אוסטופורוזיס, סידן ומה שביניהם 

אוסטאופורוזיס, או דלדול עצם, הינה מחלת עצם מטאבולית המאופיינת על ידי ירידה במסת העצם ומלווה בנזק לארכיטקטורה של העצם הפוגעת בחוסנה, מה שמעלה את הסיכון לשברים. לפי ארגון הבריאות העולמי, אוסטאופורוזיס צפויה לפגוע ב- 40 מיליון גברים וב- 200 מיליון נשים מסביב לעולם, מספרים שצפויים לעלות בהדרגה בעקבות עליית תוחלת החיים.

האסטרטגיות הנפוצות למניעת אוסטאופורוזיס בילדים כמו במבוגרים כוללות נטילת תוספי סידן וויטמין D, פעילות ספורטיבית אשר יוצרת עומס על העצם כגון הליכה וריצה, יחד עם הימנעות מעישון ושתיית אלכוהול. הכמות היומית המומלצת של לסידן באנשים בריאים בגילאי 18-50 נקבעה על 1,000 מ"ג ליום, ועבור נשים מעל גיל 50 וגברים מעל גיל 70 הערך עולה ל- 1,200 מ"ג ליום וזאת על מנת לשמור על עצם בריאה.

סידן הוא תוסף התזונה הנמכר ביותר מבין כל תוספי התזונה הקיימים היום בשוק. בארה"ב ערך השוק עמד על כ-3 מיליארד דולר בשנת 2007 והצפי שלו לגדילה עמד על 4% לשנה. בשוק קיימים עשרות סוגים שונים של תוספי סידן, אך שני המלחים הנפוצים ביותר הם סידן פחמתי (בלעז, קלציום קרבונט) וסידן ציטרט (בלעז, קלציום ציטרט). מבין השניים, סידן פחמתי הוא התוסף הנפוץ והזול ביותר בשוק.

בחישוב העלות לעומת התועלת של תוספי תזונה יש לקחת מספר פרמטרים של התוסף בחשבון וביניהם את אחוז הסידן מכלל התוסף, את אחוז הספיגה של המלח ואת מחיר התוסף. סידן פחמתי מכיל 40% סידן בעוד שסידן ציטרט מכיל רק 21% סידן, לעומת זאת הספיגה משני המלחים, כפי שהוכח במספר ניסויים קליניים בשנים האחרונות, כמעט זהה עם בין 2-5% יותר ספיגה ממלח ציטרט ולכן על מנת להגיע לאותה כמות הסידן מסידן ציטרט יש לנטול כמעט פי 2 יותר טבליות. עם נוסיף לכך את העובדה שתוספים המבוססים על סידן פחמתי זולים בהרבה ממלחים המבוססים על סידן ציטרט ניתן להסיק שעדיף לצרוך את הסידן הפחמתי ברוב המקרים.

אך יש לשים לב שאחד החסרונות הבולטים של הסידן הפחמתי הוא שעל מנת להיספג כראוי הוא צריך סביבה חומצית. באדם בריא זו אינה בעיה, אך בחולים הסובלים מחוסר חומציות בקיבה הדבר עלול להוביל לספיגה נמוכה, לעצירות ולפגיעה בעיכול. במקרים אילו ישנה עדיפות לנטול דווקא את הסידן ציטרט.

ספיגת הסידן בגוף משתנה בין אנשים באוכלוסייה, אך ההערכה היא שרק 30% מהסידן שנצרך, נספג לגוף ומגיע לעצם. ספיגת סידן יורדת עם הגיל, עם רמות נמוכות של ויטמין D, במקרים של היפוכלורידריה (תת חומציות בקיבה),עם  רמות אסטרוגן נמוכות ועם דיאטה עשירה בסיבים תזונתיים. בנוסף הזמינות של הסידן גם תלויה במזון הנוסף איתו הסידן מעוכל ובפריסה היומית שלו. כיוון שספיגת סידן היא תלוית ריכוזים, עדיף לפזר את צריכת הסידן על פני כל היום ולא לנטול את כל כמות הסידן היומית בפעם אחת.