קשב וריכוז - חוסר גמישות וקושי לעמוד בתסכול
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

קשב וריכוז - חוסר גמישות וקושי לעמוד בתסכול 

מאת    [ 13/05/2012 ]
מילים במאמר: 747   [ נצפה 3700 פעמים ]

 
 

 

לילדים עם אבחונם פסיכיאטריים שונים כגון ליקוי קשב, הפרעת היפראקטיביות, תסמונת טורט, דיכאון, הפרעה בי-פולארית והפרעה אובססיבית קומפולסיבית הם ילדים הסובלים מחוסר גמישות ומתקשים לעמוד בתסכול. הם מפגינם לעיתים קרובות התנהגויות קשות: התפרצויות זעם קיצוניות, אי ציות, הפכפכות, מצבי רוח לא יציבים ותוקפנות מילולית וגופנית.

במאמר זה איני רוצה להתייחס לאבחון, לשמות שניתנות ל"הפרעות"  שלהם מכלול התנהגויות, לתרופות אלא לחלק הרגשי שנלווה להתנהגויות האלו.

אני מאמינה שהתנהגותם אינה מובנת כראוי וזו הסיבה שקשה לשנותה.

ברצוני להציע גישה מעשית ומקיפה של טיפול מערכתי, שמטרתה להפחית את העימותים בין ההורים לילדים, להפחית את העוינות בתוך המשפחה, לשפר את יכולתם של הילדים במה שנוגע לגמישות, לעמידה בתסכול, לתקשורת ולשליטה עצמית.

לילדים אלה תכונות נפלאות ופוטנציאל אדיר, היכולות הקוגניטיביות שלהם התפתחו בקצב רגיל. אבל נוקשותם והקושי שלהם לעמוד בתסכולים מטשטשים לעיתים קרובות את התכונות החיוביות שלהם.

גם גמישות ועמידה בתסכולים הן כישורים שאמורים להתפתח בילדים לאחר שנות חייהם הראשונות. רוב הילדים עוברים בגיל שנתיים שלב של נוקשות וסף תסכול נמוך. השלב הזה הוא לרוב קצר.

בדיוק כשם שיש ילדים מסוימים הרוכשים מיומנויות קריאה בקצב איטי כך ישנם ילדים שתהליך פיתוח כישורים הנחוצים לגמישות ולעמידה בתסכולים הוא איטי יותר. הילדים האלה אינם בוחרים להתפרץ ולא לציית!!! הנוקשות והנפיצות של הילדים האלה קשורה באופן הדוק לאופן בו הם "בנויים".

מאפיינים של ילדים עם הפרעות קשב:

1. כשהילד מתוסכל, מצטמצמת יכולתו לחשוב על דרכים לפתור מצבים מתסכלים באופן שיהיה טוב לשני הצדדים.

2. הילד חווה את העולם כמקום מלא בתסכולים ובמבוגרים שאינם מבינים אותו.

3. בתגובה לתסכול הילד נסער מאוד, מאבד את יכולתו להתארגן ונעשה תוקפני באופן מילולי או גופני.

4. הילד נוטה לחשוב בצורה קונקרטית, בשחור ולבן. הילד אינו מכיר את התחום האפור במצבים רבים.

5. נוקשות ותגובה לקויה לתסכול למרות רמה גבוהה של מוטיבציה עצמית.

6. התקריות בלתי צפויות.

7. לפעמים יש לילד נושאים מסוימים שלגביהם הוא נוקשה במיוחד: בגדים (מראם ומגעם) אוכל.

8. גם ילדים אחרים נוטים להתרגז במצבי עייפות או רעב, אבל ילדים אלו עלולים להתפרק במצבים אלו.

מאפיינים אלו יעזרו לנו להבין את ההתפרצויות והנוקשות של הילד.

 

 

לאירועים קשים יש שלבים:

1. בשלב המוקדם של התקרית מתמודד הילד עם דרישה של הסביבה להחליף הילוך וחווה את התסכול המתלווה לכך. בגלל הלקויות שלו בתחום הגמישות ועמידה בתסכול הוא מתקשה לעמוד בתסכול ולהגיב באופן מוצלח. הוא נתקע בדרך המרגיזה את הסביבה – נעילת בוכנה.

הילד פחות צלול והגיוני ויותר נסער. המבוגרים שלוחצים, מתעקשים, נוזפים, מתגמלים, מענישים,  לוחצים על "הדוושה" וגורמים ל"הצפת דלק".

הנקודה החשובה היא שבמצב של "נעילת בוכנה" יתכן שהילד מסוגל עדין למחשבה רציונאלית ואולי אפשר עדין למנוע את הקטסטרופה.

2. השלב הבא הוא : שלב הצומת. זו ההזדמנות האחרונה של ההורים להגיב לתסכול של ילדם או בתקשורת ופתרון או להביא את המצב להידרדרות נוספת.

יש הרבה דברים שניתן לעשות בשלב זה במקום להתרגז ולהביא את המצב להידרדרות.

3. השלב האחרון: הפיצוץ. במהלך הפיצוץ הילד שוקע להתנהגויות קשות והרסניות ביותר. בשעה שהילד איבד את צלילותו, יוצאות מפיו מילים איומות, הוא מאבד את עשתונותיו  ובמצב זה הוא אינו יכול ללמוד הרבה.

4. אחרי ש"האבק שוקע" והילד שב לעשתונותיו, הוא מביע לעיתים קרובות חרטה עמוקה על מה שאמר או מה שעשה.

 

לסכום: כדי לעזור לילדכם להיות גמיש יותר תצטרכו לרוב לעשות את הצעד הראשון ולגלות גמישות רבה יותר.

לעזור לילד שלכם להתפוצץ פחות הוא להתמודד עם הקשיים שלו באופן יזום, ולא בדיעבד.

 

מטרות הטיפול: טיפול מערכתי, ילד, הורים, מורים.

1. להציע להורים ולמורים מסגרת שתאפשר ליצור סביבה ביתית ולימודית שבה אפשר יהיה לעבוד על שיפור הגמישות של הילד  ועמידתו בתסכול.

2. לעזור לילד להרגיש די בנוח,  ממוקד די זמן ולהיות רגוע לבטא את התסכול שלו.

3. לקבוע בטווח הארוך טיפול רגשי לילד באם יצליח להתמודד עם התסכול שלו.

 

עיקרי הגישה הטיפולית:

*יצירת "סביבה נוחה יותר למשתמש" – סביבה שתכשיר את הקרקע לעבודה משותפת שלכם ושל ילדכם, כך שתוכלו להתמודד באופן מוצלח יותר עם הנוקשות של הילד. לסלק מהדרך תסכולים שאינם נחוצים וחשובים ובכך לצמצם מאוד הזדמנויות לנעילת בוכנה ופיצוץ. תוכלו לחשוב באופן צלול יותר בעיצומה של נעילת בוכנה ותבינו שאתם הם אלה שקובעים אם המצב הזה ידרדר לפיצוץ. תמנעו יחסי עימות עם ילדכם תוך שמירה על תפקידכם כדמות סמכותית. לא תקבלו את האירועים הקשים של ילדכם בצורה אישית כל כך.

*טיפול ישיר יותר בקשיים של הילד – שיפור יכולתו להתגמש ולעמוד בתסכולים מבלי שיהיה תלוי בסביבה המיוחדת הזו.

 

איך מתמודדים עם ילדים עם הפרעת קשב

 

 

 

עינת לב ארי M.A בתרפיה ביצירה והבעה תרפיסטית באמנות לילדים, מתבגרים ומבוגרים.   054-6262291
אתר: http://www.einatlevari.co.il>

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב