תגלית חלקיק האלוהים שלי
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

תגלית חלקיק האלוהים שלי 

מאת    [ 05/07/2012 ]
מילים במאמר: 1172   [ נצפה 2294 פעמים ]

 
 

תגלית חלקיק האלוהים

במשך למעלה מ-25 שנה, חקרו מדעני העולם את מציאותו של "חקיק האלוהים", המכונה בפיהם "בוזון היגס", או במילים פשוטות מציאותו של ה' בבריאה, ביצירה ובקיום הטבע בכל היקום. למעשה ניסו המדענים לאשש את התיאוריה בה הם מחזיקים מאז ומתמיד, אשר לפיה "אין אלוהים", והכל מתנהל לפי חוקי הטבע והפיסיקה או כלשונם באמצעות "המפץ הגדול". לצורך הירידה מסולם הכפירה באל,  נבנה "מאיץ חלקיקים" במנהרה שאורכה 27 ק"מ, ובעומק של 100 מ' מתחת לקרקע, בהשקעה של עשרות מיליארדי דולרים ובהשתתפות אלפי מכוני מחקר אקדמאיים, ואלפי מדענים ידועי שם. בסופו של דור, הגיעו מדעני העולם למסקנה מדעית מבוססת (99.95%) לטענתם, לפיה: התגלה בודאות "חלקיק האלוהים", משמע "יש אלוהים" כמאמרם של אוהדי מכבי ת"א כדורסל.

אינני מדען ולא בן מדען אלא עפר ואפר אנוכי, ובכל זאת אני העל"ה גיליתי לעולם לפני מסקנות החוקרים, בסיה"ק "פרי מצמרת" (ראה קישור באינטרנט, בפרשת לך לך, ובפר' ויקרא, תשס"ב), את דבר קיומו של "החלקיק האלהי", בכל חפץ ובפרט את" החלקיק האלוהי המוגבר" המצוי בנפש הבהמה, ובנשמת האדם. אך למען הדיוק וההסטוריה יש לתת את "הקרדיט" לגילוי חלקיק האלוהם" לתורה, לאברהם אבינו, לגמרא, וליהדות. וכן נאמר: "ויפח באפיו נשמת חיים" (בראשית, ב', ז'). ונאמר בזוה"ק: מאן דנפח מדיליה נפח (הנופח רוח נופח מתוכו).

אולם יצר כפירה מודרני אשר הוא שואב את כוחו מתאוריות מדעני כפירה מדופלמים ומתוגמלים, אשר הם מבססים את דעותיהם על "מחקרים" השוללים את קיומו של האל בורא עולם, באמצעות פיתוח תאוריות מסובכות המרחפות בחלל, אשר הן מנסות להסביר את חידת היקום, ואת סוד בריאתו בדרך "הטבע" כביכול, כדוגמת הסיפור המיסתורי על "המפץ הגדול" אשר אירע לפני מיליארדי שנים כביכול, או כדוגמת טענתם כי ההכרה בחוסר הידיעה האנושי, היא פסגת החכמה והמחקר המדעי. אולם כל ההשקעות בתאוריות הכופרים האלה, מתנפצות לנוכח שאלתם של "תינוקות של בית רבן" (ברכות, ה.): מי הוא אשר ברא את החומר הדחוס שבו התחולל "המפץ הגדול"?, התשובה היהודית לחוקרים היא: כתשובתם של אברהם אבינו וישעיה הנביא: "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא מרב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר" (ישעיה, מ', כ"ו). כלומר, בתום כל המחקרים האנושיים, כל החוקרים יגיעו לגבול יכולתם השכלית, ומשם הם יאלצו להגיע לאמונה התמימה בבורא עולם.      

משל למה הדבר דומה: בכפר קטן ונידח הונחה מסילת רכבת, לאחר זמן לא רב תושבי הכפר התעוררו, ולעיניהם נגלה מחזה מוזר: שיירה של שלושים עגלות הנוסעות זו אחר זו בלי סוסים. תושבי הכפר התכנסו לדון בפלא החדש, והם החליטו לשגר את חכם הכפר לעיר הגדולה, בכדי ללמוד את הפלא של נסיעת עגלות ללא סוסים. אותו חכם הלך לעיר הגדולה, וכשהוא חזר ממסעו, הוא אסף את כל תושבי הכפר, ואמר להם: הגעתי לעיר הגדולה והתחלתי לחקור איך נוסעות העגלות, התברר לי שהעגלה השלושים מחוברת בכבל מיוחד לעגלה העשרים ותשע, וכאשר העגלה העשרים ותשע נוסעת, היא גוררת עמה את העגלה השלושים. התושבים הריעו למשמע הרעיון הגאוני, אבל אז קם מישהו ושאל: ואיך נוסעת העגלה העשרים ותשע?, חכם הכפר השיב: גם את זה חקרתי, ומצאתי שיש כבל המחבר את העגלה העשרים ותשע לעגלה העשרים ושמונה, וכשהיא נוסעת, היא גוררת עמה את העגלה העשרים ותשע ואת העגלה השלושים. דבריו נענו בהבעות התפעלות, אבל כעבור דקה נשמעה שוב שאלה: ואיך נוסעת העגלה העשרים ושמונה?, החכם הסביר שגם שם יש כבל שמחבר בינה ובין העגלה ועשרים ושבע, וכך הסביר החכם לתושבי הכפר איך נוסעות כל עשרים ותשע העגלות. לבסוף קם תינוק ושאל: ואיך נוסעת העגלה הראשונה?!, חכם הכפר גירד בפדחתו ופלט: את זה לא הצלחתי לברר, ומיד באותו רגע פרצו התושבים בקריאות בוז. החכם התפרץ בזעם כלפי הכפריים, ואמר: אינכם מתביישים?, גיליתי לכם איך נוסעות עשרים ותשע עגלות, ורק עגלה אחת איני יודע איך היא נוסעת, וככה אתם בזים לי?!. החכם שבמשל הם מדעני תיאוריות בריאת העולם בדרך הטבע כביכול, ושאלת התינוק היא: מי מניע את הקטר?!, כשם ששאלת תינוקות של בית רבן למדעני "המפץ הגדול" נותרה מהדהדת: מי הוא אשר ברא את החומר הדחוס שבו התחולל "המפץ הגדול"?.   

וכן מסופר על מורה בבי"ס של כופרים, אשר הוא ניסה להסיט ילד יהודי מאמונתו בה' יתברך, המורה לימד את כיתתו כי רק דבר שנראה בעין הוא קיים. לצורך המחשת הרעיון הגאוני, המורה הוציא את התלמידים לחצר בית הספר והראה להם עץ, אמר להם המורה: אתם רואים את העץ?, התלמידים ענו פה אחד: כן!, אמר להם המורה: זה סימן שהעץ קיים!, המורה המשיך ואמר: ראיתם אתם פעם את הקב"ה?, התלמידים ענו: לא!, אמר להם המורה: זה סימן שהוא אינו קיים ח"ו!. אמר להם הילד היהודי המאמין: ראיתם פעם את שכלו של המורה?, כל התלמידים והמורה ענו: לא!, אמר להם התינוק של בית רבן: זה סימן שהשכל של המורה אינו קיים!. לפיכך אף פתרון חידת היקום וסוד בריאתו, היא ההכרה בעובדת קיומו של אל אחד בורא שמים וארץ, ועובדה זו התגלתה לאנושות ע"י אברהם אע"ה בצעירותו, כמובא במדרש: ריש לקיש אמר: בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו" (מד"ר, בראשית, פרשה סד).  

וכן אמר דוד המלך ע"ה: "ברכי נפשי את ה'", ומובא במדרש (מדרש תהלים, מזמור ק"ג): "ברכי נפשי את ה'', מה הנפש אין אדם יודע איזה מקומה, כך הקב"ה אין אדם יודע איזה מקומו, שאפילו חיות הקודש שטעונות כסא הכבוד אינן יודעות איזה מקומו, ובאיזה מקום הוא נתון, ולפיכך הן אומרים: 'ברוך כבוד ה' ממקומו' (יחזקאל, ג', י"ב). אמר דוד: תבא הנפש שאין אדם יודע מקומה, ובאיזה מקום היא נתונה, ותקלס לקב"ה שהוא למעלה מעולמו ואין אדם יודע איזה מקומו.

מעשה באדם אחד ששאל לרבן גמליאל: באיזה מקום הקב"ה נתון?, אמר לו: איני יודע. אמר לו: זו היא תפלתכם וחכמתכם שאתם מתפללין לפניו בכל יום, ואין אתם יודעין איזה מקומו?, אמר לו רבן גמליאל: הרי שאלת ממני דבר שהוא רחוק ממני ג' אלפים ות"ק שנה, הריני שואל לך דבר שהוא נתון אצלך יומם ולילה, ואמור לי איזה מקומו, ואיזה זה?, אמר לו: זו הנפש שהיא נתונה אצלך, אמור לי באיזה מקום היא נתונה?, אמר לו: איני יודע. אמר לו: תיפח רוחיה דהאי גברא, אם דבר שהוא נתון אצלך אין אתה יודע איזה מקומו, ואתה שאלת אותי על דבר שהוא רחוק ממני ג' אלפים ות"ק שנה?!. אמר לו: יפה אנו עושים שמשתחוים למעשה ידינו שאנו מביטים בו בכל שעה, אמר לו: מעשה ידיכם אתם רואים והמה אין רואין אתכם. אבל הקב"ה רואה למעשה ידיו ומעשה ידיו אינם רואים אותו, שנאמר: 'כי לא יראני האדם וחי' (שמות, ל"ג, כ'). תדע לך שכן הוא מפורש על ידי יחזקאל, כשראה דמותו נשמטה נפשו ממנו, הדא הוא דכתיב: 'ואראה ואפל על פני" (יחזקאל, א', כ"ח). כלומר, רק העבודה הרוחנית הנובעת מן הנשמה שהיא "חלק אלוה ממעל" (איוב, ל"א, ב'), מסוגלת להמחיש לאדם את קיומו של האל, ולגרום לו להתרוממות אל מעל לשגרת החיים הגשמיים, שנאמר: "ברכי נפשי את ה', ה' אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת" (תהלים, ק"ד, א').

לפיכך  נאמר במדרש: עתיד הקב"ה "לומר להם: רשעים לריק יגעתם כחכם, הואיל ולא עסקתם בתורה ובמעשים טובים, אלא הייתם בעולמי ככלי ריק שאין בו חפץ, אין לי חפץ בכם" (מדרשים שונים, מדרש משלי, פרשה טז), וכן נאמר: "אין שלום אמר ה' לרשעים" (ישעיה, מ"ח, כ"ב). וכן תמצא כי אף לאחר התגלות החלקיק האלוהי, לא תתבצע התובנה של חזרה בתשובה המונית, אלא שהרשעים לא יקבלו אף את הממצאים של עידן הטכנולוגיה המתקדמת בחסדי ה' יתברך, לפיכך בדורות הללו קריאתה של בת קול נשמעת ביתר שאת: "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" (אבות, ו', ב').

 

מחברם של הספרים: "מצמרת הארז"-על כל פסוק ראשון של פרשת השבוע, "אשר על המשכן"-תכניות ממוחשבות של משכן ה' כולל משקלים ומחירים, "אשר תקראו"- פרשנות על מועדי ישראל, "פרי מצמרת"- הגות ומחשבת ישראל אקטואליים הנובעים מפרשיות השבוע. "פרי החג" - הארות בנושאי החגים והמועדים של עם ישראל

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב