לאחרונה הצטרף אי יווני בשם קארפתוס לרשימת אתרי הנופש המבוקשים. קרפאתוס (או קרפאטוס) הנו אי קטן בסמוך לרודוס. השם נגזר מצמח אנדמי למקום הנקרא ביוונית קרפסוס. צמח זה הנו הכרפס הידוע והמוכר לכולנו משולחן הסדר, או בשמו הנפוץ סלרי. מסתבר שהאי מהווה מעין גלפגוס בזעיר אנפין.
ישראלים הבוחרים לבלות שם את חופשתם עושים זאת מחמת נופיו המגוונים והשלווה, אולם ניתן לומר, שמקור המשיכה העיקרי נובע ממיעוט הנוכחות הישראלית במקום. במילים אחרות האי טרם נכבש על ידי אימפריית המטיילים הישראלים.
מעבר לנושאי תיור מקובלים, האי משמש אבן בוחן בנושא גיאולוגי זאולוגי ואבולוציוני.
קרפדות
באי התגלה זן של קרפדות בעל שונות גנטית מאלו הנמצאות באנטליה. במיפוי שנערך במסגרת טקטוניקת הלוחות (תזוזת היבשות), מסתבר שרודוס וקארפתוס היו מחוברות לאנטליה, ברבות השנים נפרדו האיים אחד מהשני ואוכלוסיית הקרפדות בודדה מאחיותיה ביבשת. מסתבר שהללו עברו תהליך אבולוציוני שונה עד לכלל זן מוגדר. יצויין, שבסקירה חזותית, לא ניתן להבחין בשונות זו ולצורך הזיהוי נדרשו בדיקות מעבדה מעמיקות. הממצאים הללו שמשו כרקע למספר עבודות מחקר מעמיקות בתחומי אבולוציה שאותן מן הסתם נשאיר לאנשי המקצוע.
כלבי ים נזירים
האי מהווה את אחד מבתי הגידול האחרונים עבור המין הנמצא בסכנת הכחדה. על פי הערכות, נותרו כיום כ 500 פרטים מזן זה. כ 200 עד 300 חיים בים האגאי ומספר דומה נמצא באוקיינוס האטלנטי. אזור זה הנו היחיד בו כלבי הים שומרים על צביון חיים בלהקות. באי קארפתוס ובשאר המקומות, כלבי הים אינם נוהגים להתגודד. אוכלוסיה נוספת הייתה קיימת ליד חופי הקריבים, אולם הפעם האחרונה שנצפה כלב ממין זה בהוואי היה ב1950 ומאז הוכרז רשמית כזן נכחד. באזור ראש הנקרה, חוף הבונים והרצלייה כמו גם בחופי לבנון דווח בעבר על מספר פרטים שנצפו.
כלב ים נזירי הנו הגדול בין כלבי הים. שמו נגזר מציצית שער אופיינית הנמצאת על ראשו המזכירה את סגנון התספורת של נזירים.
אורכו עשוי להגיע ל 2.5 מטר ומשקלו מעל 300 ק"ג. הנקבות יולדות על פי רוב במערות ונקיקים בסמוך לפני המים. בלידתו שוקל הגור כ 15 ק"ג ואורכו בערך 1 מטר. הגור נגמל מיניקה לאחר כ 4 חודשים מיום לידתו ואורך חייהם מגיע לכ-20 שנה. כלבי הים ניזונים מדגים, צלופחים ודיונונים. הן היוונים והן התורכים נרתמו למשימת השימור של בית הגידול, אסרו על ההרג בחיות אלו תוך צמצום התיירות לאזורים בהם ידוע שהזן נוהג להתרבות.
פוליטיקה
במאמר משנת 1999 טוען מחבר הולנדי בשם ג'ונסון, שחברות הנפט הגדולות ניסו למנוע את שיתוף הפעולה בתחום זה ואת המהלכים שננקטו לצורך השימור, מתוך כוונה לאפשר ביצוע קידוחים באזורי המחיה של כלבי הים. לטענת המחבר השרות החשאי היווני הכשיל מהלכים אלו.
היסטוריה ומיתולוגיה של כלבי הים
כלב הים הנזירי מופיע בכתבים הסטורים מהתקופה ההלניסטית והרומית. מאחר והנו דו-חי זכה לקבל התייחסות מיוחדת במיתולוגיה בטענה שהנו מוגן על ידי פוסידון ואפולו גם יחד והוא למעשה בתולת הים האגדית.
בימי הביניים הפך לחיה שנואה היות ובתקופה חשוכה זו בתולות הים נתפסו כבנותיו של השטן. דמות הכלב נמצאה חקוקה במדליונים המתוארכים כ 600 שנה לפנה"ס. בשנת 1999 נמצא שלד של כלב הים קבור בסמוך לקבר אדם.בחפירות שנערכו סמוך לנמל רודוס. הערכה הנה שאותו יצור היה בעצם "כלב הבית" שנקבר יחד עם בעליו.
אקולוגיה ואיומים
האיומים העיקריים כנגד הזן כוללים: הידרדרות הסביבה ואובדן בתי הגידול על ידי פיתוח החוף, כולל הפרעה הנגרמת מתיירות, הרג מכוון על ידי דייגים הרואים בבעל החיים מזיק אשר פוגע רשתותיהם וגוזל דגה בעיקר באזורים מדולדלים. הסתבכות ברשתות הגוררת טביעה, ירידה בזמינות המזון בשל דיג יתר, אירועים אקראיים לכאורה, כגון התפרצות מחלות. לאור הלחצים הללו הצמצם בית הגידול למערות הסמוכות לחופים וחשופות לסערות שממיתות את הגורים, כמו גם מגיפות מחלות, אצות רעילות או דליפות נפט עשוי לאיים על קיומו של בעל החיים.
בקיץ 1997, שני שלישים של האוכלוסייה באוקיאנוס סמוך לחופי אפריקה מתו בתוך חודשיים כתוצאה ממגפה שטיבה המדויק אינו ברור עד היום.
ברי מזל המבקרים בצידו הצפוני של האי קארפתוס עשויים לצפות בחיה הנכחדת.
הכותב הנו מדריך טיולים
