מי אחראי על ההסברה הישראלית? 

במהלך החודשיים האחרונים, עמדה מדינת ישראל בפני מתקפה תקשורתית מתמשכת בניצוחם של גורמים פלשתינים וארגוני זכויות אדם בינלאומיים. אכן, הביקורת כנגדנו אינה חדשה, ויש שיגדירוה כמתמשכת. לצד זאת, בחרנו להציג תמונת מצב עדכנית, ולנתח את האיומים המרכזיים של העת האחרונה, איומים אשר תרמו לערעורה של "המוסריות הישראלית" ושל הלגיטימציה לפעולות צה"ל בשטחים. ההתמקדות העקרונית, נועדה לסייע בבדיקת אופן התמודדותה של מערכת ההסברה הישראלית מול חיצי הביקורת ששוגרו לעברה.

האם היא עמדה במשימה?

הגורמים הנבדקים:

1. משרד החוץ

2. חטיבת דובר צה"ל

3. משרד הביטחון

4. מתאם הפעולות בשטחים


דיון:

במוקד הדו"ח שלפניכם, שלושה אירועים מרכזיים אשר ישקפו את תגובתה של מערכת ההסברה הישראלית. על פיהם, נבחן כיצד נערכה מדינת ישראל לתגובה, והאם יזמה כל מהלך תקשורתי מקביל.

1. ההתפתחויות המשפטיות בסוגיית חיסולו של סלאח שחאדה: לאחרונה הורה בג"ץ לבדוק את הפעילות המבצעית מחדש - הישג מרשים בפני עצמו לעותרים. הדיון בפרשה ממשיך ומעיב על מוסר הלחימה של צה"ל, ואף עלול להוביל למהלך של הגשת כתבי אישום כנגד קצינים ומפקדים בבית הדין הבינלאומי בהאג. הפלשתינים ניצלו את פסיקתו של בג"ץ כדי להמשיך את הקו ההסברתי הקבוע, בעוד שהתקשורת הבינלאומית נתנה לו נפח נרחב בסיקוריה.

2. דו"ח בצלם אודות הגבלות התנועה של הפלשתינים והקמת המחסומים בשטחים. בישראל זכה הדו"ח לסיקור מועט יחסית, אך בתקשורת הזרה הוא דווקא זכה לסיקור מרשים. במסגרת זו, מהווה הדו"ח כדלק ומצבור בידיהם של פרטים וגופים בינלאומיים המבקרים את צה"ל בפורומים אקדמיים, וכן הוא מהווה מכשול נוסף בפני מדיניות ישראל בתפוצות, לרבות מול מדינות ידידותיות העוקבות מקרוב אחר דרכי פעולות צה"ל.

3. דו"ח בצלם וארגוני זכויות אדם, אודות העלייה החדה של פעולות האלימות מצד כוחות הביטחון כנגד הפלשתינים בחברון.

הנה כי כן, האם מערכת ההסברה הישראלית הגיבה לאילו מן האיומים הללו, איומים שכאמור, הינם אך מדגם מייצג של ביקורת בינלאומית הנשמעת כנגד מדינת ישראל בעת האחרונה?


תוצאות הבדיקה


חטיבת דובר צה"ל

הביקורת הבינלאומית כנגד פרשת סלאח שחאדה, עברה ללא כל תגובה מצד חטיבת דובר צה"ל. במערכת הצבאית לא יזמו כל מהלך, לא הכינו רשימת מרואיינים פוטנציאלים, לא שחררו לאוויר העולם כל נתון רלוונטי. לצורך ההמחשה, נכנסנו לאתר צה"ל - http://www.idf.il/ - והקשנו את המילה "שחאדה" במנוע החיפוש, כדי לנסות ולגלות מעט על עברו של פעיל הטרור. תוצאת החיפוש במערכת האתר החדש: "לא נמצאו פריטים לתגובה על פי נתוני החיפוש". השם "שחאדה", מסתבר, אינו קיים במערכת. כתבות ומידע עליו - אין בנמצא.

בהיעדר נתונים עובדתיים, פנינו לחטיבת דובר צה"ל וביקשנו לקבל נתונים אודות פיגועי הטרור אשר בוצעו מאז תחילת האינתיפאדה. בכך, קיווינו ללמוד יותר בדבר פועלו של פעיל הטרור. כהקדמה, נדגיש כי באתר דובר צה"ל לא קיים כיום כל נתון סטטיסטי אודות פעילות צה"ל בשטחים, אודות הרוגי האינתיפאדה, סיכולי הפיגועים על ידי כוחות הביטחון, או כל מידע עובדתי אחר, אשר עשוי לשמש את ה"מסבירנים" הישראלים בקו ההגנה כנגד הביקורת הבינלאומית.

כך לדוגמה, על רקע הביקורת מצד ארגון "בצלם" כנגד המחסומים הישראליים, ביקורת שכאמור זכתה להד בתקשורת הבינלאומית, רצינו לקבל מידע אודות פעילות הטרור באותם האזורים. והנה: באתר צה"ל - הנתונים אינם קיימים. גם הנתונים הלא מעודכנים אשר היו עד לאחרונה באתר - כבר אינם קיימים.

בדובר צה"ל מגיבים לטענות באומרם, כי "כל התכנים הסטטיסטיים קיימים במאגר המידע, ובימים אלו אנו שוקדים על פיתוח תוכנה חדשה מול החברה הבונה את האתר, על מנת לשלבם בתוכו באופן מיטבי". לצד זאת, בדובר צה"ל סירבו לומר מה מהות התוכנה אשר אמורה להציג את הנתונים הסטטיסטיים היבשים, וכן לא ידעו לומר מתי בדיוק יועלו הנתונים לאוויר. גם לשאלה "האם זה צפוי לקחת מספר חודשים" - לא הגיבו. מיותר לציין כי חומרי הרקע הכתובים שחיפשנו אודות פעיל הטרור, שחאדה, אינם נכללים במסגרת "החומרים הסטטיסטיים",, שביקשנו. גם מידע "היסטורי" - - לא נמצא.

כבר בתחילת חודש פברואר 2007 פנינו לחטיבת דובר צה"ל, בעקבות ביקורת שהושמעה מצד ארגוני הסברה יהודיים מדרום אמריקה, ושאלנו "מדוע אין צה"ל מציג נתונים אודות מספר פיגועי הטרור שבוצעו בשנה האחרונה?". בתגובה לדברים, אישרו גורמים צבאיים כי אכן האתר אינו כולל את הנתונים האמורים, אך הבטיחו "לעדכן, כבר בקרוב מאוד". אירועי הפעילות החבלנית העוינת עד לשנת 2005, כבר מעודכנים, הסבירו לנו אז בצה"ל. "לגבי שאר הנתונים של 2005 ושל 2006, חלקם יועלו עודהיום, וחלקם בעתיד הקרוב". מאז פברואר ועד היום עברו חודשים וימים, והנה, דבר לא השתנה. קשה להשתחרר מן התחושה כי תגובת צה"ל, לפיה "מדובר באתר חדש", נועדה אך לבלום ביקורת - ולא להתמודד איתה. הרי תשובות לא היו אז, לפני שנה, ואינן גם היום, שנה אחרי.

רק לאחרונה פרסמנו מעל במה זו מאמר המנתח את התמודדותה של ההסברה הישראלית אל מול תופעת גיוס פעילי הטרור הפלשתינים - מתחת לגיל 18. בתגובה לשאלה "כמה נערים גויסו למערך המפגעים הפלשתיני בשנים האחרונות", נתבקשנו להמתין ל"מספר ימי התארגנות", כלשון המערכת. בסוף ימי ההמתנה, חזר דובר צה"ל בתשובה ברורה: "הנתונים אינם קיימים במערכת".

הנה כי כן, התגובה ההסברתית של דובר צה"ל לאירועי שחאדה, ולדוחות "בצלם" - הסתיימה עוד בטרם החלה. לאור העובדה כי מערכת האינטרנט משותקת בכל הקשור להצגת נתונים עובדתיים ויוזמות הסברתיות ביחס לתפוצות - רצינו לשוחח עם העורך הראשי של אתר צבא ההגנה לישראל. בצה"ל סירבו בתוקף למסור פרטים אודות אמיר כידון, העורך הראשי, ונמנעו אף מלחשוף את דרגתו. בדיקה העלתה שהעורך הראשי של אתר דובר צה"ל - הינו חייל בדרגת סמל.

משרד החוץ

הכנסת שמו של שחאדה למאגר החיפוש של אתר משרד החוץ מעלה מספר תשובות:

א. הודעה לקונית קצרה של ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, על חיסול סלאח שחאדה.

ב. כתבה המאזכרת את שחאדה במילה אחת, וזאת במסגרת ציטוט דבריו של ח'אלד משעל ("איבדנו מנהיגים כמו שחאדה...").

ג. כתבה המביאה מדבריו של שגריר ישראל באו"ם, המזכיר במשפט אחד את שחאדה, "האחראי לרצח ישראלים".

ד. שאר האזכורים אינם כוללים כל נתונים רלוונטיים, ונטולים כל מלל הסברתי. רוב הכתבות שייכות לאתרי חדשות, כדוגמת הג'רוזלם פוסט, המסקרים את האירוע [בביקורת לא מעטה], ואשר שולבו במסגרת האתר הרשמי.

גם בדיקה אודות התייחסותו של משרד החוץ לפרשות ארגון "בצלם" והביקורת מצד ארגוני זכויות האדם לאירועים האחרונים מעלה כי אין כל חומר שימושי באתר. בשיחה עם נציג מחלקת הדוברות משרד החוץ, נאמר לנו בתגובה, כי ייעודו של האתר הרשמי אינו בקידום ההסברה הישראלית. "האתר של משרד החוץ הוא לא אתר הסברה, ולא אמור לספק נתונים", נאמר לנו על ידי הדובר. לצד זאת, הבהירו במשרד החוץ כי נתונים סטטיסטיים קיימים באתר, הגם שלא ניתן לאתר אותם. "העובדה כי לא ניתן לאתר את החומרים, וכי קשה להגיע אליהם, לא אומרת כי הנתונים לא קיימים", הוסיף הדובר באוזננו. "מדובר במערכת חיפוש בת שש שנים ואשר עוברת שיפורים בימים אלה", הוא הסביר.

במסגרת זו, נאמר לנו כי האחראים על ההסברה ברשת הם דווקא אתרי הנציגויות, הפועלים גם הם מטעם משרד החוץ. גלישה רנדומאלית באתר שגרירות ישראל בבריטניה, לדוגמה, מעלה כי אין כל נתון עובדתי, סטטיסטי או הסברתי אשר ניתן לעשות בו שימוש. הנה כי כן, אזרח בריטי המעוניין לקבל מידע זמין, מיידי, אודות המאבק הישראלי-פלשתיני לא יימצא זאת באתר משרד החוץ, לא יימצא זאת באתר צה"ל, ולא יימצא זאת באתר נציגות ישראל במדינתו.

אגב כך, טוענים במשרד החוץ כי אזרחי ישראל המעוניינים לקבל נתונים אודות הפעילות המבצעית של צה"ל, סיכולי הפיגועים, ירי הקסאם, פצועים והרוגים מאז תחילת האינתיפאדה, וכיוצא בזה, צריכים לפנות לדובר צה"ל, אשר אמור לאגד את הנתונים ולפרסמם. כאמור, בצה"ל לא מצאנו מענה.

יש לומר כי בעוד שבמשרד החוץ טוענים כי אתרם אינו הסברתי במהותו, מעניין לדעת כי גם בכירים במערכת חטיבת דובר צה"ל טענו לאחרונה כי אתר צה"ל - "אין מטרתו הסברתית". לשיטתם, אין זה בגדר סמכותם או אחריותם. לסיכום, ניתן לראות כי במשרד החוץ אין כל חומר מקורי על סלאח שחאדה; אין סקירות התומכות בהיבט המודיעיני, המשפטי והמוסרי של הפעולה. זאת, למרות שהמדינה נערכה לדיונים בבג"ץ, וקיימת חוות דעת של הפרקליטות הצבאית המצדיקות את הפעולה. כמו כן, נראה כי אין חיבור בין המערכות השונות, וכי איש במשרד החוץ לא טרח להכין תיק הגנה תקשורתי ביחס לפעולת צה"ל. טענה דומה עולה גם ביחס להתנהלותו של צה"ל בתקשורת.

משרד הביטחון

אתר משרד הביטחון כלל אינו מחזיק במנוע חיפוש. אין כל אזכור לפרשה או לנושאים ביטחוניים בסיסיים אחרים, כמו לדוגמה "מלחמת לבנון השנייה". מיותר לציין כי הביקורת של ארגוני זכויות אדם אינה באה לידי ביטוי במסגרת התגובות. מדובר באתר המנותק לחלוטין מההוויה הביטחונית של מערכת הביטחון וצה"ל. יוצא הדופן - התייחסותו של האתר לשאלת גדר הביטחון.

משרד מתאם הפעולות בשטחים

משרד מתאם הפעולות בשטחים, אף הוא אינו מגיב באתר האינטרנט הרשמי להאשמות הקשות מצד ארגוני זכויות האדם בדבר הפגיעה בפלשתינים. אמנם, משרד המתאם מפיץ מידי מספר ימים דו"ח הכולל נתונים סטטיסטיים על הפעילות במעברי הגבול לשטחים. ניכר, כי אין הוא רואה באינטרנט כלי מרכזי בעידן התקשורת המודרנית או בהעברת המסר לאוכלוסייה הפלשתינית בשטחים. האתר בשפה הערבית אינו זמין והאתר באנגלית אינו מעודכן.


מסקנות

א. הגופים הרשמיים מוסיפים ומתחמקים מאחריותם ההסברתית. הגורמים מעבירים את המטלות מצד אחד לשני, כך שמדינת ישראל נותרת באפס תגובה רשמית. במשרד החוץ טוענים כי אתר האינטרנט שברשותם "אינו הסברתי". בדובר צה"ל טוענים כי האתר שלהם "אינו הסברתי", וכך גם אומרים במשרד הביטחון. אם כן, מי בדיוק עושה הסברה?

ב. אף גורם רשמי אינו פועל להצגת תגובה ראויה לאיומים התקשורתיים, למרות שהם זכו לנפח תקשורתי בארץ, ובטח שבחו"ל. כאמור, גורמי ההסברה מטילים אחריות זה על זה, ומתעלמים ממסקנות מבקר המדינה משנת 2002.

ג. בשנים האחרונות, לרבות מאז שנת 2004, צבא ההגנה לישראל אינו מספק נתונים עדכניים אודות פעילות הטרור הפלשתינית. במסגרת זו, לא תמצאו כל נתון אודות ירי הקסאם לעבר שטחי ישראל, מעורבות בני הנוער בפעילות טרור, מידע המצדיק את קיומם של המחסומים, וכן הלאה. הבעיה טמונה בתפיסת המערכת, אשר מודה בעצמה כי אינה מחזיקה בנתונים הבסיסיים הללו. מצערת העובדה כי פתרון לבעיה ניתן למצוא בשיתוף פעולה פשוט בין הגורמים הצבאיים הרלוונטיים.

ד. נראה כי מדובר ברשלנות שיטתית: על דו"ח "בצלם" - בצה"ל לא הגיבו. כך גם במשרד החוץ. על הביקורת כנגד פעולת הסיכול של סלאח שחאדה - בצה"ל לא מגיבים. כך גם במשרד החוץ. על הטענות כנגד ההתעללות בפלשתינים - בצה"ל לא מגיבים. כך גם במשרד החוץ. התייחסות לאירועים האחרונים הינה רק דוגמה נוספת. במהלך החודשים האחרונים עקבה מערכת "אומדיה" אחר התנהלות ההסברה הישראלית ביחס לאירועים מרכזיים מקבילים, מעקב אשר העלה מסקנות דומות. מכתב אישי המצביע על התופעה החמורה אף נשלח לרמטכ"ל, רא"ל גבי אשכנזי.

ה. ומי כן מגיב? ארגון "בצלם" קיים בחודש האחרון מסע תקשורתי נרחב בזירה הבינלאומית, וכך הציג באתרו הרשמי "כתב אישום" של ממש כנגד מדיניות החיסולים של צה"ל, הכולל דרישה לפיקוח על פעולות בה נפגעים אזרחים. ארגון זכויות האדם, PCHR, גם הוא, פרסם דו"ח מפורט מטעמו, אודות מדיניות החיסולים של ישראל, ובכלל זה של סלאח שחאדה. הדו"חות הועברו בתפוצה רחבה ל"נציגים החזקים" באומות המאוחדות ובתקשורת הזרה.

ו. נראה כי רק וועדת חקירה ממלכתית לחקר התנהלותה הכושלת של ההסברה הישראלית מאז תחילתה של האינתיפאדה הפלשתינית השנייה אולי תשנה משהו. גם היחידה ההסברתית שאמורה הייתה לקום מטעם משרד ראש הממשלה, טרם נוסדה מעשית, והמציאות העגומה - עודנה כאן. בטיפול מערכת הדוברות, איננו נדרשים רק ל"לשון" - אלא גם ל"שיניים", כאלה שיכפו על הגורמים הרשמיים לספק נתונים ולעבוד.

ז. על חברי הכנסת, ראשי המערכות, והקברניטים - לקחת את סוגיית ההסברה כמשימה אסטרטגית, וכחלק מתפיסת הביטחון הכוללת של מדינת ישראל. התעלמות מחוסר המעש המערכתי בצה"ל ובמשרד החוץ