IP Centrex - פתרון תקשורת מנוהל למול IP PBX
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

IP Centrex - פתרון תקשורת מנוהל למול IP PBX 

מאת    [ 03/07/2012 ]
מילים במאמר: 1137   [ נצפה 2408 פעמים ]

 
 

פתרונות IP Centrex נמכרים ע"י קבוצת בזק מזה שנים רבות. כיום, מתחרותיה העיקריות של בזק (דוגמת סלקום, פרטנר) מציעות פתרונות דומים, ולתדיראן-טלקום פתרונות בגישת ה- Wholesale ובענן, שמתחרים בפתרונות של ספקיות התקשורת. לפני שמנהלים בוחרים בשירותי IP Centrex עליהם לשאול את עצמם האם פתרון זה מתאים להם, זול יותר מחלופות אחרות והאם הם נכנסים ל"חתונה קתולית" ללא אפשרות יציאה או החלפת ספק מהירה.  

מה הבעיות ב- IP Centrex?

בזק יצאה לשוק עם בשורת ה- SIP-Trunking בגרסה המכונה אצלה IP-PRI. לטענת בזק, מדובר בשירות מתקדם ואיכותי הרבה יותר מאשר זה של המתחרים, גם אם אין כרגע חיסכון כספי מוכח ללקוחות.

 

בזק מייעדת את השירות IP-PRI שלה ללקוחות עסקיים שיש להם מרכזיית טלפוניה עם IP, בין אם היא IP Enable ובין אם היא Pure IP. השירות נועד לתת מענה ללקוחות המעוניינים בפתרון IP קצה לקצה. השירות החדש מחייב את הלקוח להצטייד ברישיון SIP עבור המרכזיה הפרטית שלו. שכן, במעבר לעולם ה- IP עוברים מעולם החומרה לעולם התוכנה ולאפליקציות של תוכנה. בזק נכנסת כאן (כמו גם בתחומי תקשורת אחרים) למודל של שירותי תוכנה במקביל לשירותי החומרה. מודל התמחור נשאר אותו מודל של בזק ל- PRI. דהיינו: בשלב זה, הלקוח מרוויח ביכולות היישומים לטלפוניה אבל לא במחיר. זה אחד החסרונות בכך שמבצעים אמולציות על רשת ה- NGN, ולמעשה נשארים עם עולם ה- PRI הישן, היקר והמוכר.

 

בשלב זה של התפתחות השוק המקומי, נוח לחברות התקשורת הגדולות שיש ללקוחות העסקיים והארגוניים שתי רשתות תקשורת: טלפוניה ו- Data. זה יותר רווחי להן (לא ללקוח). המושג Convergence (לכידות) דילג מעל מדינת ישראל ולא במקרה. במצב הרגולטורי והתחרותי הקיים, המגזר הפרטי בישראל מקבל שירותים ויכולות מתקדמים יותר מאשר במגזר הארגוני והעסקי, בעוד שלפני כ- 20 שנה המצב היה הפוך. גם בעולם הגדול המצב הוא הפוך: ארגונים ועסקים מקבלים שירותי תקשורת מתקדמים יותר מהמגזר הפרטי. הבעיה המרכזית: הלקוח "נלכד" אצל בזק (או מתחרותיה) אם הוא נשאר בשירות IP center. בעולם הנע במהירות לכיוון שירותי הענן מדובר בחסרון מאוד משמעותי ובהפסד כספי ניכר לעסק, שנמשך ויימשך שנים.

 

המעבר ל- NGN

עולם התקשורת נתון במעבר ל- NGN ול- IMS. מדובר באבולוציה של רשתות התקשורת מהעידן הישן של SDH ו- ATM (וחיבורי PRI שהם למעשה ISDN, לטלפוניה עסקית). ישראל מפגרת שנתיים-שלוש אחר הנעשה בעולם המערבי, ושירותי FTTx (סיבים לכל מקום) הם עדיין בגדר חזון (או חלום), תלוי את מי שואלים. אולם, התפתחות זו מצויה בדרך. לכל חברות התקשורת הגדולות (בזק, סלקום, פרטנר, הוט) יש שדרת רשת ויכולות של NGN.

 

פירוט השירותים החדשים שרשתות ה- NGN מאפשרות למגזר העסקי:

א. Hosted PBX. מדובר בשירות "מיקור חוץ" (Out-Sourcing) לטלפוניה ארגונית, לרבות שירותי הווידיאו, ושילובם במערכות תקשורת IP האחרות כמו מסרים מידיים, דואר אלקטרוני, נוכחות (Presence) ועוד. IP-Centrex הוא שירות מצומצם וטלפוני בלבד. כאן מדובר במיקור חוץ לכלל שירותי התקשורת לעסק או לארגון. זה שירות רחב יותר ומגוון יותר מ- IP- Centrex.

 

ב. SIP Trunk. מדובר בזניחת החיבור הישן ב- TDM בין מרכזיות, שיש בהן כבר IP, ומעבר לחיבור IP קצה לקצה. חיבור SIP Trunk הינו חיבור חדש יחסית, שמאפשר הוצאה / הכנסה של שיחות לרשת המפ"א ללא צורך במתאם ובממשק PRI (ממשק ISDN) במרכזיה (= חיסכון משמעותי בעלויות).

 

ג. FMC (Fixe Mobile Convergence): שילוב שירותים ניידים ונייחים ע"ג רשת אחת ומספר טלפון אחד. העיקרון המרכזי ב- FMC, ב- UMA (ר"ת:Unlicensed Mobile Access) וגם ב- Femtocell (שיטה חדשה בדרכה לשוק) זהה: הסטת תנועה סלולרית מהרשת הסלולרית אל רשת האינטרנט באזורים מוגדרים ובמחירים נוחים, זולים משמעותית ממחירי שיחה סלולרית. בכך, ניתן לוותר על קווים נייחים (קווי בזק) ולהשתמש במכשיר הסלולר בכל מקום: בבית, במשרד, בקמפוס, בקניון, בבית הקפה, וכיו"ב, מבלי להזדקק לשני מכשירי דיבור: נייח ונייד. כך, המספר הסלולרי הוא המספר היחיד של המשתמש לכל צרכיו, בכל מקום ולכל שימוש. יש פתרונות ביניים שכבר רצים בשוק, של הסטת תנועה סלולרית לרשת ה- Fixed (רשתות בזק, סלקום, הוט ופרטנר), מה שמביא לחיסכון מידי של כ- 30% בעלויות התקשורת בעסקים וחיסכון ענק (של עד 70%) בעת קיום תקשורת סלולרית מחו"ל בנדידה (Roaming). כמה חברות קטנות עד בינוניות לפתרונות תקשורת לעסקים מציעות זה מכבר פתרונות ושירותים כאלו כמו: טיקל רשתות, MEI תקשורת, ITS Telecom, תדיראן טלקום, VoiceSpin, Voipli, The Flat Planet Phone Co ועוד.

 

ד. מיזוג רשתות קצה לקצה. לא רק ברמת הארגון פנימה מתמזגות רשת הטלפוניה ורשת ה- IT. זה קורה גם אצל ספק התקשורת. הגבול בין ה- LAN ל- WAN ייעלם. כך, ניתן יהיה לקבל, לדוגמא, חיבורי אתרנט ג'יגה-ביט אתרנט עד 40 ג'יגה-ביט אתרנט קצה לקצה (ובקרוב עד 100 ג'יגה) בין כל הסניפים של הארגון בארץ ובעולם, ללא צורך בכל המרות או מתגים יקרים בנקודות החיבור לרשת הציבורית. כל המתחרות בעלות תשתיות סיבים בישראל, סלקום, פרטנר, הוט ובזק, מציעות זה מכבר שירותי קישור באתרנט ישיר.

 

ה. מיזוג הרשתות יוביל להטמעת התקשורת כחלק מה- IT הארגוני. התקשורת תהפוך ליישום אחד מני רבים בעולם ה- IT. הנטייה היא ללכת לשילוב של התקשורת בתוך מערכות ה- IT לרבות ה- ERP הארגוני. פתרונות חדשים, שנכנסים לשוק כמו אלו של מייקרוסופט בשם Lync 2010, או לחילופין פתרונות של קוד פתוח בתקשורת – אסטריסק (Asterisk), יהפכו תוך פחות מ- 5 שנים למקובלים ולמובילים בכל המגזר הארגוני. תהינה לכך השלכות על המבנה הארגוני של התקשורת והעוסקים בה בתוך הארגונים. ניתן למצוא כאן שילובים מעניינים, למשל, של מייקרוסופט עם אוויה הכולל פתרונות המכוונים ל- SMB.

 

ו. גלישה סלולרית בדור 3.5 ומעלה תשתלב בחיבורי הפס הרחב בארגון, הן לצרכי גיבוי לחיבורים הקוויים והן למתן שירותים לעובדים ומנהלים ניידים, שנמצאים בתנועה מחוץ לקמפוס או למשרד. מהירות הורדת הנתונים ושליחתם (Download & Upload) כיום היא של עד ל- 14 מסל"ש בהורדה (Downlink) ו- 5 מסל"ש בשליחה (Uplink). מהירויות בהחלט טובות למגזר העסקי. סלקום הייתה הראשונה להציע כאן שירותים ב- Fixed-Price, בדומה לגלישה הסלולרית הקווית, וכיום יש חבילות דומות בפרטנר ובפלאפון (ובקרוב במירס). עם כניסת טכנולוגיית הדור הרביעי (LTE) לקראת 2013 רוחבי הפס ישולשו.

 

ז. שינוי שיטת הפעלת מרכזי שירות: נראה תהליכים של התרוקנות מרכזי שירות קיימים והעברת העמדות לבתי העובדים נותני השירות. כך, לא יידרשו העובדים להגיע למרכז עירוני צפוף כדי לתת שירות. הם יקבלו סט כלים משוכלל, שיביא לשיפור חווית הלקוח, לרבות שיחות וידיאו של המוקדן מול הלקוח. הפיתוחים הללו יתבססו על SIP, תוך ניתוח התהליכים העסקיים והטמעת התקשורת בתהליכים אלו. המושג החדש שנכנס כאן קרוי: CEBP (Communication Enable Business Processes). תהליכי התקשורת ישתלבו במגמת שירותי SOA (Service Oriented Architecture), והתקשורת תנוהל כ- Process (הליך) אחד מכלל התהליכים העסקיים בארגון. כיוון התפתחות נוסף הוא CCOD (Contact Center On Demand): שילוב של שירותי Hosted PBX למרכזי שירות טלפוני גדולים ומרכזי תמיכה גדולים ללקוחות במיקור חוץ של ספק התקשורת. השירות עצמו יכול להינתן בכל מקום אפילו ממדינה רחוקה (אם יש בה דוברי עברית?).

 

ח. שירותי ערך מוסף רחבי פס: בכללם, שירותי DRPBCP (התאוששות מאסון המשכיות עסקית), שירותי אבטחה, שירותי ניטור וניהול רשתות, שירותי VPN נייח ונייד ועוד. הכיוון הוא של One Stop Shop לכל שירותי התקשורת אצל ספק התקשורת.

 למדריך רכש מרכזיות טלפונים לעסקים

 
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב