המיתוס של בחינות הבגרות
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

המיתוס של בחינות הבגרות 

מאת    [ 30/05/2012 ]
מילים במאמר: 707   [ נצפה 1978 פעמים ]

 
 

המיתוס של בחינות הבגרות

שוב עולה נושא בחינות הבגרות, מתכונתם ומערכת הלימוד בתיכונים שאותה הם אמורים לסכם, על סדר היום הציבורי.

כמי שהיה שותף פעיל בהכנת חוזר כ' של מנכ"ל משרד החינוך (בשנת 1995) ועסק בנושא כמנהל בי"ס תיכון מקיף לפני כן, ויועץ למערכות חינוך לאחר מכן, אני מבקש לחלוק עם הקוראים.את התובנות שרכשתי בעניין.

מאז שנות ה-70 קמו מספר רב של וועדות שהציעו רפורמות במבנה הלימודים בחטיבה העליונה ובבחינות הבגרות.

מדוע השינויים (אם בוצעו) הם כה מזעריים? מדוע קשה לבצע רפורמה אמיתית במבנה הלימודים ובמבנה הבחינות?

להלן מספר גורמים מרכזיים:

 

א.      האוניברסיטאות

מערכת ההשכלה הגבוהה רואה בלימודי התיכון פרוזדור מכין ללימודים באוניברסיטאות ובמכללות. הנתון שכ- 50% מבוגרי בתי הספר התיכוניים אינם יכולים אפילו להירשם להמשך לימודים, בגלל הישגים שאינם מספיקים בבחינות הבגרות, הופכת השפעה זו לתמוהה בלשון המעטה. האוניברסיטאות בולמות באופן ישיר כל ניסיון לבטל מקצועות, להפוך מקצוע מחובה לרשות ומשפיעות באופן ישיר ועקיף על תכני הלימוד. בראש רוב וועדות המומחים שהציעו שינויים במערכת הלימוד עמדו אנשי אקדמיה (להוציא וועדת דברת שבראה עמד איש עסקים [???] ), כך שניסיונם להשפיע השפעה ארוכת טווח, זכה לפלטפורמה נוחה.  

גם הרקע שממנו בא איש האקדמיה, הכתיבה למעשה את רוח המלצות הוועדה, כל תקופה השאירה את חותמה בהכוונת ההמלצות לכוונים שאליהם נטתה (לכיוון חיזוק המדעים, לכיוון חיזוק ההומניסטיקה, לחיזוק לימודי הטכנולוגיה וכו').

בראש רוב, אם לא כל, וועדות המקצוע הקובעות את תכני הלימוד ואופי הבחינות במקצוע, עומדים אנשי אקדמיה שלחלקם אין ניסיון הוראה בפועל במערכת התיכונית והיכרותם עם המערכת מבוססת בעיקרה על ניסיונם כתלמידים או ההתנסות כהורים לתלמידים מתבגרים. הם אינם מכירים את מורכבות הלמידה, בעיות הגיל המשפיעות על אופי החשיבה של תלמידים ומתקשים לנטרל את התפיסה המנחה אותם כמרצים באוניברסיטה. פועל יוצא לכך, הן תוכניות משמימות, מרחפות בשמי התיאוריה ורחוקות עד מאד מלחבב את המקצועות השונים על התלמידים (ובמידה מסוימת גם על מוריהם).

דרך נוספת שהאקדמיה משפיעה על שיקולי המערכת היא בקביעת בונוסים (תוספת נקודות לציון) למקצועות שברצונה לעודד תלמידים ללמוד אותם.

 

ב.      כוחות כלכליים

השפעה נוספת שממעטים לתת עליה את הדעת, הם הסכומים האדירים "המתגלגלים" בנושא בחינות הבגרות. החל מכתיבת המבחנים, הדפסתם, השגחה עליהם, הפצה ואיסוף ועד בדיקה והפצת התוצאות. במערכת זו פועלות חברות כלכליות רבות עוצמה אשר מגלגלות מיליוני שקלים בתפעול התהליך. גם המורים זוכים לתוספת הכנסה נאה למשכורתם הלא גדולה, באמצעות השתתפות בכתיבת הבחינות ובבדיקתן. צמצום או ביטול הבחינות יגרום לצמצום בהוצאה זו למשרד החינוך, אך במקביל יצמצם את הכנסות החברות הפרטיות וציבור המורים.

 

ג.       חוסר אומץ לב ציבורי של שרי החינוך לדורותיהם

שינוי בסדרי הבחינות ומקצועות הלימוד, מעמיד את שרי החינוך בעימות ודאי עם שומרי החומה של המקצועות השונים, חלקם כוחות פוליטיים רבי עוצמה. לכל מקצוע יש וועדת תומכים הרואים בביטול בחינת הבגרות במקצוע, "גזרת השמד" על המקצוע. כלומר, אם לא תהיה חובת בחינה, לא תהיה למידה. הזנב מכשכש בכלב.

גורמים פוליטים שונים רואים במקצועות מסוימים כבבת עינם וכל פגיעה בהם נתפסת כהחלטה פוליטית ולא עניינית.

במצב ענייניים זה נוטים שרי החינוך להקים וועדה ציבורית גדולה ומגוונת, בכדי להרחיק את האש מהם. אך וועדות אלה, בכדי להגיע לסיכומים מוסכמים, נוטות להתפשר, לעגל פינות ובסופו של דבר מוציאות מתחת ידן החלטות המנותקות מהשטח ולכן אינן ישימות.

 

ד.      מה כן אפשר לעשות?

  1. למנות בראש וועדות המקצוע את המפקחים המרכזים ולהפוך את אנשי האקדמיה ליועצים בלבד.
  2. להחליט באמצעות אנשי המקצוע במשרד (ללא התערבות גורמים מחוץ למשרד) מהם חמשת מקצועות הליבה בהם חייבים להבחן (הצעתי: מתמטיקה (ברמת בסיס /רמה גבוהה), אנגלית (רמת בסיס /רמה גבוהה) , לשון וספרות עברית, תנ"ך, היסטוריה (רמת בסיס – היסטוריה של עם ישראל / רמה גבוהה – תוספת של היסטורית העולם) למקצועות אלה יש להוסיף שתי בחינות פנימיות האחת מתחום המדעים / טכנולוגיה, השנייה מתחום הפילוסופיה / אומנות / ידע עולם, ולהוסיף שני מקצועות חובה ללא בחינה והם כישורי דיבור ונאום ומידענות.).                                                                                            

שינויים אלה, יאפשרו הגדלת שעות הלימוד לכל מקצוע ואיתם העמקה והרחבה, יעלימו מאות מקצועות איזוטרים שרק בודדים לומדים אותם, ויהפכו את הלימודים בתיכון למעניינים יותר, משכילים יותר ותורמים הרבה יותר לעיצוב דמותו הרצויה של הבוגר. צמצום מערך הבחינות ורצוי שירוכז בגתה יב', יביא להארכת שנת הלימודים ולהגדלה משמעותית באפקטיביות המערכת.

החלטות אלה, שהאומץ הציבורי לקבלן אינו נופל מהאומץ להחליט על הקדמת פתיחת שנת הלימודים, ישנו ללא היכר את מערכת הלימוד התיכונית וישפיעו לטובה על אופיים של  בוגרי המערכת יכולותיהם והישגיהם.  

דר' אלי טייכר מנכ"ל "אנפה" ייעוץ הדרכה ופיתוח ארגוני 052-2558529  www.anafa2012.co.il

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב