מדינת ישראל הינה אחת המתקדמות בעולם בכל הנוגע לחקיקה בתחום הפריון וכן בפסיקה בכל הנוגע לשוויון זכויות לזוגות חד מיניים. אז איך קורה, שוועדה ציבורית שדנה והפכה בנושא במשך כשנתיים, מגישה למנכ"ל משרד הבריאות המלצות שמנציחות את האפליה בין זוגות סטרייטים לחד מיניים ועוד יותר מכך- יוצרת אפליה כפולה בין גברים הומוסקסואלים לנשים לסביות?
הליך של פונדקאות הוא הדרך היחידה לילד, עבור זוג גברים המבקשים להיות שני הורים שווי זכויות וחובות. כיום, הורות משותפת עם אם ידועה אינה מאפשרת לבן הזוג שאינו האב הביולוגי להיות הורה של הילד – על כל החובות והזכויות הנובעות מכך. אימוץ בין מדינתי אינו מתאפשר עבור זוגות גברים ואימוץ בארץ, אפשרי באופן תיאורטי אולם בפועל, אינו מהווה פתרון של ממש.
הרחבת הזכות לשימוש בתהליך פונדקאות
המלצות הוועדה הציבורית הנוגעות לתחום הפונדקאות (יש מספר המלצות שעוסקות בתחום הפוריות), מתייחסות, בין השאר, להרחבת הזכאות לשימוש בתהליך הפונדקאות ולהחלתה גם על "אישה יחידה שיש לה בעיה רפואית המונעת נשיאת הריון" וכן "גבר יחיד- רק במסלול פונדקאות אלטרואיסטי".
כיום, השימוש בפונדקאות מותר רק לזוגות הטרוסקסואלים, של גבר ואישה. המלצות הועדה מאפשרות לנשים שאינן בזוגיות הטרוסקסואלית להצטרף אף הן למעגל הנעזרים בפונדקאות בתשלום. לעומת זאת, גבר שאינו בזוגיות עם אישה, יאלץ לחפש אחרי מתנדבת מקרב בנות משפחתו וידידותיו.
הוועדה יוצרת פה אפליה כפולה- בין זוגות הטרוסקסואלים לבין זוגות גברים הומוסקסואלים וגם בין זוגות של בנות זוג לסביות אל מול זוגות גברים הומוסקסואלים. שתי הקבוצות הראשונות (זוגות של גבר ואישה וזוגות של נשים) יוכלו להיעזר בפונדקאות בתשלום. גברים – בין יחידים ובין בזוגיות עם גבר אחר, יוכלו להיעזר בפונדקאות אלטרואיסטית בלבד, כלומר, ללא תשלום לפונדקאית.
איך יכולה הוועדה להצדיק כזו אפליה? על פי פרופ' שלמה מור יוסף שעמד בראש הוועדה, אם זוגות של הומואים יכנסו לשוק דורשי הפונדקאיות הישראלי, המצומצם מלכתחילה, הביקוש יעלה על ההיצע, המחיר אותו ידרשו הפונדקאיות יעלה והשוק החופשי והפרוץ יקשה על זוגות סטרייטים למצוא פונדקאית. בכך למעשה, שיקולי הוועדה מהווים אפליה על בסיס מגדרי ועל בסיס של נטייה מינית.
הוועדה הציבורית שולחת את הזוגות ההומוסקסואלים לחפש מתנדבות שיסכימו, מתוך אלטרואיזם טהור, להיכנס להליך שעלול להיות קשה ומתיש, פיזית ונפשית.
פונדקאות התנדבותית?
פונדקאות התנדבותית הינה נדירה. למעשה, המדינה מעדיפה שהיא לא תתקיים- המדינה מעדיפה, כברירת מחדל, כי האם הנושאת תקבל תשלום על מאמציה וכי לא יהיה לה קשר משפחתי להורים המיועדים וזאת מתוך ניסיון להימנע, עד כמה שאפשר, מסיבוכים העלולים לצוץ כשמדובר בקשר מתמשך, גם לאחר לידה הילד וכשיש היסטוריה משותפת בין אנשים, לטוב ולרע.
התומכים בדרישה לפונדקאות התנדבותית טוענים כי פונדקאות ממניעים כלכליים היא סוג של סחר באיברים- ניצול נשים עניות שיהפכו ל"רחם להשכרה" לזוגות אמידים (או לפחות, מבוססים כלכלית יותר מהן) . אבל מהרגע שמדינת ישראל, בניגוד למדינות מערביות אחרות, בחרה לאפשר הליך של פונדקאות בשטחה ואף הסדירה אותו בחוק ובאמצעים מוסדיים שונים, הרי שההבחנה בין זוגות, בהתבסס על נטייתם המינית מהווה הפליה אסורה. בשיח על "ניצול" הרי אין שוני מהותי בין זוגות סטרייטים לזוגות חד מיניים, בין זוגות ליחידים, מבחינת עצם הליך הפונדקאות.
מהי המערכת ההורית?
בסיומו של הליך פונדקאות במסלול המקובל כיום בארץ, המסגרת ההורית והחוקית ברורה – הוריו של היילוד הינם בני הזוג אשר נעזרו בפונדקאית. מהמלצות הוועדה כלל לא ברור מהו המתווה המשפטי והמשפחתי שהוועדה ראתה לנגד עיניה כאשר הפונדקאית בעלת קשר רגשי או משפחתי לגברים (יחידים או בזוגיות עם גבר אחר) – האם לפונדקאית תהיינה זכויות וחובות הוריות באשר לילד? האם זוגות הומוסקסואליים לא יוכלו לגדל את היילוד במסגרת זוגית-הורית בלעדית אלא יחויבו, בלית ברירה, להכניס צד שלישי למסגרת ההורית?
המלצות הוועדה חשובות ומרחיבות את השיח העוסק בפריון ובפונדקאות, אולם נראה כי הדרך לשוויון מלא ולהכרה בזכות להורות במקרה של זוגות חד מיניים הינה, עדיין, רחוקה. נראה שהדרך להורות באמצעות פונדקאות בארץ, עבור זוגות של גברים הומוסקסואליים, עדיין ארוכה.
מאת עו"ד איילת טרסר אבס ועו"ד דקלה שניידר. משרדה של עוה"ד איילת טרסר אבס עוסק בתחום הפונדקאות בארץ ובחו"ל וכן בהיבטים השונים הקשורים בקהילה הגאה.
