ילדים, הורים והחופש הגדול - איך לעבור את זה בשלום? 

החופש הגדול עוד רגע כאן וכמו כל שנה הוא תופס את מרבית ההורים תוהים - "איך נעבור את זה השנה...?". רובינו לוקחים נשימה עמוקה ביום שלפני, מתכוננים לשבועות הארוכים שלפנינו, רושמים לקייטנות, מארגנים פעילויות לחופש, מגייסים סבים וסבתות, בייביסיטריות, משריינים ימי חופשה באוגוסט לאחר שמוצו כל מחזורי הקייטנות ובעיקר - די חרדים מהבאות.
במאמר זה אני מציעה להתבונן על החופש הגדול מזוית ראייה קצת שונה ולעבור מנקודת המבט של קצין המבצעים "התקתקן" (1, 2, 3...) לנקודת המבט הנינוחה יותר. ולמה כוונתי? הכוונה היא לאפשר פתיחת מרחב התבוננות ויצירה משפחתיים, מרחב שיכול להיווצר דווקא כאשר לחץ היום יום, שעורי הבית, המטלות, החוגים והעומס של הילדים וההורים יורדים.
ראשית, אני רוצה להרגיע: אינני מתכוונת חלילה להשאיר את השבועות הארוכים חסרי תוכניות ו"סידור לילדים" או לקיחת חופש של חודשיים מהעבודה. אפשר לומר שאפילו להפך, רישמו את הילדים לקייטנה מעניינת ואיכותית, (השתדלו להיענות לבחירתם במידת האפשר), גייסו עזרה מקרובי משפחה שיכולים לעזור (זה הזמן להפעיל את סבתא וסבא, להדק קשרים עם הדודים הרחוקים), "קייטנת הורים" בה אתם והורים נוספים מתחלקים בימי השבוע בהפעלת הקטנים ועוד. 

לאחר שמוצו האפשרויות, וזה קורה בדרך כלל בשבוע הראשון-שני של אוגוסט, שם גם הקטנטנים שנמצאים במעונות וגנים פרטיים יוצאים לחופשה - זה "זמן ההורים" רבותיי.

החופש הגדול כהזדמנות משפחתית

אז בין אם אתם יכולים לקחת בעצמכם חופשה ארוכה ובין אם רק שבוע, שבועיים או ימים ספורים - אני מציעה להסתכל על הזמן הזה כהזדמנות מדהימה שלכם ושל הילדים לקחת אתנחתא ממרוץ היום-יום ולפתוח מרחב התבוננות ויצירה במשפחתכם. זמן ונינוחות הם שני משאבים שחסרים מאוד בדרך ההתנהלות במשפחות רבות בעידן שלנו, כאשר השילוב של שניהם יחד יוצר פניות - פניות עבור הילדים, פניות עבור ההורים כזוג, פניות עבור המשפחתיות. באם נתבונן על החופש הגדול כמציב למולינו הזדמנות לזמן משפחתי ביחד ולפניות רגשית נטולת לחצים ככל שניתן, ניתן יהיה להשתמש ב"מרחב" הזה שייווצר כדי להצמיח ולגדל את המשפחה כולה.
ויניקוט, אחד מהתאורטיקאנים המובילים בתחום הפסיכואנליזה ככלל והטיפול בילדים בפרט, דיבר על כך שבטיפול פסיכולוגי נוצר בין המטפל למטופל מרחב ביניים (סימבולי כמובן) מרחב שמאפשר משחקיות, יצירתיות, התבוננות, צמיחה... רעיון דומה יכול להיות מוכל גם על המשפחה המתייחסת לחופש הגדול כהזדמנות לפתיחה של משהו חדש ושונה בתקשורת ובהוויה המשפחתית.

אחורה בזמן

דמיינו לעצמכם לרגע קט שאתם שוב ילדים, החופש הגדול הגיע! איזו שמחה, שחרור, הקלה. כמה הבטחה טמונה בצמד המילים הללו וכמה תקווה לאושר והנאה. שוכחים את השעמום, את המריבות עם האחים מהשנה שעברה והלב מתמלא ציפיה.
וכאן בדיוק, בהתחברות הזו של ההורים למצב נפשי זה של הילדים ניתן לראות גם את היתרונות הרבים של החופש כמנוף לשיפור האקלים בבית, לגיבוש משפחתי, לחשיבה והתארגנות באם אחד הילדים צריך התייחסות מיוחדת לקראת השנה הבאה ובעיקר - פשוט להיות ולהנות ביחד.

