מס הכנסה וביטוח לאומי ברילוקיישן - עד כמה להקפיד על ניתוק תושבות ישראלית? 

על פי שיטת המס הישראלית כיום, כל עוד נישום (יחיד או חברה) נחשב ל- "תושב ישראל", יהיה עליו לדווח למס הכנסה בישראל על הכנסותיו מכל מקורות ההכנסה שלו בכל העולם, ולשלם את המס בהתאם. לפיכך, "קו ההגנה" הראשון על מנת להימנע מתשלומי מס בישראל על הכנסות מחוצה לה, יהיה ניתוק התושבות הישראלית.
ישראלים רבים נוקטים בגישות שונות ומשונות בבואם לקיים את ניתוק התושבות. יש כאלו המשאירים הכל ליד המקרה וכלל לא מעלים על דעתם את יתרונות ומלכודות המס והביטוח הלאומי, ויש המגזימים לחלוטין במקדמי הביטחון על ניתוק התושבות, כמעט עד כדי גרימת נזק לעצמם.
במאמר זה אסקור בתמציתיות רבה את הנקודות העיקריות שיש לקחת בחשבון על מנת לשקול עד כמה יש להרחיק לכת בביסוס ניתוק התושבות.
ראשית יש להבין מהן ההכנסות העלולות להתחייב במס הכנסה בישראל, עד כמה הן רלוונטיות למקרה הנדון. ברור שככל שההכנסה שעלולה להתחייב במס בישראל שואפת למינימום, אם בכלל היא קיימת, כך פחות נדרש להתאמץ ולהוכיח ניתוק תושבות, שהרי במילא כמעט ולא ישולם מס בישראל.
לדוגמא, מתוך הכנסה ממשכורת בחו"ל, ניתן לקזז הוצאות שונות, שנקבעו בחוק, והמפחיתות את ההכנסה שתתחייב במס בישראל. יתרה מכך, מתוך המס שיחושב בישראל על ההכנסה המופחתת, ניתן (שוב, כפוף להוראות הקבועות בחוק) לקזז מיסים ששולמו בחו"ל. כלומר, בהחלט יתכן שלאחר ניכוי הוצאות וזיכוי על מס ששולם בחו"ל, אולי אין בכלל תוספת מס בישראל.
בדרך דומה יש לוודא את מידת הרלוונטיות של סוגיות מס נוספות: הקצאת אופציות למניות עובדים (הן הקצאה בישראל והן הקצאה בחו"ל), הטבות במס לתושב חוזר לעתיד לבוא, הקמת חברות בחו"ל, וחיוב אפשרי בביטוח לאומי בישראל על הכנסות חו"ל.
נקודה עקרונית נוספת שיש לקחת בחשבון היא מידת החשיפה לביקורת מס הכנסה. כלומר, אם הסיכוי להיבדק על ידי מס הכנסה נמוך, אזי אולי אין כלל טעם לדאוג לניתוק תושבות באופן כל כך דקדקני.
ניתן לחלק את אוכלוסיית הישראלים העוברים לחו"ל לשלוש קטגוריות עיקריות: הראשונה כאלו שהם ברמת סיכון גבוהה מאד (למשל מי שבטוח חייב בהגשת דו"ח למס הכנסה). השניה ברמת סיכון נמוכה - כאלו שאינם חייבים בהגשת דו"ח מס שנתי. השלישית ברמת סיכון בינונית - כאלו שהיום אינם חייבים בהגשת דו"ח אך יש להניח שבמוקדם או במאוחר הם כן יאלצו להתמודד עם רשויות המס (למשל בגלל מימוש אופציות למניות שהוענקו להם בישראל, או הקמת עסק שיופעל בעתיד מישראל). בדומה לכך, מי שעובר למדינה איתה ישראל חתומה על אמנת מס, נמצא לרוב ברמת סיכון נמוכה יותר ממקרה דומה בו המעבר למדינה איתה ישראל אינה חתומה על אמנת מס, וזאת כיוון שאמנת המס גוברת על הדין כללי ומס הכנסה חייב להתחשב בה.
כמו כן קיימת חשיבות לנושא הבריאות האישי. מס הכנסה יראה המשך תשלום ביטוח לאומי וקופת חולים כסיבה המחלישה את טענת ניתוק התושבות. כלומר, ישראלי ברילוקיישן שימשיך לשלם תשלומים אלה, יצטרך להתאמץ יותר להוכיח ניתוק תושבות, ע"י שימוש בקריטריונים אחרים.
ולבסוף - קיים השיקול של נטיית הלב האישית. כל אחד עשוי לתפוס באופן שונה את מידת הסיכוי והסיכון שהוא מצוי בה. כך שבהחלט לגיטימי שבאותה סיטואציה ינהג האחד יותר בזהירות והאחר - פחות.
המלצתי היא בכל מקרה לקבל יעוץ לגבי הנסיבות הספציפיות של המקרה. אם וכאשר מס הכנסה יבחן את ניתוק התושבות, כבר לא ניתן יהיה אז לשנות את ההיסטוריה. על פי רוב ייעוץ טוב ושיקול דעת בריא יכוונו לעיקר העבודה הנדרשת בהוכחת ניתוק התושבות.
ישי עציון, רו"ח
ishay@etsion.com