האם כולם נשפטים בפני אלוקים באותו קנה מידה? 

האם כולם נשפטים בפני הקב"ה באותו קנה מידה?

אחת השאלות החשובות והמעיקות היא : כיצד שופט הקב"ה את ברואיו -
הרי ברור לכל שאין זה הוגן שישפטו את כל בני האדם באותה מידה ששופטים את חכמי התורה ולומדיה, שהרי כל זמנם מוקדש ללימוד ולשינון, ואין דאגתם נתונה לפרנסה, מה שאין כן, אצל פשוטי העם העמלים והיגעים לפרנסתם. ולא סביר שהקב"ה ידרוש מאתנו את שאין ביכולתנו ובאפשרותנו לבצע.
בהקשר זה נציין שכמה גדולי עולם שואלים את השאלה, אברהם אבינו: "השופט כל הארץ לא יעשה משפט". (בראשית יח כה)
 משה רבנו שואל: "הודעני נא את דרכך" (שמות לג יג). דהיינו, הודיעני איך אתה שופט את העולם, כי לכאורה נראה שאין צדק בעולם.
דוד המלך מבקש: "דרכיך ה' הודיעני, ארחותיך למדני". (תהילים כה)
טרם נשיב על שאלת הפתיחה.
מדרש: "לדוד ה' אורי וישעי ממי אירא.....אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש, שבתי בבית ה' כל ימי חיי, לחזות בנועם ה', ולבקר בהיכלו....."
שואל הקב"ה את דוד: אמרת:  "אחת שאלתי" והרי אתה שואל הרבה דברים.
עונה משה: למדתי ממך, אתה אומר: "מה ה' אלהיך שואל מעמך" כביכול מה בסה"כ אני דורש ממך, ונותן לעם ישראל רשימה ארוכה.
את תשובתי ביססתי על פרשנותו של הנצי"ב (רבי נפתלי צבי יהודה ברלין) על הפסוקים:
"ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך,
• כי אם ליראה את ה' אלהיך,
• ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו, ולעבד את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך,
• לשמור את מצות ה' ואת חקתיו אשר אנכי מצווך היום
• לטוב לך".(דברים י יב- יג)

שואל הנציב, לכאורה ניתן להבין, מה בסך הכל הקב"ה שואל ודורש מאתנו? והנה בציטוט למעלה קיים פירוט גדול וארוך של דרישות, וכי מי יכול לעמוד בכל המפורט בדרישות אלו?
ואומנם, מקשר זאת הנצי"ב לנאמר בפרשת ניצבים: (דברים כט ט-י) 
"אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלהיכם,
• ראשיכם, שבטיכם,
• זקניכם ושטריכם
• כל איש ישראל,
• טפכם נשיכם 
וגרך אשר בקרב מחניך, מחטב עציך עד שאב מימיך".
מתברר, שגם על קטע זה שואל הנצי"ב בצדק הרי כתוב: "ניצבים כולכם". ומדוע אם כן, יש צורך בפירוט גדול של: ראשיכם, שבטיכם, טפכם, נשיכם וכו'... האם אין זה מיותר?

מכאן, בשל הפירוט הרב בשני המקורות, שלכאורה נראים מיותרים, מגיע הנצי"ב לתשובה לשאלתנו, ומסביר שישנם ארבע קבוצות בעם ישראל, ומכל קבוצה דורש הקב"ה דרישות שונות. כלומר - אין הקב"ה דורש מאתנו את מה שהוא דורש מגדולי התורה.

הקבוצות והדרישות מכל קבוצה
א) "ראשיכם שבטיכם" - אלו ראשים ומנהיגים בישראל.
 הדרישה מהן: "כי אם ליראה את ה' אלוהיך" שיהיו שקועים תמיד ביראת ה'.
ב) "זקניכם ושוטריכם" - אלו תלמידי חכמים הנקראים זקנים. הדרישה מהם: "ללכת בכל דרכיו, ולאהבה אותו, ולעבוד את ה' בכל לבבך ובכל נפשך".
ג) "כל איש ישראל" - אלו בעלי בתים העוסקים בפרנסתם. הדרישה מהם: "לשמור את מצוות ה' ואת חוקותיו אשר אנוכי מצווך היום".
 נקל להבין, שאנו שייכים לקטגוריה זו, והדגש הוא על מצוות שבין אדם לחברו.
ד) "טפיכם ונשיכם" - אלו הם ילדים ונשים. הדרישה מהן: "לטוב לך" - להיות נעים הליכות ממושמע ובעל דרך ארץ.

נמצאנו מסכמים: הקב"ה אינו דורש ואינו שופט את בני עמו כשווים מול שווים, אלא דורש מכל אדם לפי כוחו, מעמדו וערכו.