לגעת בחושים - התפתחות ילדים, חלק 3: חוש הטעם
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

לגעת בחושים - התפתחות ילדים, חלק 3: חוש הטעם 

מאת    [ 06/01/2008 ]
מילים במאמר: 813   [ נצפה 4790 פעמים ]

 
 

לגעת בחושים - התפתחות ילדים, חלק 3:

חוש הטעם

 רוב ההורים רוצים שילדיהם יאכלו מזון טעים ובריא. אבל לקטנים יש טעם משלהם, ובדרך כלל הם מעדיפים את המוכר והמתוק על פני כל דבר אחר. כיצד ניתן להשפיע על חוש הטעם של הילדים ועל בחירתם במזון?

מתוק לו 

 כאמור, רוב הילדים מעדיפים את הטעם המתוק על פני הטעמים האחרים. הטעם המועדף השני הוא המלוח, אחריו החמוץ, והמר הוא מחוץ לתחום. תינוק שנולד אינו חש בכל הטעמים. הוא מרגיש היטב במתוק וחמוץ, אך אינו מבחין במר ומלוח. ההבחנה בטעם מר ומלוח מתפתחת אצל תינוקות, בהדרגה, עד גיל חצי שנה.

האם ניתן לשנות את הטעם של ילדים בבחירת האוכל?                                                                                        

ממחקרים שנערכו בתחום, עולה שהמאבק נגד הטעם המתוק נדון לכישלון. כולנו אוהבים את הטעם המתוק. הסוכר הוא ספק האנרגיה העיקרי של האדם. מבחינה הישרדותית כדאי להעדיף מתוק.

 עוד לפני יציאתנו מבטן אימנו כבר אהבנו מתוק. מחקרים הוכיחו שעוברים בבטן אמם שתו בהתלהבות רבה יותר מי שפיר שהוזרק להם סכרין, בהשוואה למי שפיר רגילים.

העובר טועם    

בלוטות הטעם של הילד מתחילות להתפתח כבר ברחם, בשבוע 7-8 להריון, ובשבוע 13-14 הן כבר דומות לבלוטות הטעם של מבוגר. במחקרים שכוללים אולטרה-סאונד של עוברים ותגובותיהם לטעמים, אפשר לראות שהעובר יונק את מי השפיר ופולט אותם. תוך כדי כך העובר מתרגל את חוש הטעם שלו כפי שהוא מתרגל את המוטוריקה שלו.

ילד אוכל מה שאמא אוכלת                                                                                                                              

חוש הטעם של העובר מושפע מהמאכלים שהאם אוכלת בזמן ההריון. ככל שתזונת האם מגוונת יותר בזמן ההריון וההנקה, כך גדל הסיכוי שהתינוק יקבל את המזון המוצק והמגוון ביתר קלות. החשיפה המוקדמת לטעמים היא, כנראה, הבסיס לחיבה למזון אתני. ילדים למשפחות שאוכלות מזון עם תבלינים מסוימים התרגלו לטעמים המיוחדים האלה כבר ברחם אמם.

אין לדעת עד כמה חוש הטעם הוא תורשתי, אולם ידוע שיש אלמנט תורשתי בהעדפת טעמים מיוחדים במזון.

קולטני הטעם     

הטעם נקבע ע"י קולטני הטעם המצויים על גבשושיות מיוחדות על גבי הלשון. ישנם אנשים החשים בטעמים בעוצמה חזקה ואחרים חשים טעמים בעוצמה חלשה - זהו עניין גנטי. הקולטן שקולט את גירוי הטעם - מולקולת המתוק או המר - עובר בגנים.

הקולטנים יכולים להבחין בארבעה טעמים - מתוק, מלוח, מר וחמוץ. מכיוון שהלשון רגישה מאוד, אנחנו קולטים באמצעותה גם את מרקם המזון, המשפיע גם הוא על העדפות כאלה ואחרות.

חריף אינו טעם    

החריף הוא, בעצם, כאב. צריבה של בלוטות הטעם. תינוק שיאכל חריף יסבול מכאב. בהמשך יש אנשים שלומדים לאהוב את הכאב ומפרשים אותו כטעם חריף.

מתוק נגד כאבים      

במחקרים בהם ניתנו כמה טיפות תמיסת סוכר ליילודים, 2-5 דקות לפני ביצוע פעולה מכאיבה כמו לקיחת דם או הכנסת עירוי, התברר כי יש ירידה בביטוי הכאב אצל תינוקות אלו.

מחקרים אחרים מראים שמשקה מתוק גם מרגיע תינוקות. כמות קטנה של נוזל מתוק שהונחה על לשונו של תינוק בוכה יצרה אפקט מרגיע מידי, שנמשך כמה דקות.

כמה מתוק      

לא כל התינוקות אוהבים את אותה מידת מתיקות. ישנה טענה שתינוקות שזה עתה נולדו מעדיפים מתיקות עדינה, כמו של חלב האם. המתיקות של חלב אם היא בדרגה של 32 לעומת 100 של סוכר רגיל. דרגת המתיקות של חלב אם שווה לכוס מים עם כפית סוכר. מיצים ומשקאות ממותקים מכילים בין 2 ל-6 כפיות סוכר לכוס. בשלבים מאוחרים יותר התינוקות מתרגלים לטעם מתוק יותר, אך, למעשה, הם לא זקוקים לכך.

חשיפה לטעמים  

תינוקות יונקים נחשפים לטעמים מגוונים יותר בתזונתם. חלב האם מושפע מתזונתה וטעמו משתנה בהתאם, ואילו לפורמולה יש טעם אחד קבוע. מחקרים מראים שתינוקות יונקים יהיו פתוחים יותר בבגרותם למאכלים חדשים, בהשוואה לאלה שניזונו מפורמולה.

גיל החשיפה הראשוני למזון מוצק משפיע גם הוא על הנכונות לטעום מזונות חדשים. תינוקות שנחשפים בגיל 4 ?6 חודשים למגוון מזונות יהיו פתוחים יותר למזונות חדשים, בהשוואה לתינוקות שנחשפו להם אחרי גיל 10 חודשים.

חשוב לחשוף את התינוקות למגוון ירקות בגיל צעיר, וחשוב מאוד להיות סובלניים. הסבלנות, במקרה זה, משתלמת. גם אם התינוק מסרב תחילה לטעום מזון מסוים, כדאי לחזור ולהציע אותו. החשיפה החוזרת מגדילה את הנכונות לאכול מהמזון. בגיל צעיר הגמישות והפתיחות לטעמים חדשים גבוהה יותר, וכדאי לנצל תקופה זו, לחשוף את הילד לטעמים ולפתח את חוש הטעם שלו.

 

דרכים לפיתוח חוש הטעם:

? לאכול מגוון רחב של מאכלים כבר בהריון (בעיקר בשליש האחרון), בעיקר ירקות ופירות.          המזון שהאם אוכלת משפיע על טעם מי השפיר. כשהתינוק יוצא לאוויר העולם הוא יקבל ביתר קלות את הטעמים המוכרים לו.

? להניק את התינוק לפחות עד שהוא מתחיל לקבל מזון מוצק (חמישה חודשים בערך).          טעם חלב האם משתנה בהתאם לאוכל שהיא אוכלת, והתינוק נחשף לטעמים מגוונים או אפילו תבלינים אתניים מסוימים. כשהוא יעבור למזון מוצק, הוא יקבל ביתר קלות את המזון שהאם אכלה בתקופת ההנקה.

? לא להתייאש.          גם אם התינוק מסרב למזון מוצק מסוים או ירק מסוים, לנסות ולחשוף אותו לאותו סוג מזון שוב ושוב. חשיפה חוזרת של טעמים תגרום לתינוק, ברוב המקרים, לחבב את המזון לבסוף.

? לגוון את התפריט היומי של התינוק והילד ככל שניתן, ולחשוף אותו לכל הטעמים האפשריים.          יש הטוענים שכ - 70% מהעדפות והרגלי האכילה נקבעים עד גיל 3-4 שנים.

? לאכול יחד עם הילדים כבר מגיל צעיר.          חשוב שהמבוגרים יאכלו בסביבת הילד את המזונות שהם היו רוצים שהוא יאכל, כמו פירות וירקות. הורים שניזונים מג'אנק פוד יתקשו להעביר לילד את המסר שכדאי לו לאכול אוכל מזין. ילדים מחקים את הוריהם ואף הסבר אינו יעיל כמו דוגמא אישית.

 

 

 

דר' שולמית רונן Ph.D - TCM- T.asiact
מרכזת את מגמת "מהות עולמו של הילד" להכשרת מטפלים בילדים, לפיתוח מיומנויות - תיפקוד למידה
ורגש, במכללת מהות לרפואה משלימה בחסות המרכז להשתלמויות אוניברסיטת בר אילן.
מרצה ומטפלת רב-תחומית. עוסקת ברפואה הוליסטית למעלה מ - 25 שנה.
מפתחת מודלים ללמידה ותקשורת בינאישית, מנחה ומכשירה מורים ומטפלים לזיהוי וטיפול בילדים ובוגרים בעלי צרכים מיוחדים.
עבודתה היא הוליסטית - הקשבה לאדם השלם ולא למחלה, וכך להתאים את הטיפול למטופל בצורה הטובה ביותר.
דר' שולמית רונן השתלמה בישראל, ספרד ואנגליה, בתמציות אנרגטיות והרפואה החדשה של ד"ר המאר, מוסמכת להוראה מטעם האקדמיה הבינלאומית לאומניות ומדעים של טכנולוגיות הצבע באנגליה.
http://www.mahut.co.il/
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב