הריון וסוכרת - לא פשוט אבל לא נורא... 

הריון לכל אישה מהווה איזשהוא פרק מיוחד במינו, איזשהיא תקופה שעוברת בקלות יותר או פחות, עם חששות כבדים, מחשבות, עול פיזי ונפשי אבל עם הרבה אופוריה, התעלות רוחנית, אושר בלתי מוסבר... אצל האישה הסוכרתית , אם זה סכרת הריון ואם זה סכרת נעורים, מהלך ההריון טיפונת יותר מורכב. מעקב ההריון הרבה יותר מוקפד וקפדני, ישנה דרישה גבוהה יותר לאיזון והרי תקופת ההריון הינה תקופה ש"משגעת" את הגוף גם בלי קשר לסכרת, אז אחת כמה וכמה כשאת מתמודדת גם עם בדיקות דם ביתיות חוזרות ונישנות, תזוזות ערכי הסוכר המדידים לעיתים בלי קשר לתזונה, כמות אינסולין פחותה או מרובה יותר, תלוי בשלבי ההריון, שמירה קפדנית על דיאטה ועוד ועוד..

להלן מספר טיפים, שיעזרו לך לעבור את ההריון בשילוב הסכרת יותר קל ונעים:

• ערכי הכנה להריון. היפגשי עם הרופא המטפל וספרי לו על כוונותייך להיכנס להריון. ביחד תוכלו לבנות תכנית שמכינה את גופך להיכנס להריון ביתר נוחות.
• תהיי קפדנית בקשר לרשימת הבדיקות שהרופאים מבקשים ממך לערוך. אל תוותרי על שום בדיקה, זה יכול להקל עלייך גם במהלך ההריון ובטח שבלידה. מעבר לבדיקות הרגילות שכל אישה עושה, אני עשיתי: אקו לב שלי, אקו לב עובר, הערכת משקל נוספת, מוניטור לקראת שבוע 35, ובנוסף את כל רשימת בדיקות שקשורות לסכרת.
• מהשבוע ה- 14, הגוף דורש פחות אינסולין, לכן הקפידי בבדיקות הדם, הקפידי להוריד את כמות האינסולין על מנת ש תיכנסי כמה שפחות למצבי היפוגלקמיה.
• כנ"ל לגבי השבועות הראשונים לאחר הלידה. (אני הורדתי את כמות האינסולין לחצי)
• חתכי לך מידי בוקר ירקות טריים שאהובים עלייך ואכסני אותם בקופסא וקחי אותם לעבודה. בשעות דחף לאוכל נשנשי את הירקות, שלא מעלים את רמת הסוכר בדם וגם שומרים על הפיגורה.
• בכל פעם שמתאפשר, עשי בדיקת דם על מנת לראות את ערכי הסוכר. הגוף שלנו מתנהג אחרת במהלך ההריון וצריך להיות עם יד על הדופק בקשר לסוכר בדם.
• ליד מיטתך הניחי באופן קבוע שתייה + משהו מתוק, על מנת שלא תצטרכי לעשות את הדרך למטבח במקרה של ירידת סוכר.
• בגלל שאישה סוכרתית עלולה לעלות יותר במשקל מאישה רגילה ויש חשש לסיבוכים אצל העובר, שמרי על דיאטה ואורח חיים נכון.
• במידה ויש ירידת סוכר, תנסי להיסתפק בשתייה מתוקה, במקום לרדת על חפיסת שוקולד שלמה...
• היי רגועה. סכרת זו מחלה שניתן לשלוט עלייה עם טיפול וגישה נכונים הריון הוא לא מחלה, הוא זכות, ולכן קחי בקלות ויעבור בקלות...

באהבה,

אפרת ברנס