ארגוני זכויות אדם מאשימים את ישראל במניעת טיפול רפואי מתושבי עזה. מדו"חות שהם מפרסמים משתמע, כי חובת הסיוע הרפואי חלה על ישראל למרות שרצועת עזה הוגדרה "ישות עוינת" ע"י ישראל והיא נשלטת ע"י ארגון טרור (חמאס), המיישם מדיניות של טרור וג'יהאד יומיומי נגד ישראל ונותן מחסה לארגוני טרור אסלאמיים ובהם שלוחות ארגון של אל-קאעידה. הם אינם עורכים הבחנה בין החולים, ולדידם, כל חולה הנמצא בסכנת חיים, אף אם הינו טרוריסט, זכאי לקבל שירותי בריאות בישראל. ממשלת החמאס מצטרפת לטענה ומפרסמת דו"ח עיתי על מספר "קורבנות המצור" שנמנע מהם לצאת לטיפול רפואי בחו"ל ואשר מספרם הגיע, לדבריה, ל- 49 בסוף דצמבר.
טענות אלה מופרכות מיסודן. בין ישויות עוינות הנמצאות במצב של לחימה זו בזו אין כל יסוד מוסרי, משפטי או הגיוני לטענה, כי המדינה המותקפת צריכה להיות מחויבות להעניק ביטוח רפואי לתושבים של הצד התוקפן וללוחמים שלו. ממשלת החמאס לא רק שאינה ממלאת את חובתה כלפי תושביה, היא אף מסכנת אותם בכוונת מכוון ורואה במספר הנפטרים הפלשתינים יתרון הסברתי שיש לנצלו מול ישראל. הספסרות במוות של תושבים פלשתינים תמימים ע"י ממשלת החמאס באה לידי ביטוי בשיגור רקטות הקסאם סמוך לבתי תושבים באופן המסכן את חייהם, כפי חוזרים ומעידים דו"חות ארגוני זכויות האדם.
וכך גם בעניין החולים הפלשתינים. בפני ממשלת החמאס עומדת האפשרות להעבירם לטיפול רפואי במצרים או דרכה למדינות אחרות. למרות הפתרון הפשוט, ממשלת החמאס מתנגדת לוותר על "החיבור" לישראל, עימה היא נלחמת, כפי שנימק זאת בכיר בתנועה בטענה לפיה מצרים לא תוכל להתמודד עם "הנטל הכלכלי והדמוגראפי" של רצועת עזה.
הטענה שמעבר רפיח סגור "בגלל ישראל" אינה עומדת אף היא במבחן המציאות. הגבול בין רצועת עזה למצרים פרוץ ואין בו פיקוח של ממש. בכירי החמאס יוצאים ובאים דרכו ללא קושי ומגבלות לצורך ביקורים בחו"ל וגיוס כספים ופעילי זרוע הטרור של הארגון נוסעים לאימונים באיראן ובלבנון. יותר מאלפיים עולי רגל יצאו לסעודיה ושבו לאחרונה דרך מעבר רפיח באישור מצרי. לו רצתה ממשלת החמאס להסדיר את יציאתם החולים הפלשתינים לטיפולים בחו"ל, היא הייתה זוכה בוודאי להסכמתה של מצרים ולסיועה.
לצד דמעות התנין על מותם של חולים פלשתינים ש"נמנעה יציאתם לטיפול בחו"ל", מסתבר כי ממשלת החמאס נוהגת בדרך שונה לחלוטין במיוחסים הנזקקים לטיפול רפואי. כך היא נהגה במקרים של מוחמד דיף, מפקד גדודי עיז א-דין אל-קסאם, ושל עומר אבו שריעה (אבו חפס), מייסד ומפקד גדוד המוג'אהידון. השניים, שנפצעו קשה בתקיפות חיל האוויר, נשלחו בשנה שעברה דרך גבול רפיח לטיפולים ממושכים בחו"ל. ארגוני זכויות האדם צריכים להפנות את ביקורתם לא לעבר ישראל, אלא לעבר ממשלת החמאס ומצרים העושות שימוש ציני בסבל תושבי רצועת עזה לצורכי תעמולה.
טענות אלה מופרכות מיסודן. בין ישויות עוינות הנמצאות במצב של לחימה זו בזו אין כל יסוד מוסרי, משפטי או הגיוני לטענה, כי המדינה המותקפת צריכה להיות מחויבות להעניק ביטוח רפואי לתושבים של הצד התוקפן וללוחמים שלו. ממשלת החמאס לא רק שאינה ממלאת את חובתה כלפי תושביה, היא אף מסכנת אותם בכוונת מכוון ורואה במספר הנפטרים הפלשתינים יתרון הסברתי שיש לנצלו מול ישראל. הספסרות במוות של תושבים פלשתינים תמימים ע"י ממשלת החמאס באה לידי ביטוי בשיגור רקטות הקסאם סמוך לבתי תושבים באופן המסכן את חייהם, כפי חוזרים ומעידים דו"חות ארגוני זכויות האדם.
וכך גם בעניין החולים הפלשתינים. בפני ממשלת החמאס עומדת האפשרות להעבירם לטיפול רפואי במצרים או דרכה למדינות אחרות. למרות הפתרון הפשוט, ממשלת החמאס מתנגדת לוותר על "החיבור" לישראל, עימה היא נלחמת, כפי שנימק זאת בכיר בתנועה בטענה לפיה מצרים לא תוכל להתמודד עם "הנטל הכלכלי והדמוגראפי" של רצועת עזה.
הטענה שמעבר רפיח סגור "בגלל ישראל" אינה עומדת אף היא במבחן המציאות. הגבול בין רצועת עזה למצרים פרוץ ואין בו פיקוח של ממש. בכירי החמאס יוצאים ובאים דרכו ללא קושי ומגבלות לצורך ביקורים בחו"ל וגיוס כספים ופעילי זרוע הטרור של הארגון נוסעים לאימונים באיראן ובלבנון. יותר מאלפיים עולי רגל יצאו לסעודיה ושבו לאחרונה דרך מעבר רפיח באישור מצרי. לו רצתה ממשלת החמאס להסדיר את יציאתם החולים הפלשתינים לטיפולים בחו"ל, היא הייתה זוכה בוודאי להסכמתה של מצרים ולסיועה.
לצד דמעות התנין על מותם של חולים פלשתינים ש"נמנעה יציאתם לטיפול בחו"ל", מסתבר כי ממשלת החמאס נוהגת בדרך שונה לחלוטין במיוחסים הנזקקים לטיפול רפואי. כך היא נהגה במקרים של מוחמד דיף, מפקד גדודי עיז א-דין אל-קסאם, ושל עומר אבו שריעה (אבו חפס), מייסד ומפקד גדוד המוג'אהידון. השניים, שנפצעו קשה בתקיפות חיל האוויר, נשלחו בשנה שעברה דרך גבול רפיח לטיפולים ממושכים בחו"ל. ארגוני זכויות האדם צריכים להפנות את ביקורתם לא לעבר ישראל, אלא לעבר ממשלת החמאס ומצרים העושות שימוש ציני בסבל תושבי רצועת עזה לצורכי תעמולה.
מוסד מחקר עצמאי ללא כוונת רווח, הפעיל משנת 1976 ועוסק בחקר מדיניות ובנושאים מרכזיים העומדים על סדר יומם של מדינת ישראל והעם היהודי.
