מיתוסים ועובדות בנוגע ללקויות למידה
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

מיתוסים ועובדות בנוגע ללקויות למידה 

מאת    [ 01/05/2012 ]
מילים במאמר: 1224   [ נצפה 1665 פעמים ]

 
 

מבוא

במאמר זה תמצאו שאלות נפוצוות אשר אספנו במהלך השנים במפגש עם הורים, צווותים חינוכיים ועוד.   השאלות הללו נובעות מחוסר ידע ומדובר במיתוסים שגויים לגבי לקויות למידה. למיתוסים אלו יכולה להיות השפעה מזיקה לגבי הילד. למשל, תפיסה של הילד כעצלן  עלולה לגרור ניסיון לכפות עליו למידה כדי לעורר בו מוטיבציה, ואולי אף מתן עונשים. כל אלו גורמים בד"כ לפגיעה בקשר הורה-ילד / מורה-ילד ולפגיעה בערך העצמי ובתחושת המסוגלות של הילד.   להלן יופיעו מיתוסים ותשובות שמספקות עובדות מדויקות. כדאי להכיר עובדות אלו בכדי לספק לילדים יחס מיטיב שיעזור להם לפתח תחושת מסוגלות, דימוי עצמי תקין ותפקוד טוב.      

 

האם הילד שלי עצלן?

לא, לקות הלמידה (גם ADHD- הפרעת קשב וריכוז) הינה לקות אוביקטיבית שיש לה סיבה אוביקטיבית. לא מדובר בעצלות.

פעמים רבות, הילד מפתח אדישות או נכנס למעגל של הימנעות מאתגרים ולמידה ואלו מתפרשים בטעות כעצלנות.

אולם, למעשה, הסיבה יכולה להיות סביבתית עקב כך שהילד לא אובחן ולא קיבל טיפול וסיוע מתאימים, או עקב יחס מעניש ולא מכיל של המבוגרים. 

למעשה, ניתן להתייחס להימנעות של הילד מעשייה כאל הגנה הגיונית וסבירה ביחס לציפיות לא הגיוניות ולא סבירות. 

 

מדוע בתחומים מסויימים הילד מצליח? האם זה מעיד שמדובר בחוסר מוטיבציה, אולי בהתחזות?

הביטוי של לקות הלמידה איננו הגיוני ואיננו עקבי לעין המתבונן. ישנם תחומים בהם הלקות מתבטאת בצורה חזקה יותר, ותחומים אחרים בהם הילד למד להתמודד עם הלקות. התלמיד לקוי הלמידה יכול להצליח בתחום מסויים, לעבד, לזכור ולהבין את החומר, ובתחום אחר, שנראה קרוב ודומה יחסית, לא יצליח.

 

האם היכולת השכלית תקינה?

כן, היכולת השכלית תקינה לחלוטין והילד יכול להיות גם מחונן. עם זאת, יש לו קושי במנגנוני הלמידה ואלו גורמים לחוסר באוטומטיזציה בתהליכי הלמידה. 

למעשה, משרד החינוך מתייחס לקריטריון של אינטליגנציה תקינה באבחון לקויות למידה.

 

אז מה זה לקות למידה?

ההגדרה הנוחה ביותר להבנה הינה זו: התלמיד עם לקות הלמידה לא הפך חלק מתהליכי הלמידה לאוטומטיים ולכן נדרשת השקעה של אנרגיה רבה בתהליך שלאחרים הינו מובן מאליו. מדובר בפגיעה בתהליכי אוטומטיזציה מסיבות שונות.

 

הילד נראה בטוח בעצמו ומלא ביטחון כשהוא מתחצף ומתמרד - צריך להכניע ולשבור אותו...?

הפתגם העממי עונה על מיתוס זה: "אין ילד רע, יש ילד שרע לו". כלומר מדובר בפיצוי והגנה לא יעילה של ילדים עם ערך עצמי פגוע ביותר. הפרעות התנהגות נובעות מפגיעות רבה ולא מכוח אמיתי המבוסס על התפתחות תקינה.

 

למה הלקות פוגעת בדימוי העצמי?

מפני שכל ילד רוצה להצליח ורוצה להיות אהוד ומעורך על ידי ההורים, החברים והמורים. הילד עם לקות הלמידה מקבל יום אחרי יום ושנה אחר שנה, משובים מנמיכים על הקושי שלו ועל היותו חריג. אלו פוגעים בדימוי העצמי בצורה קשה ולא מאפשרים לערך העצמי להיות מוזן מחוויות של הצלחה.

 

כמה שבועות ייארך הטיפול של ההוראה המתקנת?

התהליך הינו ארוך ולא יסתיים לאחר מספר שבועות, אלא אולי לאחר שנה ואף יותר מכך. ישנם ילדים שיהיו זקוקים לליווי של הוראה מתקנת במשך שנים רבות. הסיבה לכך הינה שהילד צריך לרכוש אסטרטגיות שיפצו על הקשיים הנובעים מהלקות. מדובר בתהליך ארוך של למידת מיומנויות מורכבת מאוד. לפיכך, יש לקחת בחשבון תהליך ארוך, לעיתים יקר, ולהתכונן לריצת מרתון ולא ל100 מטר.

 

האם הילד יסתדר לבד, אולי אין צורך בטיפול פסיכולוגי?

יתכן שזה נכון והילד באמת יוכל להסתדר לבדו. במקרים רבים, אין מקום להתערבות פסיכולוגית משום שלילדים יש כוחות ויכולת הסתגלות מרשימות. אפשר לטעון גם שבמקרים שהילד מסוגל להתמודד לבדו, התערבות פסיכולוגית עלולה אף להחליש את כוחות ההתמודדות הטבעיים של הילד.

עם זאת, במקרים רבים מאוד, הערך העצמי של הילד כה פגוע, שכל תהליך ההתפתחות שלו מוסט מהמסולול הנורמטיבי. ילד כאלו סובלים מחוויה דכאונית, חוסר תקווה וזעם רב. כל אלו פוגעים לא רק באיכות החיים שלהם עצמם, אלא גם ביכולת שלהם ליצור קשרים, בתפקוד המשפחתי וכולם משלמים על כך מחיר כבד. במקרים כאלו, מומלץ ביותר להתחיל בטיפול פסיכולוגי.

 

מדוע חשוב לרכוש מיומנויות למידה?

זהו הכלי שעוזר לנו לרכוש את הידע עליו נבחנים ובעזרתו מתפקדים בסביבות השונות.

 

אולי אפשר לחשוב שבית הספר זה לא הכל? הילד יצליח בדרכים אחרות

בחברה המערבית בית הספר הינו המדד העיקרי להצלחה של הילד. ההצלחה של הילד בלימודים חשובה ומרכזית לכולם, וקשה לשכנע את הילד שזה 'לא נורא', כאשר הוא רואה שילדים מצליחים והוא מתקשה.

 

האם להסתיר את הלקות מהילדים מהסביבה?

זו אחת הטעויות המרות שהורים יכולים לעשות עם ילדם. יש לדבר באופן גלוי על הקושי, להכיר אותו מכל צדדיו, לקרוא עליו ולהציג אותו לכולם בגילוי לב. רק באופן זה הילד יוכל להשלים עם הלקות ולהתחיל תהליך של עבודה עצמית משקמת. בנוסף הסודיות יוצרת תמיד תחושה של בושה קשה.

 

אנחנו כל היום סביב ענייני שיעורי הבית, האם זה טוב?

ההמלצה שלנו הינה לא למקד את כל שעות היום סביב ענייני בית הספר. חשוב שהילד יחווה עוד דברים בבית ועם ההורים ונושא שיעורי הבית ובית הספר יקבל משקל, אך לא עיקרי.