רגע לפני הנינוחות - תכנון ומסגרת

הילדים, וגם מרבית המבוגרים למען האמת, זקוקים למסגרת כלשהי שתהווה גבול בטוח וידוע אשר בתוכו הם יכולים להרגיש חופשיים ורגועים להיות הם עצמם.
תכנון מוקדם של החופש הגדול יאפשר לילדים ולהורים שקט נפשי, להמשיך בשיגרת היום מחד ולהיות פנויים ונינוחים מאידך. מומלץ לשבת ביחד עם בן הזוג, לפרוט את החופש לשבועות (או פחות מכך אם צריך) ולתכנן היכן יהיה כל אחד מהילדים בשבועות אלה, בהתאם לגילו. לדוגמא, לילד בן ה 7 יש קייטנה במשך 3 שבועות, לאחר מכן נוסע לשבוע לבני דודים, אחר כך שבוע עם סבתא, בהמשך שבועיים חופש משפחתי עם ההורים וכדומה... הילד המתבגר אינו צריך השגחה מתמדת ולכן לוח הזמנים שיתוכנן איתו ועבורו יהיה גמיש יותר.
תכננו מי אוסף את הילדים? היכן אוכלים צהריים, מי מכין אותה, מחמם? ואם יוצאים לחופשה משפחתית מתוכננת, הזמינו מקומות. בנוסף, תכננו באופן כללי פעילויות ו"אטרקציות" שישולבו באופן מתון במהלך החופשה, בהתאם לתקציב. כמובן שאפשר ורצוי לשתף את הילדים עד כמה שניתן בתכנון ובבחירת החלופות שידברו לליבם. על ידי שיתוף הילדים מעורבותם תגדל ומכאן גם שיתוף הפעולה שלהם, תחושת הסיפוק והאחריות.
אמרנו שהילדים זקוקים למסגרת ולסדר יום אשר נותן להם שקט ובטחון. היציאה לחופשה "טורפת את הקלפים" ולעיתים עשויה לגרום למתח ולחרדה. ילדים "הפורקים כל עול" במהלך החופשה אינם נהנים יותר (וכמובן שלא הוריהם...) ותחושה שהכל מותר ושאין גבולות עשויה להיות מאיימת ביותר. לכן, רצוי לשמור על חלק מהגבולות והכללים שנהוגים בבית, כגון:
* המשך נטילת חלק במטלות הבית כפי שהיו עד כה (סידור החדר, אחריות על שטיפת כלים, להוריד את הזבל, להוריד את הכלב וכו'). זה גם זמן מתאים לשלב את המתבגרים בקצת יותר אחריות בבית, שכן הם ישהו בבית שעות ארוכות, חלקן ללא מעש.
* עזרה עם האחים הקטנים (למשל כשחוזרים מהקייטנה וההורים עדיין בעבודה), משחק משותף עימם.

* שמירה על יחסים תקינים בין הילדים (ללא אלימות, כבוד הדדי, שיתוף, חלוקה במשאבים כגון זמן מול המסכים השונים בבית) וכבוד להורים ולסמכותם.

* שילוב של "עוגנים" שחשובים לכם בתוך סדר היום, הכוונה בעיקר לילדים הבוגרים יותר, תוך כדי שיחה מוקדמת ושיתוף שלהם כגון, קריאת ספרים (מתי? כמה זמן?), תרגול חומר לימודי, פעילות גופנית ועוד.

* אצל הגדולים יותר, רצוי בעוד מועד לקיים שיחה משותפת וברורה לגבי שעות חזרה הביתה, מקומות בילוי מותרים, מותר ואסור במהלך בילוי, עם מי מסתובבים וכדומה.

הגמשה

בניגוד לכללי המסגרת שחיוניים להתנהלות הביתית, אפשר ורצוי "לשחרר" חלק מהגבולות ולהיכנס לרוח החופש שהילדים כל כך חיכו לו. הורים שממשיכים לדבוק בעוז בגבולות של שנת הלימודים עשויים לפספס את רוח המשחקיות וההנאה ולהתהלך חודשיים כעוסים וממורמרים, כי זה לא יעבוד.
* ילדים שלא הולכים לקייטנה: גמישות לגבי שעת הקימה בבוקר, אפשר להתפנק במיטה (הרי הלכו לישון מאוחר...)

* גמישות לגבי שעת השינה: אנחנו בחופש! ( אפשר בכל זאת לקבוע שעת גג שהגיונית לכם)

* גמישות לגבי שעות הבילוי מול המסכים השונים: טלויזיה, מחשב, טבלטים למיניהם... (עדיין, הקפידו להמשיך להיות מעורבים במה ועם מי הילדים גולשים ברשת, הביעו התעניינות במה שהם עושים ופקחו )

* אפשרו בילויים עם חברים גם באמצע השבוע, הזמנת חברים לישון, "מסיבת פיג'מה ועוד.

גיבוש וחיבור משפחתי

אז אחרי שקבענו מסגרת כללית, אפשר להירגע ולהיכנס לאווירת החופש. גם כאשר אתם ממשיכים לעבוד בחלק מהחופש (אולי אפשר לקצר קצת את יום העבודה?), כאשר אתם חוזרים לילדים החופשים בבית- היו נוכחים במצב בו הם נמצאים. נסו להמעיט בהכנסת אנרגיה של סדר יום לחוץ ועומס והשתלבו בתחושת החופש וההזדמנות שהיא מביאה עימה. אין חוגים, אין הסעות, אין שעורי בית, מבחנים להתכונן אליהם... רק אופציה להיות ביחד עם הילדים ודרכים רבות להשתמש במרחב הזה שנפתח.
זה הזמן להקשיב, אבל באמת להקשיב, לילדים. הזמן לשחק איתם בצורה חופשית, כייפית ולאו דווקא דידקטית כדי ללמד אותם משהו. זה הזמן ליצירה משותפת מחומרי יצירה וחומרים למיחזור שיש בבית, זמן לצייר, להמציא שירים, לכתוב סיפורים, לצלם, להכין אלבומים, לבשל ביחד...
מומלץ להשתמש בהזדמנות המדהימה שכל הילדים פנויים מחוגים ומטלות ולצאת לטיולים משפחתיים, רצוי לפעילויות מגבשות כגון לינה בשטח, בישול בטבע, ים, ועוד ועוד.
הכנת ארוחה משפחתית משותפת עם כל הילדים, בהתאם למתכונים שהם יבחרו, יכולה להוות קרקע לביטוי אישי של כל אחד מבני המשפחה ביחד עם מטרה משותפת, שיתוף פעולה, עזרה הדדית והרבה הרבה יצירתיות, הומור וגיבוש משפחתי.
(ואל תוותרו בקלות על המתבגרים שלכם... הם אולי יתמרמרו ויחמיצו פנים אבל לפחות בחלק מהפעמים, בעיקר עם תשתפו אותם בהחלטה לגבי הפעילות, ישתפו פעולה ואפילו יהנו...).

מנסיוני, אין לילדים כל צורך לרוץ בחופש מאטרקציה לאטרקציה ולסיים כל שבוע מותשים ועייפים. לעיתים ההורים מונעים הם עצמם מתוך חשש שלילדים יהיה משעמם, או מתוך חשש מהזמן הפנוי (המרחב) שיווצר.
כמו כן, אין ההורים אחראים בלעדיים על הזמן הפנוי של הילדים. ניתן לעזור להם למצוא תעסוקה על ידי שאילת שאלות מכוונות, הצעת מספר חלופות ומעט הכוונה בהתאם לגיל הילד - אך ההורה אינו צוות הווי ובידור של איש אחד. העבירו אחריות לילד, עודדו אותו לעצמאות ולאחריות על גילוי רצונותיו, העדפותיו והיצירתיות שבו, מתוך עצמו.
רצוי לזכור ששעמום (במידה) הוא לא בהכרח משהו שלילי, להפך. מתוך "אמא, משעמם לי!" יכולים לעלות אצל הילד רעיונות מקסימים והמצאות גדולות... אפשרו לו זאת.

ולסיום זכרו, שמרגעים קטנים נוצרים זכרונות גדולים הבזכרונם ובנפשם של הילדים. קבלו את החופש הגדול בקלילות, בהומור, באווירת משחקיות ואפשרו הידוק וחיבור משפחתי, וכל זאת תוך שמירה על גבולות ומסגרת המתאימה למשפחתכם.