בעל מניות כעובד לעניין דמי אבטלה העובדות יוכיחו
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

בעל מניות כעובד לעניין דמי אבטלה העובדות יוכיחו 

מאת    [ 01/07/2012 ]
מילים במאמר: 519   [ נצפה 1637 פעמים ]

 
 

ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 42271-03-10) דחה ביום 18/06/2012 את תביעתו של יעד נוה (להלן- המבוטח) לדמי אבטלה, כיוון שלא עבד כשכיר ומשום שהיה בעל שליטה.

 

רקע

בהתאם לחוק הביטוח הלאומי (להלן: החוק), מבוטח בביטוח אבטלה רק תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל פרישה (לגבר) והוא עובד הזכאי לשכר, שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו.

סעיף 6ב לחוק שולל את זכאות בעלי השליטה (10% לפחות ממניות החברה) בחברת מעטים לדמי אבטלה. כלומר, התנאי לזכאות הוא כפול: עובד שכיר, שאינו בעל שליטה בחברת מעטים.

רקע עובדתי


    • המבוטח הועסק מיום 1/12/2003 ועד למועד פיטוריו ביום 5/11/2008 כמנהל סניף בורגר ראנץ' בקניון רחובות. היו לו מניות בשיעור 10% ממניות החברה המעסיקה. לטענתו ביום 12/04/2007 הוא מכר את מניותיו בחברה. למרות זאת הוא רשם בטופס התביעה לדמי אבטלה כי הוא בעל שליטה בחברה, לטענתו - בטעות.
    • המבוטח הציג הסכם עבודה מיום 12/4/2007 שעל פיו לטענתו, מעמדו הוא כשל עובד שכיר בחברה שזכאי לשכר ולתנאים סוציאליים כמקובל לכל עובד שכיר, למרות ששכרו שולם כנגד חשבונית מס. לטענתו אין בעובדה זו כדי לקבוע כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד, כיוון שהתקיימו מבחני ההשתלבות והפיקוח.
    • התביעה נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן- המל"ל) בטענה כי הוא היה בעל שליטה בחברת מעטים לפי סעיף 32 לפקודת מס הכנסה ולכן אינו מבוטח בביטוח אבטלה, ובכל מקרה, הוא לא עבד כשכיר בחברה אלא כעצמאי.

 

דיון והחלטה

1. אין חולק כי עם תחילת העסקתו רכש המבוטח מניות של החברה והפך לבעל שליטה (אין מידע בפסק הדין לגבי היות בורגר ראנץ' חברת מעטים). הוצג הסכם מכירת המניות מיום 12/4/2007 אך לא הוצגו אסמכתאות המעידות על מימוש ההסכם וקבלת 160,000 ש"ח. המבוטח עצמו הציג עצמו כבעל שליטה בשנת 2009. בנסיבות מצרפיות אלו ביה"ד רואה במבוטח כבעל 10% לפחות מהון המניות.

2. בית הדין בוחן אם התובע במעמד של עובד שכיר יחד עם היותו בעל מניות, לפי הלכת גרוסקופף (עב"ל 20182/97), שבה נקבעו שלושה מבחנים באשר למעמדו של בעל מניות בחברה, כעובד:

א.      האם ניתן לאבחן בין תפקידו של האדם       כ"עובד" לבין פעילותו כבעל מניות?

ב.      האם הסדר העבודה בחברה הוא אמיתי או פיקציה?

ג.        האם ניתן לקבוע מה היה שכרו של האדם כ"עובד"? (האם החברה מקפידה להפריד בין תשלומים כבעלים (כגון החזר הלוואה), לבין תשלומים כעובד (שהם בעלי אופי של שכר).

בעובדות המקרה, למרות שהמבוטח הציג הסכם לכאורה שהוא עובד שכיר בחברה, גובה שכרו לא נקבע בהסכם. הוא הנפיק חשבונית לחברה, דיווח על עצמו כעצמאי, לא קיבל זכויות של עובד, שכרו לא היה קבוע והוא לא קיבל תלושי שכר. מידי חודש שולמה לו מקדמה על חשבון המשכורת השנתית הכללית, וביוני 2007 לדוגמה המבוטח רשם על החשבונית "חלוקת רווחים" ואף דיווח למל"ל כעצמאי.

נוסף על האמור לעיל התשלומים ששולמו למבוטח כללו החזר הלוואה שקיבל כבעל מניות.

צורת תשלום זו, על פי בית הדין, אינה מאפיינת יחסי עובד ומעביד אלא מצביעה על היות המבוטח מתוגמל מתוך הרווחים כבעל שליטה.

כלל העובדות המתוארות מצביעות על מעמדו של התובע כעצמאי. משכך, דחה בית הדין את  תביעתו לדמי האבטלה. 

נשוב ונדגיש את הצורך לבחינת המעמד האמיתי בכל העסקה כדי שבבוא היום ימוצו הזכויות לגמלאות כפי שהצדדים התכוונו מלכתחילה.

 

נכתב ע"י רו"ח אורנה צח (גלרט)

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2016
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS
כתיבת מאמרים

מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב