לך לך - ברית מילה מאהבה
דף הבית  >> 
 >> 
הרשם  |  התחבר
מאמרים

לך לך - ברית מילה מאהבה 

מאת    [ 30/12/2007 ]
מילים במאמר: 1417   [ נצפה 2129 פעמים ]

 
 
בס"ד י' חשון התשס"ו
לך לך - ברית מילה מאהבה
מבוא:
תחילתה של פרשת לך לך מסמלת את פתיחתה של תקופה חדשה בתולדות האנושות, אשר במהלכה גלה אברהם אבינו ע"ה לאנושות כי קיים רק בורא אחד לעולם. אברהם הקריב את עצמו למען האמונה באל אחד, לאחר שהבין בדעתו שעתיד האדם צפון במחשבתו של הקב"ה, וכי לאדם אין שליטה על גורלו, ומכאן נובע הצורך במשמעת והתבטלות בפני רצון האל. בעקבות זאת ה' נגלה לאברהם ודרש ממנו לעזוב את תרבות בבל, וגם את בית אביו, ואף את כל אורחות חייו, ולהתחיל לצעוד במסע אל עבר הלא נודע, שנאמר: "ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך (בראשית, י"ב, א'). אברהם עשה כרצון ה', ופסע לדרך חדשה מבלי לשאול שאלות. לפיכך כונה אברהם בתואר אברם "העברי" לפי שהניח את "כל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחד" (מד"ר, בראשית, פרשה מב). במקביל לעזיבת אברהם את ארצו ומולדתו התחולל גם שינוי מעמדי בחייו, משום שאברהם הפך גם את מעמדו מבן סוחר עירוני בעל כרחו, לרועה צאן נודד מבחירתו, מהפך זה מסמל את עומק השינוי שעבר אברהם אבינו ע"ה, משום שרעיית צאן מחנכת את האדם לאמונה, לאחריות ולדאגה לזולת. תכונות אלה נטעו באברהם אבינו את הכח להטמיע באנושות את האמונה באל אחד, ואת יסוד העשייה לשם שמים. לפיכך לאחר מעשיו הטובים ועמידתו בנסיונות האל, כרת ה' עם אברהם וזרעו ברית עולם. כלומר, התנהגותו של אברהם אבינו גרמה לשינוי ההסטוריה של כלל האנושות, ולהתגשמות התכנית האלהית, כפי שמבואר להלן בהרחבה:
א. ברית מילה - גדול המצוה ועושה יותר ממי שאינו מצוה ועושה.
ב. קיום מצוות - מעלת עבודת הבורא מאהבה.
ברית מילה:
מצות ברית המילה שנתן ה' לאברהם אבינו, נועדה להשלמתו הרוחנית, כמובא בגמ': "רבי אומר: גדולה מילה, שכל המצות שעשה אברהם אבינו, לא נקרא שלם, עד שמל, שנאמר (בראשית י"ז, א'): 'התהלך לפני והיה תמים'. דבר אחר: גדולה מילה, שאלמלא היא לא ברא הקב"ה את עולמו, שנאמר (ירמיה ל"ג, כ"ה): 'כה אמר ה' אם לא בריתי יומם ולילה, חקות שמים וארץ לא שמתי" (נדרים, פ"ג, י"א). וכן כתב הרמב"ם (מורה נבוכים ג, מ"ט): "ולא ניתנה מצווה זו להשלים חסרון הבריאה, רק להשלים חסרון המידות". א"כ לכאורה תמוה הדבר, מדוע אברהם לא מל את עצמו מיד בצאתו מחרן אלא חיכה לגיל תשים ותשע שנה? הלא המשנה אומרת:"מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כלה עד שלא נתנה" (קידושין, פ"ד, י"ד), "אפילו עירובי תבשילין" (יומא, כח:)? אלא שכל זמן שלא נצטוה אברהם למול את עצמו, לא נחשבה לו המילה כמצוה אלא אף היה איסור בעשיתה המוקדמת, כמובא במשנה: "החובל בעצמו אף על פי שאינו רשאי פטור" (ב"ב, פ"ח, ו), ומשום שמצות מילה ניתן לקיים רק פעם אחת, לפיכך המתין אברהם לציווי ה' על המילה, לפי "שגדול המצוה ועושה יותר ממי שאינו מצוה ועושה" (קידושין, לא.).
וכן מצאנו שאברהם המתין ועשה סעודת הודאה לה' רק "לסוף כ"ד חודש" (רש"י) מיום הולדת יצחק, שנאמר: "ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק" (בראשית, כ"א, ח'), ולא נאמר בתורה במפורש שאברהם עשה סעודה ביום בריתו של יצחק. משום שמנהג סעודת ברית המילה נועד לשמח את ההורים והקהל המאמינים בה', אולם ביום מילתו של יצחק לא האמינו הקהל ששרה ילדה בן, אלא אף היו מלגלגים עליה עד יום גמילתו של יצחק. כמובא ברש"י: "ומהו בנים לשון רבים? ביום המשתה הביאו השרות את בניהן עמהן והיניקה אותם, שהיו אומרות: לא ילדה שרה, אלא אסופי הביאה מן השוק" (רש"י-בראשית, כ"א, ז'). לפיכך עשה אברהם משתה לאחר כ"ד חודש ביום שבו נתגלה הנס של הולדת יצחק בעולם, והנקתו ע"י שרה במשך כ"ד חודש, דהיינו, ביום ששרה היתה בבחינת "מי שחלה ונתרפא...וצריך לאודויי קמי עשרה, דכתיב: 'וירוממוהו בקהל עם" (ברכות, נד:), ונאמר: "ומבשרי אחזה אלוה" (איוב, י"ט, כ"ו), דהיינו, מתוך שבחי ה' ניתן להעלות ולהתעלות באמונה באל יחיד. וכן כתב רבינו בחיי (בראשית, כ"א, ח'): "ובמדרש ביום הגמל את יצחק, ביום ה"ג (השמיני)-מל את יצחק, ומכאן יש סמך למנהגנו שאנו עושים סעודה ביום המילה, שהרי לפי המדרש הזה עשה אברהם משתה גדול ביום ח' למילת יצחק, ומנהג כשר הוא, ועליו אמר דוד (תהלים, נ'): 'אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח".
קיום מצוות בטרם קבלת התורה:
למרות שטרם נתנה התורה לישראל, קיים אברהם אבינו את כל מצוות ה', כמובא במשנה: "מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כלה עד שלא נתנה, שנאמר (בראשית, כ"ו, ה): 'עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי" (קידושין, פ"ד, י"ד). "אמר (רב) ואיתימא רב אשי: קיים אברהם אבינו אפילו עירובי תבשילין" (יומא, כח:). בכך למד אברהם את זרעו לדורות את מעלת עבודת ה' מתוך אהבה, וכן כתב הרמב"ם (תשובה, פ"י, ב): "העובד מאהבה, עוסק בתורה ובמצות, והולך בנתיבות החכמה, לא מפני דבר בעולם, ולא מפני יראת הרעה, ולא כדי לירש הטובה. אלא עושה האמת מפני שהוא אמת, וסוף הטובה לבא בגללה. ומעלה זו היא מעלה גדולה מאד, ואין כל חכם זוכה לה, והיא מעלת אברהם אבינו שקראו הקב"ה אוהבו, לפי שלא עבד אלא מאהבה, והיא המעלה שצונו בה הקב"ה על ידי משה, שנאמר: 'ואהבת את ה' אלהיך' ובזמן שיאהוב אדם את ה' אהבה הראויה, מיד יעשה כל המצות מאהבה". כלומר, למרות שלדברי הרמב"ם עבד אברהם ע"ז עד גיל ארבעים, כלשונו: "והוא עובד עמהם, ...ובן ארבעים שנה הכיר אברהם את בוראו" (הלכות עבודת כוכבים, פ"א, א-ג), בכל זאת הצליח אברהם להתרומם מעל לסביבתו האלילית ולהגיע לדרגת "אוהבו" של הקב"ה, ע"י קיום מצוות ה' מאהבה למרות שהתורה עדין לא ניתנה לישראל.
משל למה הדבר דומה, למלך שעבר בכפר נדח אחד בממלכתו, וראה את כפריים החורשים את השדה בצמד בקר. עצר המלך את מרכבתו בקרבתם, והוריד את כתרו המשובץ יהלומים יקרים לפניהם. ראו הכפריים את כתרו של המלך, והתפעלו ממראהו המרהיב. ואמר להם המלך: רצונכם להחליף? אתם תתנו לי את מחרשת הברזל שבידכם ואני אתן לכם את כתרי המשובץ יהלומים. אמרו לו הכפריים: לא מעוניינים בעסקה מוזרה זו, משום שבמחרשת הברזל חורשים את השדה ומוציאים לחם מן הארץ, לעומת זאת מן הכתר המרהיב לא ניתן להוציא לחם מן הארץ. אולם אחד מן הכפריים קפץ על המציאה וערך חילופין עם המלך. אמר המלך לכפריים שסירבו: שוטים שכמותכם, הלא בעבור יהלום קטן מן הכתר אתם יכולים לקנות שטח אדמה הגדול פי אלף מהכפר שלכם, ועוד אלפי מחרשות ברזל, ורבבות צמדי בקר, ואף פועלים שיעבדו במקומכם. הנמשל הוא לעצת היצר האומר לאדם: מה יצא לך מלימוד התורה וקיום מצוותיה, וכי מלימוד התורה יצמח לך לחם?! במקום הזמן שתשקיע בתורה תשקיע בעבודה ומסחר, וע"י כך תתעשר ותאכל לחם. בכך גורם היצר לבני האדם להתדמות לכפריים שלא רצו להחליף מחרשת ברזל בכתר זהב משובץ ביהלומים, לעומת זאת האדם אשר בוחר ללכת בדרכו של אברהם שהיא דרך התורה המנוגדת לעצת היצר, זוכה הוא לכתרו של המלך המעטרהו בשני העולמות.
וכן מובא במשנה:"אמר רבי יוסי בן קסמא: פעם אחת הייתי מהלך בדרך, ופגע בי אדם אחד, ונתן לי שלום והחזרתי לו שלום. אמר לי: רבי, מאיזה מקום אתה? אמרתי לו: מעיר גדולה של חכמים ושל סופרים אני. אמר לי: רבי, רצונך שתדור עמנו במקומנו? ואני אתן לך אלף אלפים דינרי זהב, ואבנים טובות ומרגליות. אמרתי לו: בני, אם אתה נותן לי כל כסף וזהב, ואבנים טובות ומרגליות שבעולם, איני דר אלא במקום תורה, לפי שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם, לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד, שנאמר (משלי ו', כ"ב): 'בהתהלכך תנחה אתך, בשכבך תשמר עליך, והקיצות היא תשיחך'. 'בהתהלכך תנחה אתך' בעולם הזה, 'בשכבך תשמר עליך" בקבר, 'והקיצות היא תשיחך' לעולם הבא. וכן כתוב בספר תהלים על ידי דוד מלך ישראל: 'טוב לי תורת פיך, מאלפי זהב וכסף' (תהלים קי"ט, ע"ב), ואומר (חגי ב', ח'): "לי הכסף ולי הזהב, נאם ה' צבאות" (אבות, פ"ו, ט).
לסיכום:
נמצאנו למדים מן האמור לעיל, כי אברהם אבינו ע"ה הניח את היסודות למפנה ההסטורי, שעיקרו הוא האמונה באל אחד. אמונה זו משפיעה על מכלול התנהגותו הרוחנית והמעשית של האדם בארץ, משום שעיקרי האמונה באל אחד הם: האמונה בחוסר שליטתו של האדם בעולם בכלל ובעתידו בפרט, התבטלותו של רצון האדם בפני רצון האל, וקיום מצוות האל מתוך בחירה חופשית כעבד לפני רבו. לאמונה באל אחד נודעת גם השפעה רבה על איכות חיי החברה האנושית, משום שהיא מקדשת את ערכי השוויון, החסד, המחילה, הרחמנות, הנדיבות, והנחלת תכונות חיוביות לדורות הבאים. כלומר, אימוץ מורשתו של אברהם אבינו היא גם תכלית בריאת העולם, וגם הדרך המובטחת לחיי אושר בעולם הזה, ואף מקנה היא את הזכות לחיי הנצח בעוה"ב אשר "כולו הטוב והמטיב" (פסחים, נ.), שנאמר: "הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם כי אחד קראתיו ואברכהו וארבהו. כי נחם ה' ציון נחם כל חרבתיה וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה' ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה" (ישעיה, נ"א, ב'-ג').
יה"ר שבזכות אמונתינו באל אחד שהוא בעל היכולות כולם, ורק הוא ה' בורא כל העולמות ומנהיגם, נזכה לראות בהתגשמות חזונו של הנביא: "והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" (זכריה, י"ד, ט').

העל"ח רפאל ב"ר אשר חגבי (חגי רפי)
מחברם של הספרים: מצמרת הארז, אשר על המשכן, ואשר תקראו
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב