יחסים בינלאומיים 

מהם יחסים בינלאומיים- יחסים בין מדינות לאום. יש כ200 מדינות בעולם שחושבים על יחב"ל.
התייחסות הכוללת "שחקנים אחרים"- ארגונים בינלאומיים לדוגמה- האו"ם. ארגונים אלה נמצאים לאו דווקא במעמד על- לאומי. ישנם גם ארגונים בינלאומיים שהם אינם ממשלתיים. חברות טרנס לאומיות –כל אלה שחקנים בזירה הבינלאומית. (בנוסף, ארגוני פשע טרנס לאומיים, ארגוני גרילה). מערכה בינלאומית.
פוליטיקה עולמית גלובלית. נושאים כלכליים הם גם בעלי השלכות פוליטיות. נושאים של איכות הסביבה (התחממות גלובלית).

קשרי הגומלין בין השחקנים השונים:
ישנה שורה של שחקנים שנמצאים בקשרי גומלין ביניהם- ואז מתקבלת מערכת.  המערכת היא הרככית. מעל המדינה אין שלטון על לאומי. מה שמאפיין את היחב"ל הוא מערכת הררכית.

קשרי גומלין בין מדינות כאשר התגובות של כל אחת מהן משפיעות על ההתנהגות בעתיד. (קשרי גומלין אסטרטגיים). פעולה של צד אחד תלויה בתגובה של הצד השני.

איזה סוגי שאלות אנו שואלים ביחב"ל?
-    מדוע משהו קרה/ לא קרה (רוצים לדעת עובדות).
-    מה מסביר תופעה מסוימת (מדיניות חוץ של מדינה מסוימת, למשל).
-    המשכיות- מה מסביר מגמות של המשכיות (הנאום הפייסני של אובמה לעם המוסלמי).
-    שונות- מה מסביר שונות ביחב"ל. שיפוט אוניברסלי.
-    שאלות לגבי העתיד – מה יהיה עתיד הסכסוך, לדוגמה.

התשובות שאנחנו מחפשים שייכות ל 4 קטגוריות:
השלבים של תהליך המחקר:
1.    תיאור- לתאר את הדברים. לדעת את העובדות, לדעת מה קרה ומתי.
2.    הסבר- מדוע השלום באירופה נשמר? מדוע מדינות דמוקרטיות לא נלחמות ביניהן? יש חוק ואחריו בא הסדר. לשלום דמוקרטי יש הסבר, יש מגבלות פנימיות ויש גם נורמות בין המדינות הדמוקרטיות. (יש כאן תיאור והסבר).
3.    חיזוי- לדעת מה יהיה
4.    מרשם- חזון (מימד המרשמי)- לדעת מה צריך להיות. לעצב ולשנות את המדיניות. לדוגמה- לא ניתן לבצע שלום עם שכנינו כל עוד הן לא דמוקרטיה.


הגישה המדעית:
יצירה ובדיקה של חוקים כללים אשר מנסים להסביר את העולם שסביבנו.
חוק- מצביע על קשר שחוזר על עצמו. גישה זו מנסה לפתח תאוריות המבוססות על הגדרות. על פי מאמרים מנסים לקבוע קשר בין כללים. מחפשים דפוסים לחשוב באופן שיטתי ולנסות להסביר דברים. לדוגמה- לנסות להסביר דפוסים דומים של מלחמות.  לחפש דפוסים ולמצוא חוקים שחוזרים על עצמן ע"י תיאוריות.
מתוך התאוריות גוזרים השערות, כאשר ההשערה מבטאת קשר סיבתי בין משתנים ונותנת לנו קשר כלשהו.

פרדיגמה- זוהי תאוריה כללית רחבה וגדולה. רעיון גדול כלשהו שממנו ניתן לגזור תיאוריות קטנות יותר. (תאוריה של תאוריה). פרגידמה היא א-תאוריה, גישה פילוסופית. דוגמה לפרדיגמה- ליברליזם, ריאליזם וכ'ו...

מהו המקור של אותן תיאוריות, של ההשערות:
1.    גישה אינדוקטיבית -מהפרט אל הכלל, מהעובדות והאירועים להשערה ,להכללה.
2.    גישה דדוקטיבית- מהכלל אל הפרט. משהו מופשט אל המציאות. דוגמה- "תורת המשחקים".

שילוב של שתי הגישות גם יחד זוהי הפעולה שבדרך כלל נוקטים חוקרי היחב"ל.

כיצד בודקים השערות- בצורה לוגית וע"י בדיקה אמפירית.

עד כמה ביחב"ל ניתן להגיד שיש חוקים ודפוסים?
-שאלת הרלוונטיות
-אין תנאי מעבדה, הרבה משתנים. קשר לבדוק תהליכים.
- היעדר אובייקטיביות (נבואה שמגשימה את עצמה). החוקר עצמו אינו "נקי מדעות" ולכן יש בעיתיות של אובייקטיביות.  אם כן, יחב"ל הוא תחום בעייתי מבחינה מדעית אובייקטיבית.