אם נבחן את המצב לאשורו ברמה היומיומית הרי שנגלה במהרה כי כאשר אדם אינו מצוי "בקו הב?ר?יאו?ת" כל מעיניו ועיסוקיו ממוקדים בבריאו?תו?. עבודתו, עיסוקיו, פרנסתו ובכלל עומדים וממתינים כי ישוב לאיתנו - לקו הבריאו?ת / הבריאו?ת. יתרה מכך, אנחנו גם דואגים באמצעים שונים לבטח את עצמנו לקראת מצבים שכאלה שבהם לא נהיה "כשירים" ליצור / לברוא ונהיה זקוקים להבטחת פרנסתנו.
אין הדבר שונה במאומה ממכונית, למשל, תכליתה העיקרית של מכונית נעוץ ביכולתה לנסוע. אין זה משנה אם מדובר במכונית פאר שבנוסף משמשת גם כמייצג סטטוס או במכונית מרוץ שנסיעתה נמדדת בזמן, או במשאית שבנסיעתה היא מובילה משא. מכונית שאינה יכולה לנסוע, מושבתת, מאבדת את תכליתה העיקרית. אדם "לא בריא" הינו אדם שמבחינת תכליתו העיקרית - כלי בריאה - הינו מושבת.
אך האם "להיות בריא" הוא רק ההיפך מ"להיות חולה"? האם אדם "בריא" בהיבט הרפואי על כל גווניו ממלא את תכליתו בבחינת "הינו בר בריאה"? אם התשובה ברורה - לא - אזי יקל להבין למה בכלל אנחנו מתמודדים כל כך הרבה ומשקיעים כל כך הרבה במציאות הזו, שהולכת ומתרחבת, המוכרת בשם "מחלות".
אם נחזור לדוגמא של המכונית, הרי שתקלות המשביתות חלקית, תקלות הגורמות לשימוש חלקי, תקלות בלאי ותקלות משביתות נובעות בעיקר משימוש לא נכון או בהגדרה המקצועית "שלא על פי הוראות יצרן". כאשר מכונית מתקלקלת, ברמה זו או אחרת, אנחנו ממהרים להשיבה לתקינות על מנת שנוכל להמשיך ולממש את תכליתה, לרוב אין אנו בוחנים את הסיבות או את אחריותנו לסיבות לתקלה, מתקנים וזהו. אילו בחנו את הדברים מנקודת מבט של שימוש לקוי יתכן כי הינו מונעים מצבים דומים או אחרים ושומרים על תקינותה של המכונית לאורך זמן. כך או כך, אין אנו מתייחסים לתקלות כסימפטום אלה כאל תוצאה / מציאות המחייבת תגובה / מעשה על מנת לשוב למצב "התקין". התייחסות לתקלות כאל סימפטום הייתה מביאה אותנו לבחון את הדרך בה אנו משתמשים במכונית בהתאמה למומלץ ולמפרט שלה.
בחזרה אלינו, אומנם אין אנו נולדים אם המלצות יצרן וגם מפרט לא מתקבל יחד עם תעודת הלידה שלנו אך למרות זאת יש לכל אחד מאיתנו את הדרך הנאותה והמתאימה ל"שימוש עצמי". הפרדוקס הוא שכולנו רוצים "להוציא מעצמנו" את הביצועים המיטביים המקובלים מעת לעת בסביבה. כלומר אם בעת זו מקובל להתנהג כמו מכונית מרוץ בעלת יכולת סחיבה של שני טון ומראה של לימוזינה מפוארת, כך אנחנו רוצים להיות. אין זה משנה כלל אם אנו בנויים אחרת, אם אני כפרט איני בנוי למרוצים, אינני יכול לסחוב שני טון ואני נראה כמו פיאט אונו. אז אם אני פיאט אונו ואני מנסה להיות משאית מרוץ בעלת מראה של לימוזינה, התקלות יופיעו במהרה ואיתם ההשבתה והעדר מימוש התכלית - לא בריא. אני לא בריא עוד בטרם הופיעו הסימפטומים המכונים מחלות, אני לא בריא משום שאינני עוסק בבריאה פרי המפרט שלי, אני עוסק בהעתקה של המפרט "המקובל". אז אם אני עוסק בהעתקה ודאי שאינני במצב של בריאה, העתקה אינה בריאה, ואם לא די הרי שאני מנסה להעתיק את מה שממילא אינו תואם את יכולותיי - לחיוב ולשלילה - כי יתכן שאני מנסה להיות מרצדס דו מושבי בעוד שהיכולת שלי היא להיות סמיטריילר עם נגרר.
הסימפטומים הנקראים מחלות יופיעו בהמשך, כאשר העדר הבריאה ואי מימוש התכלית לא יובנו בשום דרך אחרת, יופיעו התקלות החל מרמתן הנמוכה ועד לרמת ההשבתה. אבל כל זה לחינם משום שגם ברמת ההשבתה אין אנחנו מבינים עדיין, אנחנו נוהגים בדיוק כמו אם המכונית, מכניסים למוסך שיתקנו כמה שיותר מהר כדי שנוכל חזור ולעלות על הכביש.
יש רגע מסוים שבו שסתום ה"סתימות" משתחרר, הרגע שבו מבינים כי התקלה הנוכחית אינה בעלת פיתרון פשוט ומהיר וכי מדובר בתקלה משביתה ורצינית, תקלה שבמוסכים מסוימים יגדירו כ"טוטללוסט" ובאחרים ימליצו על "אוברול" (לא אינני מדבר על מכונית, אני מדבר על הגוף שלנו), כאן נהיה במצב שנהיה מוכנים לעשות הכל ולהשקיע הכל על מנת לחזור לאותה נקודה שנויה במחלוקת הניקוד - קו הבריאו?ת או קו הבריאו?ת. נהיה מוכנים להיצמד לכל הנחייה, נשמור על כל פיפס וננקוט בכל אמצעי זהירות על מנת להציל את...
נפסיק לעשן, נתחיל להתאמן, נאכל מזון אורגני, טיפולים אנרגטיים, סאונה ועיסויים שבועיים... ובשביל מה? בשביל להיות סוף סוף פיאט אונו? לא ידידיי, בשביל לחזור ולנסות להיות משאית מרוץ בעלת מראה של לימוזינה. כי לא משנה עד כמה קשה היתה התקלה, לא משנה עד כמה הינו קרובים ל"טוטללוסט", אפילו אם עשו לנו "אוברול", מהרגע שהבעיה נפתרה, אפשר לחזור לשיגרה. אני יודע שזו הכללה קשה, אני יודע שיש הרבה מאד בני אדם שלוקחים את הנקודה הזו וממנפים אותה לכדי שינוי מהותי ותכליתי, ועדיין רובנו נוהגים כבימים ימימה, לא לומדים ולא מבינים.
אם כך, אז להיות בריא זה לא ההפך מלהיות חולה ולהיות חולה זה לא ההפך מלהיות בריא. להיות בריא זה להיות אינדיבידואל ייחודי הבורא את עצמו ואת חייו בכל רגע נתון על פי ייחודיותו, מהותו וחווייתו. להיות בריא זה להיות כל העת "בר-בריאה" ממומש ותכליתי. להיות חולה אינו אלא חיווי / מצג של העדר כל מה שנובע מלהיות בריא. להיות חולה משמעו שימוש שאינו עולה בקנה אחד עם הוראות היצרן. מחלה אינה תוצאה שיש להילחם בה, מחלה היא סימפטום המציג התנהלות שאינה תואמת ושאותה יש לתקן. תיקון ההתנהלות יעלים את המחלה. אולם אם היא בשלב של סימנים פיזיים, אזי גם בסימנים יש לטפל. אך לא להתבלבל, טיפול רק בסימנים לא יועיל בדיוק כמו שצבע על חלודה לא יפתור את עצם קיומה, רק יסתיר אותה.
להיות בריא אינו פועל יוצא של מזון כזה או אחר, של פעילות כזו או אחרת, להיות בריא הינו פועל יוצא של מימוש תכליתי של מהות, יעוד ויכולת. כן מזון בריא ופעילות נאותה יוסיפו ולא יגרעו בדיוק כמו שטיפולים סדירים ותחזוקה נאותה לא יגרעו מביצועי המכונית אלא יוסיפו לה.
באהבה רבה
רובי
