תפקידם של ההורים בהתערבות המוקדמת לתינוקות ופעוטות הנמצאים בסיכון לעיכוב התפתחותי
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

תפקידם של ההורים בהתערבות המוקדמת לתינוקות ופעוטות הנמצאים בסיכון לעיכוב התפתחותי 

מאת    [ 13/05/2012 ]
מילים במאמר: 1358   [ נצפה 3078 פעמים ]

 
 

תפקידם  של ההורים בהתערבות המוקדמת לתינוקות ופעוטות הנמצאים בסיכון לעיכוב התפתחותי 

התערבות מוקדמת היא  מערכת תמיכה לילדים הנמצאים בסיכון לעיכוב התפתחותי ולמשפחותיהם. ישנם תינוקות המאובחנים מלידה כבעלי ליקויים גנטיים או נירולוגיים, הדורשים מעקב וטיפול מידי. במצבים אחרים, מתעוררים עם הזמן סימני שאלה לגבי איכות התהליך ההתפתחותי של התינוק או הפעוט. מטרת ההתערבות המוקדמת היא לטפל מוקדם ככל האפשר, כדי להשיג התפתחות מיטבית.

 מהו תפקידה של ההתערבות המוקדמת והאם היא אכן יעילה? ומהן הדרכים הטובות ביותר למיצוי הפוטנציאל של הילדים הנמצאים בסיכון לעיכוב התפתחותי? קובעי המדיניות בתחומי החינוך, הבריאות והרווחה, משקיעים מאמצים רבים לענות על השאלות הללו. כיום, ההבנה כי השקעה "בחלון ההזדמנויות" של השנים הראשונות חשובה לילדים, למשפחותיהם ולהחברה כולה, מבוססת היטב.  המחקרים הרבים שנערכו לבדיקת יעילותה של ההתערבות המוקדמת, מעלים  הוכחות לכך, שלהתערבות מוקדמת אכן יש רווחים התפתחותיים וחינוכיים, והיא תורמת לשיפור התפקוד היום יומי של הילד ולהישגיו בבית הספר בעתיד (Mcwilliam, 2010).

 חשיבותה של ההתערבות המוקדמת

המוח האנושי נבנה כמו בניין, מהיסוד ומעלה. הבנייה מתרחשת בתהליך מתמשך שקשור להשפעה מעגלית של התורשה ושל ההתנסות המוקדמת. תהליך זה מתחיל במהלך ההיריון וממשיך עד לבגרות, כאשר בשלוש השנים הראשונות של החיים, מתרחשים חיבורים העצביים במוח, בקצב המואץ ביותר.  חיבורים אלו, מעצבים את מבנהו הפיזי של המוח, ומהווים את יסודות הבניין שעליו יבנו כל שאר התוספות. יכולתו של המוח להשתנות יורדת עם הגיל והשנים הראשונות הן ההזדמנות הטובה ביותר לעזור לתינוקות ולפעוטות להתנסות בחוויות חיוביות של למידה והבנה (Lurie-Hurvitz, 2009).

להורים תפקיד מרכזי בתהליך ההתפתחות של ילדם. הקשר עם ההורים הוא הלבנים מהן בנויה ההתפתחות (Shonkoff and Phillips, 2000), מאחר וכל התפתחות מתרחשת בהקשר חברתי. הסביבה הטבעית והדומיננטית של התינוק והפעוט היא המשפחה ולכן להורים, תרומה קריטית  לתהליכי ההתפתחות של ילדם.

כל זה נכון להתפתחות תקינה וחשוב אף יותר מול ילדים הנמצאים בסיכון לעיכוב התפתחותי. חשוב שההורים יהיו מודעים, לכוחם לחולל שינוי בנתיב התפתחותו של תינוקם וילדם בכל גיל, ובעיקר בשנים המוקדמות.

 מעורבות ההורים

יעילותן של ההתערבויות הטיפוליות השונות עולה, כאשר ההורים מעורבים בתהליך. במחקרים שעסקו בתרומתה של מעורבות ההורים, נבדקה התקדמותם של הילדים במגוון משתנים: ההישגים האקדמיים, התנהגות והסתגלות חברתית, אינטראקציה עם הסביבה והתפקוד הכולל. ניתן לקבוע כי למעורבות ההורים, השפעה חיובית וארוכת טווח בממדים שונים בהתנהגותו וברווחתו הנפשית של ילדם. שיתופם של ההורים מעניק להם את הכלים לקידום ילדם, המאפשרים להם לשלב תקשורת ושפה בפעילויות יומיומיות בסביבת הבית ובכל פעילויות המשפחה. "עיגון ההתערבות בשגרת החיים, משפר את אפיוני התקשורת של ההורים עם ילדם, ומתגלה כבעל תרומה מכרעת לקידום ההתפתחות של הילד "  (אינגבר, דרומי, 2010). ניתוח הממצאים מראה כי משתני הרקע של המשפחה כגון: השכלת ההורים או מצבם סוציו-אקונומי, משפיעים פחות מאשר המשתנים הקשורים לאיכות התקשורת של ההורה עם הילד והתמיכה שההורה מקבל מהתכנית.  

הורים המשתתפים בתכניות ההתערבות המוקדמת עוברים תהליכי שינוי המשפרים את דפוסי התקשורת שלהם עם הילד ולומדים כיצד לקדם את ילדם בפעילות היום יום בסביבה הטבעית. נמצא שתכניות אלו מחזקות את תחושת המסוגלות ההורית ותורמות לתחושת הרווחה הנפשית ולשביעות הרצון מהטיפול (גרינבאום, פריד, 2011).

לעזור לילדים ללמוד

הורים הם המורים הראשונים של ילדיהם ובתהליכי התפתחות טיפוסית, ההורים מלמדים את ילדיהם בלי לחשוב על כך ומתוך אינטואיציות הטבועות  בהם. במקרים בהם לילד יש מגבלה כזו או אחרת, ניתן לשים זרקור על אופני הלמידה של תחילת החיים ולעזור לו ללמוד. גישה כזו מעלה את יתרונותיו של התיווך  - בין העולם ובין הילד - לקידום הבנתו ותפקודו. הדרכת ההורים במסגרת ההתערבות המוקדמת, מכוונת לכך שההורים יבינו כיצד "להגיש" את הגירויים בסביבה, באופן שמתאים לילדם. הידע התאורתי והמחקרים הנעשים בעקבותיו,  מאפשרים לנו להבין אילו התנהגויות תיווכיות של ההורים (או מבוגרים אחרים שמטפלים בילד), משפיעות יותר על תהליך הלמידה של הילד בהווה ויוצרות דפוסי למידה המשפיעים על גמישות המחשבה, כלומר על תהלכי רכישת מידע לאורך שנים (סובלמן-רוזנטל, קליין, 2002). מחקרים רבים עוסקים בזיהוי ובהגדרת הפעולות המעשיות שמקדמות את תהליכי הלמידה של הילדים. בעזרתם ניתן לסכם מספר אמצעים בהם יכולים הורים, ומבוגרים אחרים בסביבתו של הילד, לפעול ולקדם את יכולותיו:

ללמוד בכיף

משחק משותף עם ההורים מקדם את יכולתם של הילדים ללא קשר לאבחנתם הרפואית (Childress, 2001). המשחק המשותף מזמן את ההזדמנויות המיטביות ללמידה, כשה"כיף" הוא המרכיב הבלתי מקצועי אבל המכריע ביותר. כאשר יחוש התינוק, הפעוט או הילד את תשומת הלב המכוונת כלפיו, את האווירה הנעימה ואת יכולתו של המבוגר להגיב לפעולותיו  - הוא יוכל בתורו להתמקד, לעקוב, לחקות וללמוד רפרטואר חדש של פעולות. חיוכו של המבוגר הקרוב והבעות פניו המשדרות קבלה וחום, מהוות את התמיכה הרגשית לה זקוק הילד כדי לרצות ולהיות מוכן  לחקור את סביבתו (Landry, 2008).

בחירת המשחק

לילדים, בכל גיל, יש תפקיד אקטיבי בלמידה. גם לתינוק, יש העדפות והוא רומז אותן בעזרת גופו ותגובותיו. כאשר הילד מראה פעולה והמבוגר מגיב באופן המקדם דווקא אותה, הוא ילמד כי צרכיו ורצונותיו חשובים. תוצאת התגובה החיובית, מגבירה את המוטיבציה להתנסות בפעילויות מלמדות, כאשר הן נחוות כהצלחה ומקבלות את התמיכה ההורית (Landry, Smith, Swank, 2006).

עידוד לחקירה

המבוגרים יכולים להראות לילד כיצד ניתן לחוות כל גירוי בדרכים מגוונות שיעשירו את התנסותו ולמידתו. לעתים הילד יכול לאבד עניין במהירות וכך לא למצות את האפשרויות הרחבות יותר הגלומות במשחק או בפעולה. הורים יכולים להשתמש בידע שלהם על ילדם, כאשר הם מכירים את העדפותיו ונטיותיו ולמקד אותו לעסוק במשחק ותוך כך ללמוד עוד משהו חדש. הקרבה להורים הופכת אותם למדגימים המיטביים, שכן בעיקר אותם רוצה הילד לחקות.

לדבר כדי להבין

הפעולות השפתיות של ההורים מקדמות את כישורי החשיבה של ילדם. קיימות 5 התנהגויות הוריות היכולות לנבא את הישגי הילדים בעתיד: 1. שימוש באוצר מילים עשיר כאשר מדברים לילדים. 2. שימוש במילים כתגובה להתנהגותם של הילדים. 3. שימוש בהנחיה וורבלית כדי לעודד למידה. 4. השמת דגש על שפה כדי ליצור קשר.  5. כאשר מגיבים לכוונות המתעוררות בילד לתקשורת (Glasco, Leew 2010). הורים החשים שהם עוזרים לילדם ללמוד בכך שהם מדברים אליו ומראים לו דברים חדשים, כשהם מכירים את הדרכים המתאימות לדבר אל ילדם ומרבים בכך בזמן הטיפול היום יומי, תורמים להבנתו והתפתחותו. יכולתם השפתיות של הילדים משתפרת כאשר הוריהם מקבלים הדרכה כיצד למקד את תשומת לבם לדברים ולנקוב בשמם (Landry, 2008). המחקר מראה כי איכויות הדיבור אל הילד תורמת לצמצום הפערים הקוגניטיביים לטווח ארוך.

סיכום

הסביבה הקרובה ובעיקר ההורים, מחזיקים במקורות הלמידה המשמעותיים ביותר לילד הצעיר. כדי לחולל שינוי מיטבי ביכולותיו, כדאי לנצל כוחות אלו על ידי מתן מידע להורים כיצד לקדם את ילדם במקרה של סיכון לעיכוב התפתחותי. על ההורים להכיר את תפקידו האקטיבי של הילד בתהליך הלמידה ולהשתמש ברפרטואר הפעולות שלו כדי למשוך אותו קדימה. יכולותיו של הילד יתרחבו בעזר החיזוקים הטבעיים שההורים יכולים לספק לילדם - ההנאה ממנו ומהצלחתו. הורים המקבלים הדרכה, מפנימים במהרה את הכלים הפשוטים והיעילים ויפעילו אותם בהזדמנויות הרבות של הטיפול היום יומי בילדם. הדרכת ההורים נותנת "זכוכית מגדלת" לרמזים העדינים של הילד הצעיר, שלא יכול להגיד בדרך אחרת למה הוא מתכוון. היכולת לקורא את אותותיו של ילדם עוזרת להורים להגיב ברגישות ולתמוך בו כאשר הוא מתמודד עם האתגר הכרוך בלמידה של משהו חדש. לכל ילד צרכים משלו ולכל משפחה מטרות ושאיפות ייחודיות. התערבות מוקדמת מיטבית, לוקחת בחשבון את כל אלו ומתאימה לכל משפחה את  ההדרכה על פי ערכיה.

 מקורות

אינגבר ש. ודרומי א. מעורבות הורים בתכניות התערבות ממוקדות משפחה עבור ילדים עם צרכים חינוכיים מיוחדים, חומר רקע לעבודת היזמה, .2010 ,http://education.academy.ac.il

 גרינבאום, פריד (2011) קשרי משפחה-מסגרת חינוכית בגיל הרך (גן-ג?). תמונת מצב והמלצות

 סובלמן-רוזנטל, קליין (עורכות) חלון של הזדמנויות - לקידום תינוקות וילדים עם תסמונת -דאון. תל אביב: רכס הוצאה לאור פרוייקטים חינוכיים בע".מ   2002.  

Childress (2010). Play Behaviors of Parents and Their Young Children With Disabilities. Topics in Early Childhood Special Education

Glasco, Leew (2010) Parenting Behaviors, Perceptions, and Psychosocial Risk: Impacts on Young Children's Development. Pediatrics

Landry SH. The role of parents in early childhood  learning. In: Tremblay RE, Barr RG, Peters RDeV, Boivin M, eds.  Encyclopedia on Early Childhood Development [online]. Montreal,  Quebec: Centre of Excellence for Early Childhood Development; 2008:1-6.

Available at:  http://www.childencyclopedia.com/documents/LandryANGxp.pdf

Landry, Smith, Swank (2006). Responsive Parenting: Establishing Early Foundations for Social, Communication, and Independent Problem-Solving Skills. Developmental Psychology

Lurie-Hurvitz (2009), EARLY EXPERIENCES MATTER, ZERO TO THREE Policy Center

McWilliam.  Routines-Based Early Intervention

Supporting Young Children and Their Families. Siskin Center for Child and Family Research, Chattanooga, TN. 2010.

Shonkoff and Phillips (Editors).  From Neurons to Neighborhoods:  The Science of Early Child Development. Washington, DC, USA: National Academies Press.2000

 

 

יעל זקוב, מרפאה בעיסוק, עוסקת בלווי והדרכת הורים שלהם תינוקות וילדים עם ליקויי התפתחות שונים בגילאי 0-3. אני מאמינה כי אין כמו הטיפול בידיים של ההורים, ולכן אני מציעה הדרכה וליווי לקבלת  מירב הכלים לטפל בתינוק או הפעוט בעזרת הקשר הורה-ילד.


הורים לילדים בגיל הרך שלהם צרכים מיוחדים, בוודאי מתלבטים כיצד עליהם לנהוג עם הילד במצבים שונים בחיי היום יום, בייחוד עם הילד מדגים התנהגות לא ברורה וקשה להבנה. בעזרת יד מכוונת, ניתן ללמוד כיצד לפתח מודעות ורגישות לאיתותים השונים, ולהיענות אליהם בצרוה המותאמת ביותר, ובכך לקדם את התפתחותו של הילד.


 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב