנה", תוך כדי הקניית כלים פרקטיים להתמודדות ולהתגברות על המכשולים. בסיום הטיפול, המטופל יידע להפעיל את הטכניקות ואת שיטות ההרפיה שלמד, על מנת להתמודד בהצלחה עם מצבים דומים, הן בהווה ובן בעתיד.
טיפול בחרדות בשיטת ה- CBT הינו מהיר, יעיל ומכוון מטרה.
מכון CBT - טיפול קצר מועד וממוקד לבעיות בדימוי העצמי
