סיני פוגש ישראלי בסין 

הכתבה הנה כתבת המשך ל"ישראלי פוגש סיני בסין" ומנסה להציג את התפיסה של סיני מקומי את היהודים והישראלים.

ראשית על מנת להקנות מושג כללי לגבי התפיסה האנושית של הסינים ומתוך רצון לכבד. מן הראוי להציב בראש הרשימה את  פנג-שאן הו  Feng-Shan Ho      האיש שימש כקונסול הכללי של סין בווינה בשנים 1938 עד 1940

במסגרת תפקידו כקונסול, הנפיק אשרות כניסה לסין עבור כל יהודי שביקש, על מנת שיוכל לברוח מאוסטריה. פנג-שאן פעל בניגוד מוחלט להוראת הממונים עליו. בפועלו זה תרם להצלתם של אלפי יהודים שמרביתם הגיעו לסין. בזכות כך זכה בתואר חסיד אומות האולם מידי יד-ושם. למצער התואר הוענק לו בשנת 2000 שלש שנים לאחר שנפטר.

 ברוח שונה, בשנת 2007 ערך כתב ישראלי ראיון עם הסיני שניהל את פרויקט ההקמה של הכפר האולימפי בבייג'ינג. בין השאר הוא שאל אותו "כיצד הצלחתם בפרק הזמן הזה להקים כל כך הרבה" התשובה שלא אחרה לבוא הייתה "אצלכם, לכל ישראלי יש שלוש דעות לפחות. אצלנו נדרשים לפחות שלושה סינים לכלל דעה אחת"

(במקור one Israeli have at least three opinions. It needs at least three Chinese to have one opinion)

תשובה בסגנון טאואיסטי מובהק. בנשימה אחת ציין את המשמעת ועבודת הצוות של הסינים, החמיא לישראלים על המעוף בו בזמן עקץ אותנו על מוגבלויות הביצוע.

מרבית הסינים אם ישאלו אתכם מניין באתם, תגידו להם ישראל, סביר להניח שהם לא יגיבו. אין להם מושג איפה זה. במסגרת האיפוק הנטוע בהם הם לא ימשכו בכתפיהם ולא יפגינו סימני שלילה. תשאלו אותם אם הם מכירים את ישראל, רק אז תקבלו תשובה, מן הסתם שלילית. הצעד המתבקש הבא יהיה לומר ירושלים תל אביב, בשלב זה מאחר ו"סף סימן השלילה" נחצה כבר ינענו בראשם לחוסר ידיעה. בנקודה זו בדרך כלל יסתיים השיח במידה והמידע לא נחוץ באמת. (הסירו דאגה מליבכם. הזבניות בשווקי בייג'ינג, ויאנגשו יזרקו לכם מילים בעברית והפקידים בביקורת הגבולות יודעים). במידה והללו אינם יודעים ומכירים את ארץ הקודש בשמה וחשוב לכם מחמת הגאווה הלאומית או כל סיבה אחרת שידעו, , השתמשו במילה יהודהי ( Yehudai) מרבית הסיכויים שפניהם יאורו בשעה שיזהו אתכם כיהודים. ההיסטוריה של היהודים בסין מגיעה אחורנית עד חורבן בית שני בערך. ומאז עברה הרבה גילגולים.

מאו דזה דונג (כך בהגייה הסינית) עוד בטרם הפך למנהיג, כתב מאמר על הציונות וטען בצדק, מבלי להביע עמדה, שהתנועה לא תצלח ללא תמיכת  מדינות חיצוניות. מעבר לכך איזכר את הציונות מאוחר יותר, באחד הפרקים של ספר שבסופו של דבר לא יצא לאור. התייחסותו הייתה ניטרליות.

ישראל מוצגת בתקשורת הסינית כמעצמה. הם מציגים אותנו כבעלי יכולת גרעינית, מצוידים בעשרות טילים, בעלי יכולת צבאית רבה. קשה למאזין שאיננו יודע גאוגרפיה לתפוס ולהאמין ישראל מתפרשת על שטח קטן משטחה של בייג'ינג.

יהודים מעולם לא סבלו מאנטישמיות מהסינים עצמם. בזמן הכיבוש היפני ובמחוזות שרוסים שלטו בהם, הללו התאנו ליהודים, הציקו להם ודחקו אותם לגטאות.

הסינים רואים ביהודים עם פיקח וחכם. כל התופעות האנטישמיות הידועות במערב שנגזרו מהצלחת היהודים, אינן קימות בסין. אין הם רואים בהצלחת היהודים ובכישרונם להתעשר אלמנט תחרותי, לפיכך אין תופעות אנטישמיות. יתרה מזו נתן למצוא ספרים בסינית הנושאים את הכותרת "היהודים, למה הם עשירים" או " הדרך היהודית אל העושר" בניגוד למה שניתן היה להעריך מתוך השם, הספרים אינם כוללים שום נופך אנטישמי, ההפך הוא הנכון. כותרות אלו באות למשוך את קהל הקוראים מתוך הערכתם (לעיתים הדמיונית) ליכולות המופלגות של היהודים לעשות עסקים. ישראלי יכול לקנות אצל רוכל בשוק המשי בבייג'ינג 10 שעוני רולקס ב 100 יואן בזמן שמחיר הפתיחה שהרוכל הציג היה 150 יואן לשעון בודד!...

חוקרים סינים טוענים, שדמות השרף המופיעה בספר ישעיהו מתייחסת בעצם לדרקון כפי שנאמר "אפעה ושרף מעופף"  

לקינוח סיפור אמיתי. מדריך ישראלי באחד הטיולים המאורגנים לסין לקח את הקבוצה לטקס תה בעיר העתיקה בשנגחאי.

בזמן שהמטיילים ישבו בטקס, המדריך ישב במרפסת בסמוך לחבורת סיניות מצחקקות. בשלב מסוים החבורה התפזרה, ונותרה לשבת נערה בודדת. המדריך, נועז דיו, קשר איתה שיחה ומפה לשם היום הם נשואים באושר וחיים בסין..