רשלנות רפואית בגין טיפול שיניים רשלני - כיצד תקבע? 

מרבית האוכלוסייה חוותה ביקור אצל רופא שיניים. הביקור נתפס, במרבית המקרים, כמפגש מאיים ומרתיע הטומן בחובו אי וודאות. לעיתים ישנם מצבים בהם קיים צורך בטיפול שיניים המשלב מספר תחומי התמחות בתחום רפואת השיניים והמערב מומחים מתחום מחלות החניכיים, שיקום הפה, טיפולי שורש, ניתוחי פה ולסת, אורתודנטיה ועוד, ולעיתים הטיפולים שניתנים הינם טיפולים המוגדרים כ"פשוטים" ושאינם מחייבים, לכאורה, מיומנות ומומחיות ייחודית. בכל מקרה בו נדרש טיפול שיניים, בין אם מורכב או אחר הרי שנדרשת בנייה של תכנית טיפול שיניים פרטנית וייחודית המתאימה למטופל ומתחשבת במגבלותיו, וכן נדרש כי רופא השיניים יהיה בקיא ומיומן בהתאם.

רפואת שיניים הינה כיום אחד התחומים הבולטים בהם חשופים הרופאים המטפלים להגשת תביעות בגין רשלנות רפואית, תביעות אשר נבחנות בחומרה על ידי בית המשפט, שנוטה לפסוק סכומי פיצוי הולכים וגדלים. כבכל תחום רפואי אחר, כרוך גם ביצוע טיפול שיניים לסוגיו השונים בסיכונים וסיבוכים אפשריים. פעולות מורכבות דוגמת שיקום הפה והלסת, שתלים, מבנים וכו' וכך גם פעולות הנדמות פשוטות דוגמת עקירה, סתימה וכדומה, עשויות להסתיים בנזק גופני חמור למטופל עם השלכות לכל החיים, לצד כאב וסבל רב, במישור הפיזי והנפשי כאחת. במצבים שכאלה יש לבחון האם אירעה רשלנות רפואית בטיפול השיניים שבוצע. 

כיצד נקבעת רשלנות רפואית בטיפול שיניים? רשלנות רפואית בטיפול שיניים מכל סוג נמדדת בהתאם לקריטריונים המאפיינים את קיומה של עוולת הרשלנות: 1. קיומה של חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי המטופל – חובה זו מתייחסת לכך כי במקום בו ניתן לצפות נזק, מתקיימת החובה. באופן טבעי רופא השיניים מחויב בנקיטת אמצעי זהירות בעת טיפול שיניים מתוך הנחת יסוד בסיסית לפיה הטיפול עלול להיכשל ולגרום לנזק, כשאף מצופה ממנו לחובת זהירות המשקללת בתוכה גם את הפרמטרים הסובייקטיביים והקונקרטיים שמאפיינים את המטופל הנמצא מולו. 2. הפרת חובת הזהירות - על מנת להוכיח שאכן הייתה הפרה של חובת הזהירות בעת טיפול שיניים, יש לבחון את המקרה במבחן הרופא הסביר. כלומר, לבדוק האם פעולותיו ואופן חשיבתו של הרופא היו סבירים, הגיוניים וראויים בהתאם לנסיבות המקרה ובהתאם לפרקטיקה הסבירה והמקובלת הנהוגה באותה עת. על מנת לענות על שאלה זו, בית המשפט נעזר בחוות דעת של מומחים בתחום השיניים אשר מוגשות מטעם בעלי הדין ולעיתים גם מחליט בית המשפט למנות מומחה מטעמו. אם מהלך החשיבה והפעולות יעידו על כך, שהרופא פעל באופן בלתי סביר, המקרה ייחשב כרשלנות רפואית שיניים. 3. קיום נזק – כגון: איבוד תחושה בפנים, נזק אסתטי ביישור שיניים, מגבלות תפקודיות בלעיסה, שבר בשיניים וכו'. התובע בגין רשלנות רפואית יצטרך להוכיח את הנזקים אשר נגרמו לו, בהתבסס על חוות דעת רפואית וממצאים רפואיים נוספים. 4. קיום קשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות לבין הנזק שנגרם למטופל – היה והוכח כי ניתן טיפול רשלני וכי נגרם נזק, יצטרך התובע להוכיח כי מתקיים קשר סיבתי בין השניים.

הפגיעה באוטונומיה – מהי? על הרופא המטפל אף חלה החובה להסביר למטופל את מהות הטיפול שהוא מקבל, את תוצאותיו הצפויות ואת הצורך בו. התעלמות מחובה זו תיחשב גם היא למקרה של רשלנות רפואית שיניים. חשוב לדעת כי בית המשפט העליון הכיר בעוולה החוקתית של "פגיעה באוטונומיה" שעניינה הזכאות לפיצוי, מקום בו הופרה חובת הגילוי וההסבר לגבי מהות הטיפול הרפואי וסיכוניו, זאת בגין הפגיעה בכבודו של המטופל ובזכותו לקבל החלטה מושכלת, על בסיס מלוא המידע הרלבנטי, בטרם יחל בטיפול הרפואי. יובהר ויודגש כי למען הסר ספק, הפיצוי בגין הפגיעה באוטונומיה אינו מהווה תחליף של הפיצוי בגין הנזקים האחרים שנגרמו למטופל כתוצאה מהרשלנות הרפואית והוא עומד בפני עצמו כביטוי לעגמת הנפש שסבל המטופל כתוצאה מהפגיעה שנעשתה בגופו ללא הסכמתו מדעת כנדרש בסעיף 13 בחוק זכויות החולה. ראו למשל דוגמא למקרה בו בית המשפט פסק לתובעת פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה למרות העובדה שקבע כי הרופא לא התרשל בטיפול השיניים (ת"א 7715-08 פלוני נ' בנדל ואח' – פסק הדין ניתן בתאריך 15.2.2012): אדם שזריקת הרדמה שניתנה לו במסגרת טיפול שיניים גרמה לשיתוק חלק מפניו, הגיש לבימ"ש השלום בחיפה תביעת רשלנות כנגד רופא השיניים שטיפל בו. ביהמ"ש קבע כי הרופא לא התרשל בטיפול, אך פגע באוטונומיה של המטופל ויפצה אותו בשל כך ב 80,000 ש"ח. המטופל טען, כי הגיע לטיפול שיניים בעקבות שבר בשן, וכי רופא השיניים הסביר לו כי יבצע בשן סתימה מחומר מסוים, אך לא הסביר דבר נוסף על הטיפול. עוד טען, כי בעת שהזריק לו את חומר ההרדמה טרם הטיפול, שוחח הרופא בטלפון. לטענתו, מאחר והשפעת ההרדמה לא פגה גם לאחר שעות ארוכות, חזר לרופא למחרת בבוקר, וזה הפנה אותו לבית חולים רמב"ם, שם אובחנה פגיעה עצבית צמיתה בפניו, ומאז הוא סובל משיתוק בחצי פנים ולשון, מתקשה לאכול ולדבר, ובנוסף, מכיוון שהשיתוק מונע תחושת כאבי שיניים, הזניח את שיניו ואיבד אותן. לפיכך, הגיש המטופל תביעת רשלנות כנגד רופא השיניים וחברת הראל המבטחת אותו, בה טען כי הרופא התרשל בכך שביצע את זריקת ההרדמה תוך ששוחח בטלפון, וכשלא הסביר לו על הסיכון הכרוך בזריקה. השופטת אילת דגן קבעה, כי המטופל לא הוכיח שהרופא שוחח בטלפון או הזריק את ההרדמה בטכניקה לא נכונה, ומשכך- הפגיעה העצבית בפני המטופל הייתה בלתי נמנעת, בהיותה זן נדיר של סיכון. לפיכך לא ניתן לקבוע, כי רופא השיניים התרשל במתן הטיפול. עם זאת, נקבע כי הרופא הפר את חובת הגילוי כלפי המטופל, באשר לא הסביר לו על הסיכונים הכרוכים בזריקת ההרדמה, אולם מכיוון שסביר להניח, כי המטופל היה מסכים לבצע את הזריקה גם אם הרופא היה מסביר לו על הסיכונים במלואם, לא הוכח כי התקיים קשר סיבתי בין הפרת חובת הגילוי לבין הנזק שנגרם למטופל. לפיכך נקבע, כי לאור נסיבותיה המיוחדות של הפגיעה והנזק העצבי שנגרם לתובע, המלווה בסבל יומיומי ופגיעה באיכות חייו, ובהתחשב בכך שהרופא הפר את חובת הגילוי כלפיו, יפוצה התובע ב 80,000 ש"ח בגין פגיעה באוטונומיה.

חובת הרישום הרפואי וניהול רשומה רפואית - לפי הנחיות משרד הבריאות בדבר ניהול רפואי של מרפאת שיניים – נוהל בריאות השן 2.1 - ולפי סעיף 17 לחוק זכויות החולה, מתן טיפול שיניים מתחיל בניהול כרטיס מתרפא ועל הרופא המטפל לדאוג לרישומים הרלוונטיים לכל מתרפא ולכל טיפול הניתן לו. בביקור הראשון במרפאה חייב הרופא לפתוח כרטיס מתרפא רפואי אישי ולמלא בו את כל הפרטים האישיים והרפואיים הנוגעים לטיפול. על הכרטיס לכלול, בין השאר: אנמנזה, בדיקה ותוכנית טיפול לרבות ציון תלונות וסיבת הפניה של המטופל ובדיקה מפורטת, פירוט הטיפולים שהמתרפא קבל בציון תאריכים, התרחשויות שונות שקרו בזמן הטיפול והערות לגבי הטיפול, צילומי רנטגן וכו'. במידה והרשומות חלקיות, לקויות ואינן מבטאות את מהלך הטיפול ככפי שבוצע בפועל הרי שהדבר הינו בניגוד לפרקטיקה הסבירה והמחייבת ובניגוד להנחיות משרד הבריאות וחוק זכויות החולה. במצבים של העדר תיעוד ו/או תיעוד לקוי הרי שנגרם למטופל נזק ראייתי המביא לכדי היפוך נטל הראייה והשכנוע לכתפיו של המטפל, שבמרבית המקרים מתקשה להוכיח כי לא התרשל נוכח העדר רשומה רפואית.

במכלול הדברים, במידה והנך סבור שנגרם אצלך נזק בגין טיפול שיניים שבוצע באופן רשלני ולא הוצג בפנייך כלל המידע הדרוש כדי שתקבל החלטה מושכלת טרום ביצוע הטיפול, הרי שייתכן ונחשפת לאירוע של רשלנות רפואית. תביעות רשלנות רבות מוגשות בגין מקרים מסוג זה ולכן, במידה וקיימת סבירות כי אירעה רשלנות רפואית, ואף במקרה של ספק, מומלץ לפנות לעורך דין העוסק בתביעות רשלנות רפואית בטיפולי שיניים על מנת שיבחן האם אכן אירעה רשלנות שכזו בעניינך.