 

המורים ובית הספר מזיקים לילד, האם כדאי לשתף את הילד על כך?

ראשית, כדאי מאוד לבדוק את ההנחה הזו. הורים רבים מתוסכלים עקב קשיים של המערכת, והם נוטים להאשים את בית הספר בהכל. בכל אופן, חשוב להמנע מלהביע תסכול וזלזול במורים ובמערכת, משום שהילד גם כך מתוסכל וזועם בעצמו. חשוב ללמד את הילד להסתדר עם המשאבים שיש ולנסות לגשת לבית הספר במשא ומתן מכיוון מפרגן ונעים. לשם כך מומלץ שההורים יקבלו הדרכה של מספר פגישות אצל פסיכולוג.

 

מה לעשות עם התסכול והאכזבה שאני כהורה חש?

חשוב לא להביע את התסכול בפני הילד, משום שהוא מתוסכל וכואב גם כך והוא איננו זקוק לתוספת שלכם.

 

ומה בעניין גבולות? האם לוותר לילד משום שקשה לו?

כל הילדים זקוקים לגבולות כדי לחוש בטחון, כדי לחוש שהם שמורים וכדי ללמוד את כללי החברה. הנטיה לגונן על הילד בגלל קשייו הופכת מהר מאוד לחרב פיפיות משום הילד לומד שני דברים שליליים בעקבות זה:

א. "אני ילד פגום ולכן ההורים מקילים עלי".    

ב. "ההורים חלשים ממני ולכן אוכל לעשות בבית טרור".

לפיכך, יש לאזון בין הצבת גבולות הגיונית ולא נוקשה מידי לבין הכלה ורגישות הורית.

 

הילד מתרכז בטלוויזיה ובמחשב - אולי אין לו בכלל הפרעת קשב?

זו שאלה נפוצה ביותר אצל הורים שילדם אובחן עם הפרעת קשב.

התשובה לכך הינה שבעיות הקשב והריכוז מתבטאים בעיקר בתחומים המשעמעמים עבור הילד ולא בתחומים המעניינים עבורו. 

בנוסף, ישנה תופעה של ריכוז יתר אצל ילדים אלו ולכן הם מצליחים להתרכז (יותר מידי) בתחומים מסויימים.

 

האם לצעוק עליו כשהוא לא בסדר?

המחקרים מלמדים שלא ניתן לשנות את מבנה המוח של ילדים על ידי צעקות.

למעשה, המחקרים מלמדים שילדים זקוקים להבנה, להסברים ולגישה מכילה ללא יצירת אשמה מיותרת.

 

מדוע הוא זקוק להתאמות? שיתאמץ...

ייתכן שהילד איננו זקוק להתאמות ובאמת חשוב שיתאמץ. אולם, קביעה זו צריכה להאמר על ידי אנשי מקצוע שערכו איבחון מעמיק ותקף.

במידה ולילד יש לקות למידה/ הפרעת קשב או קשיים דידקטיים אחרים, יש לעזור לו להפגין את כישוריו המלאים. הלקות מפריעה לילד להפגין את ההבנה והכישורים שלו ולכן יש לעקוף את הקושי.

הדרך הקלה להבין זאת היא במקרה של קושי בכתיבה- האם הוגן לבקש מילד ששתי ידיו שבורות לכתוב מבחן של שעה וחצי?

האם המבחן יבחן את אשר אמור לבחון?

בנוגע לשאלת המאמץ - חשוב ביותר שהילד יתאמץ ועל כן יש לעבוד עם הילדים דרך עקרון שיקומי שבו מדגישים דחיפה לתפקוד גבוה יותר וזאת לצד תמיכה והכלה מרובים. במקביל לכך, כל העת, יש לבחון האם הדחיפה מהירה וקשה מידי, או איטית ומגוננת מידי. 

 

להרשמה לתפוצת הניוזלטר של מכון נוף לחצו כאן  

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב