קטן, חכם, ומתואם עם השכנים-מאמר דעה בגלובס
במקום לחמש את סעודיה ומצרים, על ארה"ב לפעול להקטנת הצבאות הפעילים במזרח התיכון 21/10/2003,
שי דנות
הצדקת קיומו של צבא גדול נבעה מאז ומתמיד מקיומן של מדינות שכנות עוינות, בעלות צבאות שפוטנציאל הנזק שלהם עלול להגיע עד הרס קיומי של מדינת ישראל. אולם סוריה ועיראק - מדינות האויב המסוכנות ביותר לישראל, על פי תפיסת הביטחון המסורתית - כבר אינן מאיימות על קיומה. סוריה, שכלכלתה מפגרת ושאינה נהנית כבר שנים מתמיכה של מעצמת-על, מחזיקה צבא מיושן ולא מתוחזק. ואילו עיראק, ששאריות צבאה התמוטטו סופית, נמצאת כעת בשליטה אמריקנית. לעומתן, מצרים וסעודיה, שאינן נתפסות כמאיימות על ישראל, מסוכנות יותר, בעיקר בזכות צבאותיהן הגדולים והמודרניים. האיום הקרקעי, זה שמצדיק החזקת צבא יבשה גדול ומתקדם, מגיע בעיקר מכיוונן של מדינות אלה. גם איום הטילים מאיראן לא יוכל להצדיק שמירה על גודלו הנוכחי של חיל האוויר, אם חילות האוויר של מצרים וסעודיה יצטמצמו. יחסי הגומלין בין ארה"ב לבין מצרים וסעודיה, לצד השליטה האמריקנית בעיראק, פותחים חלון הזדמנויות לפיחות משולב בסדר הכוחות של כל צבאות האזור, כולל זה של סוריה. צמצום משולב כזה יוכל להתממש תחת פיקוח ארצות הברית וארצות הגוש האירופי. מול התנגדות אפשרית של מצרים וסעודיה, ניתן לטעון, ששתי מדינות התומכות בתהליך השלום בין ישראל והפלשתינים ובין ישראל ומדינות ערב, לא יוכלו להתנגד למהלך, שצפוי לשפר את הסיכוי ליציבות, שלום ורגיעה במזרח התיכון. על סעודיה מוטלת גם חובת ההוכחה, לאור העובדה שטרוריסטים רבים מארגון אל-קעידה הגיעו ממנה, ויש הטוענים כי חלק משמעותי מהתרומות לחמאס מגיע משטחה. האינטרס הישראלי בצמצום מתואם שכזה צריך להיות ברור. השפל הכלכלי שישראל מצויה בו סובל מנטל התקציבים והמשאבים שגוזל צבא גדול ויקר, ומעלה את הצורך בבחינת אפשרויות להקטנת הצבא מבלי לפגוע בביטחון. הקיצוץ הנמוך יחסית בתקציב הביטחון שאושר על ידי הממשלה, יגרום להגדלת הקיצוץ בבריאות, בחינוך וברווחה. משמעות הדבר היא פגיעה קשה באיכות החיים של רוב תושבי מדינת ישראל. למרות כל זאת, שינוי משמעותי כל-כך צפוי להתקל בהתנגדות חזקה במיוחד, בעיקר מקרב השמרנים יותר במערכת הביטחון. אולם מה שעומד על הפרק - חוסנה של מדינת ישראל - צריך להיות חשוב יותר מגודלה וכוחה הפוליטי של מערכת הביטחון. הליכה במתווה של צמצום כל צבאות האזור עלול להתקבל עוד פחות באהדה, לפחות במבט ראשון, על ידי ממשל אמריקני ניצי. האינטרס של התעשייה הביטחונית בארה"ב גלוי: למכור כמה שיותר נשק לבעלות בריתה באזור, ואלה כוללות את מצרים וסעודיה. אולם האינטרס לשקט ויציבות במזרח התיכון צריך להיות חשוב יותר בעיניה של ארצות הברית. אולם כיום, הסיכון לשקט ואי-יציבות גדול יותר מבעבר, בגלל השפל הכלכלי בישראל. שפל זה, אם ימשך צפוי לפגוע גם בביטחונה של מדינת ישראל. הפחות שמרנים מבין אנשי מערכת הביטחון כבר עכשיו מבינים זאת. מכיוון שישראל חזקה ולא מאוימת תורמת במידה רבה לחיזוק היציבות במזרח התיכון, הרי שצמצום מתואם של הצבאות הפעילים באזור הנו בסופו של דבר גם אינטרס אמריקני. ברור מאליו גם שצמצום הצבאות במזרח התיכון יאפשר את העלאת רמת החיים של כל תושבי האזור, וראוי שיעלה לדיון בשיח הציבורי והפוליטי. הכותב הוא יועץ עסקי ופוליטי והיה קצין מטה באגף התכנון בצה"ל
