תאונת עבודה שאינה תאונת דרכים- זכויות העובד הנפגע? 

ראשית נפתח ונבהיר כי תאונת עבודה מוגדרת על פי  חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה  - 1995‏ שם בסעיפים 79- 85 , בין היתר, כדלקמן:

 תאונת עבודה תוגדר תאונה אשר ארעה במהלך העבודה בין אם ארעה עקב העבודה ובין אם ארעה שלא עקב העבודה ובלבד שנפגע מאדם או מחפץ במקום העבודה או בסביבתו הקרובה.

 בדרכו מביתו אל העבודה או מן העבודה לביתו או ממקום עבודה אחד אל מקום עבודה אחר.

 שכיר- תאונה שארעה במהלך הפסקת צהריים במקום בו סעד עם חבריו לעבודה ובדרך אל מקום סועדים בהפסקה או בדרך חזרה משם , מקום המקובל על דעת המעסיק וזמן ההפסקה אינו עולה על שלוש שעות.

 גם תקיפה, תוך כדי ועקב העבודה, כולל תקיפה מינית, תיחשב כפגיעה בעבודה, אם היא גורמת לנזק גופני או נפשי ומצריכה טיפול רפואי.

תאונה שאירעה למבוטח בדרכו לא תיחשב לתאונת עבודה, אם הפסיק המבוטח את דרכו המקובלת בהפסקה של ממש או סטה ממנה סטייה של ממש, שלא לשם מילוי חובותיו כלפי מעסיקו, והמבוטח העצמאי - שלא לשם עיסוקו במשלח ידו. אבל תאונה שאירעה למבוטח בדרכו כאמור בסעיף 1 לעיל תיחשב לתאונת עבודה, אם הפסיק המבוטח את דרכו או סטה ממנה כדי לעשות אחד מאלה: 

א. כדי להתפלל תפילת בוקר בציבור בבית התפילה שהוא מתפלל בו.

ב. כדי ללוות את ילדו אל הגנון, אל גן הילדים, אל מעון הילדים (או אל מקום אחר שאושר בתקנות הביטוח הלאומי), וכן כדי להחזירו משם.

במקרים רבים עובדים במהלך עבודתם ו/או באחת הנסיבות המוזכרות לעיל נפצעים, עד כדי נכות או אפילו מקרה מוות במסגרת עיסוקם במקום העבודה אך חושבים ,כי זכויותיהם מתחילות ומסתיימות בתביעה מול המוסד לביטוח הלאומי לקבלת דמי פגיעה ותביעה לקביעת דרגת נכות ותו לא. 

אז זהו שלא!!!

לעובד שנפגע בתאונת עבודה ישנן זכויות בנוסף לאלה המוקנות לו מפנייתו למוסד לביטוח הלאומי וזכויות אלה מתבררים מול המעסיק ו/או כל גורם אחר שהתרשל ו"תרם" לקרות התאונה וישנה אפשרות לקבל פיצויים מכח פוליסת ביטוח חיים שיש לעובד – פוליסת ביטוח אישית- בשל אובדן כושר עבודה. 

עורך דין המתמחה בתחום זה של תאונות עבודה אמור לדעת מה הצעדים הראשוניים שיש לבחון במקרה של תאונה במסגרת העבודה במפעל, מחוץ למפעל ,באתר בניה ובכל מקום עבודה אחר.

 לתביעת המעסיק ו/או ביטוח המעסיק , ראשית יבחן העורך דין האם ישנה רשלנות תוך מעשה או מחדל שגרם לקרות התאונה וכמו כן אם פנה המעסיק לאחר קרות התאונה לגוף מוסדי מסויים שיחקור את נסיבות התאונה. 

 באתרי בניה למשל או במפעל ישנן כללי בטיחות ברורים שעל המעסיק להקפיד עליהם ואם לא עשה כן וארעה תאונה לעובדיו הרי שתיוחס לו רשלנות והמעסיק יהיה אחראי לשאת בנזקים שנגרמו לעובד שנפגע בתאונה. 

 בדיקת כללי בטיחות לבחינת נסיבות קרות התאונה חשובה כחלק מחקירת רשלנות המעסיק.

 עו?ד המתמחה בתחום ידע ללקט את הראיות המתאימות אשר יש בהם להוכיח רשלנות.

 פעמים רבות מגיעים אלינו לקוחות שנפגעו במהלך העבודה ונותרו עם נכות צמיתה אך מביעים חשש להגיש תביעה נגד המעסיק שמא יפוטרו.

חשוב להבהיר כי מעסיק אחראי שמעסיק עובדים במפעל , אתרי בניה ו/או כל מקום אחר אשר רווי מפגעים וסכנות ,לעיתים חלה עליו חובה לבטח את עובדיו מפני תאונות וכל התביעה נגדו תהא בגובה ההשתתפות עצמית המוגדרת בפוליסה שביצע  והוא לא נתבע לשלם מכיסו בגין כל נזקי הנפגע אלא גובה הפיצוי שמעבר להשתתפות העצמית ישולם על ידי חברת הביטוח אשר ביטחה את עובדיו של המעסיק , לשם כך ביטח המעסיק מלכתחילה את עובדיו למקרה שיפצעו יהיה 'כיס עמוק' שיישא ברוב רובו של פיצוי הנפגע ויהווה  פיצוי הולם לעובד ועל כן עובד אשר תובע את מעסיקו לא צריך לחשוש מפני פיטורים מעצם הגשת התביעה.

 תביעה נגד המעסיק ו/או מבטחו יש להגיש תוך 7 שנים ממועד התרחשותה ואם לא תוגש תוך זמן זה תחסם דרכו להגשת התביעה מחמת התיישנות.

 בתביעת פוליסת ביטוח חיים – אובדן כושר עבודה , אין צורך בהוכחת רשלנות המעסיק אלא יש צורך בהוכחת אירוע תאונתי שגרם לפציעתו של העובד. הטיפול המשפטי בתביעות מסוג זה  שונה במהותו, הן בהליך והן בערכי הנזק אשר שיש לנקוט מול חברת הביטוח ,באם מסרבת להכיר בפגיעה ולפצות את המבוטח בגין נזקיו.

 כמו כן יש לשים לב כי תקופת ההתיישנות קצרה יותר ,בפוליסות ביטוח אישיות (ביטוח חיים) שכן עובד שנפגע בעבודה וחפץ להפעיל את פוליסת ביטוח שלו ,עליו להגיש תביעתו תוך שלוש שנים ממועד קרות התאונה ולא מאוחר יותר.

 לכל גוף אליו פונה הנפגע בין אם זה למוסד לביטוח הלאומי;המעסיק;פוליסת ביטוח חיים עליו לדעת כי  זכאי הוא לפיצוי אשר אופן חישובו כאמור שונה זה מזה, ההליך המשפטי לקבלת הפיצוי שונה ועל רצוי כי יפנה לעורך דין מנוסה בתחום אשר מודע לכל הליך והליך, השלכותיו וידע להפיק לנפגע את שווי הפיצוי המקסימאלי  מכל גוף וגוף.