להתגרש? ומה יקרה עם הילדים? 

בהגיענו לחשוב על הגירושין עלינו להביא בחשבון לא מעט סוגיות כמו מה אני רוצה באמת? למה זה לא טוב לי?אך יחד עם שאלות הנוגעות אלינו ולעיתים אפילו לפניי שאלות אלה עולה סוגיית הילדים.
נושא הילדים הוא חשוב ואין להקל בו ראש.
אני מאמינה כי אנו בחרנו להביאם לעולם ולכן יש לנו אחריות כלפיהם וכלפי אושרם.
ומכאן יש לשקול מה הזוגיות שלנו תורמת לילדינו כפי שהיא היום ובמה היא מזיקה

בהגיענו לבחון נושא זה ננסה להיות צופים מן הצד ולהסתכל על הזוגיות שלנו ולהבין מה אנחנו נותנים ומלמדים את ילדנו.
לעיתים קרובות נראה כי הגירושין יכולים להיות גלגל ההצלה גם של ילדנו.
זה נשפע תמוהה....

חישבו על הסיטואציות להן חשופים ילדנו בזוגיות שאינה טובה.
אם בויכוחים אם בכעסים, אם ביחס מזלזל האחד כלפי השני
לפעמים הזוגיות שלנו משדרת לילדנו כי עלינו להתרצות, לוותר על מי שאנחנו למען האחר
ומי מאיתנו ביודעין היה מלמד את ילדיו להיות המתרצה, החלש?

מחקרים הוכיחו כי ברוב המקרים ילדנו נוטים לשחזר חוויות המוכרות להם ביחסי זוגיות.
לדוגמא:
ילד שצפה בחייו בהורים אלימים עלול להפוך לאלים בעצמו.
ילד שחווה בוגדנות עלול להפוך לבוגדן בעצמו.
ילד שחווה את הורה כנוע וצייתן עלול אף הוא לשחזר דפוס התנהגות זה.

ולכן אני אומרת שבבואנו לחשוב על גרושין מעבר לפאן האישי של מה אני מקבלת מזוגיות זו ואם להשאר בה עלינו לבוא גם ממקום של מה הזוגיות שלנו תורמת לילדנו ובמה היא מזיקה.



אם בזוגיות בעלת רקע של מריבות, הילדים לעיתים מוצאים את עצמם במרכזה של סהרת רוחות הרי שמעצם הגרושין הם חווים הקלה.

יתרה מזאת, ילדנו לא אחת מקבלים במתנה את ההורה שעוזב את הבית במעמד הגירושין משום שאם עד היום גידול הילדים היה נחלתה של האם והאב היה שקוע בעבודתו הרי שבהסדרי הראיה האב מחויב לילדיו בשעות ובזמנים וילדיו הופכים בעצם ל"עוד פגישה" שהוא מחויב אליה, הוא מגיע בזמן ומשקיע את כל מרצו...
לא עוד נשיקה "על הדרך" לפני השינה..
או להיפך, המקרים בהם האב הוא הדמות הדומיננטית הגידול הילדים, מעצם עזיבתו על האם לקצר בשעות עבודתה כדי להיות בבית ולגדל את ילדיה.


להתגרש זו אינה אגואיסטיות כי אם התחשבות.
כמובן אם הדבר נעשה לאחר שיקול דעת וחשיבה.
התחשבות בנו ובילדנו.
באנו - משום שמגיע לכל אחד מאיתנו להיות מאושר.
ובילדנו - כי כך הם ניצלים מחיים בצל המריבות, העוינות, המתח, חוסר התקשורת..
ולא סתם אני משתמשת במונח ניצלים.
משום שאנו מצילים אותם פעמיים.
פעם אחת כיום.
ופעם שניה מאוחר יותר בהגיעם לגיל בו עליהם למצוא את בני זוגם לחיים.

בהגיעם לשלב שעליהם לבנות את הדמוי עצמי שלהם ביחסים עם בני המין שני הם יחזרו לדפוסים שחוו ויבנו לעצמם זוגיות שאינה בריאה, אינה מתגמלת, אינה שוויונית, לעיתים אף אלימה או בוגדנית במקרה אחד או שימנעו מכניסה למערכת זוגית בכלל במקרה האחר.

עצתי:
אם אתם שוקלים גירושין ?
? רשמו לעצמם כל ערב לפניי השינה סיטואציות להן היו עדים ילדיכם במהלך היום, מויכוחים דרך כניעות ועד מי אסף אותם מבית הספר, הכין להם ארוחת ערב, ישב איתם לשעורי הבית השכיב אותם לישון וכו. כמו כן ציינו בשעות כמה זמן כל אחד מההורים היה עימם.
? רשמו זאת לפחות חודש ימים בכל יום. רשמו זאת בצורה אינטואיטיבית. אל תנסו לעשות סדר במהלך הדברים. אל תייפו את הדברים
והחשוב מכל תנסו כמה שאתם יכולים לנטרל את הכעס שלכם על בן או בת הזוג כדי לראות את הדברים בצורה האובייקטיביות ביותר שתוכלו. נסו לנתק עצמכם מהמאורע (מה שיכול להועיל גם לכם בכך שתראו את הדברים ללא עכבות וכעסים. לפעמים תמצאו שהדברים הוצאו מפרופורציות...)
? לאחר חודש חזרו למחברת וקראו אותה מתחילתה ועד סופה.
? עכשיו רשמו לעצמכם איזה דפוסי התנהגות לדעתכם אתם מעבירים לילדכם, עשו זאת בטבלה לפי טוב ורע.
אם אתם זקוקים אתם יכולים להעזר בחבר קרוב כדי לשמור על אוביקטיביות
? עכשיו הסתכלו על הטבלה וחשבו.

בהצלחה.



למאמרים נוספים ניתן לפנות לאתר הבית של Home Coaching הבית לזוגיות מיטבית ב: www.homecoaching.co.il

שונטל כוכבי - מאמנת לזוגיות מיטבית ומייסדת Home Coaching הבית לזוגיות מיטבית.

כל הזכויות שמורות, ניתן להעתיק את המאמר כולל פרטי הכותבת.