חשיפה של עשרות מילוני שקלים חובות מס לבנקים בישראל ולעולים חדשים להם היו חשבונות בישראל לפני עלייתם ארצה 

בהתאם לתקנות מס הכנסה בישראל [צו מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מריבית בפיקדון במטבע חוץ)], עולה חדש שעלה לישראל ומביא עמו מטבע חוץ מחו"ל ומפקיד אותו בחשבון בנק בישראל זכאי לפטור ממס על הריבית הנצברת בפיקדון במשך עשרים שנים.

במרבית המערכת הבנקאית כאשר עולה חדש, אשר היה לו חשבון בנק בישראל (כתושב חוץ) עולה לישראל ומקבל תעודת זהות ישראלית הבנק מחויב לפתוח לו חשבון חדש, תחת זהותו החדשה הישראלית. בפועל המחשב של הבנק מזהה את החשבון כחשבון חדש וככסף חדש ומעניק לאותו עולה חדש באופן אוטומטי את הפטור ממס בגין הריבית שהחשבון צובר. זאת על אף שהמדובר היה בכספים שהיו בישראל גם עובר לעלייתו של אותו תושב חוץ לישראל.

עו"ד אריה ליבוביץ', ממומחי הס המובילים בישראל, מסביר שהמדובר בטעות שעשויה לעלות לבנקים וללקוחות עשרות מיליוני שקלים כיוון שעל פי חוק, הפטור מן המס מגיע רק ל-כסף שהובא על ידי העולה החדש מחוץ לישראל. משמע כסף שהיה לו מחוץ לישראל לפני עלייתו לישראל (זאת על אף שמקובל להגיד ש- "לכסף אין ריח"). בנוסף, הרי שלצד חובת הלקוח לשלם מס, קיימת חובה עצמאית לבנק לגבות (לנכות) את המס ולהעבירו לרשות המיסים.

עו"ד ליבוביץ' מסביר שנוצר מצב אבסורדי, אשר כבר הביא ליציאה של עשרות מיליוני דולרים מישראל. אם אותו עולה חדש, מחזיק 5 מיליון דולר בבנק בישראל ועתה הוא עולה לישראל. הרי שאם הוא שוחח עם פקיד הבנק וזה אומר לו שמגיע לו פטור ממס על הפיקדונות (מה שקורה במרבית המקרים), הרי שהבנק נתן ייעוץ מוטעה ללקוח, ובעתיד עשויה רשות המיסים לפנות לבנק עצמו ולבחון מדוע לא ניכה מס במקור ו/או לפנות ללקוח עצמו בדרישה של חיוב רטרואקטיבי במס עם קנסות ופיגורים.

אם הלקוח נועץ לפני כן בעו"ד מומחה למיסים, הרי שהוא קיבל עצה להוציא את הכסף מישראל לפני עלייתו לישראל (כדי שלאחר העלייה לישראל הוא יוכל להביא את הכסף "מחו"ל"). במקרה כזה, ובמיוחד כאשר מדובר בסכומי כסף גדולים. הבנק הזר אליו העביר הלקוח את כספו לא יראה בעין יפה הכנסת סכום גדול והוצאתו במהירות גדולה (לדוגמא בתוך חודש) כיוון שזה מעלה חשדות של "הלבנת הון" ולכן נוצר מצב שכסף שיצא מישראל, פעמים רבות לא חזר אליה לאחר העלייה לישראל (בדיוק הפוך מן הכוונה של המחוקק).

עו"ד ליבוביץ' מציין שבעבר העניין נדון עם נציגים מרשות המיסים, אשר הסכימו שיש כאן בעיה, אך אנשי הרשות סירבו להוציא החלטה, כי גם מקרים אלו יזכו לפטור ממס, היות והדבר עומד בניגוד ללשון החוק המפורשת (על אף שכוונת המחוקק הייתה והינה מפורשת לא פחות). בפועל, אומר עו"ד ליבוביץ' כי ייתכן שזו הסיבה שבשלה עד היום, לא מיהרה רשות המיסים ל"אכוף" את העניין, אך כמובן שלא כדאי לבנקים או ללקוחות להיות "תלויים בחסדיהם".

מומלץ היה כי הבנקים, יפעלו יחדיו לתיקון החקיקה בעניין זה כמו גם בעניין נוספים אחרים, ישירות מול האוצר ורשות המיסים.