שילוח ' -הוא ספר המכיל עשרה דיאלוגים המתנהלים בירושלים ליד בריכת השילוח בין השנים 2020 - 2010 . הנושא הוא תהליך השלום המקרטע מאז 1993 .
כבר נושא מעניין לעצמו, גם סכסוך, גם עתידי. גם נאמר שהמשוחחים הם המחברים, אולי יש פה מעין ניסיון לחזות משהו?
המחברים קוראים לסכסוך הקונפליקט הקיים מאז ומעולם בין צאצאיה של הגר לצאצאיה של שרה" . המשתתפים בדו - השיח הם "עתונאי פלסטיני" ו"עתונאי ישראלי" . הם נדברים להפגש באותו המקום מדי שנה כדי לעקב אחרי התקדמות המשא ומתן לשלום .
הרעיון נחמד וגם הביצוע ברוב הדיאלוגים. לעיתים (אם באמת כמו שנטען, שאפשר להציג זאת כמחבה) יש לערוך אותו מבחינה דרמטורגית כי כמו שהוא הבמה תצטרך הרבה שינוים כדי לקלוט אותם.
לאורך הספרהפלסטיני מנסה להכניס את אלוהים לדיאלוג . מולו הישראלי חילוני , אך דבק נואשות בסמלי זהות שיאפשרו לו את המשך הקיום בישראל ואת המשך קיומה של ישראל עצמה . הם יושבים בפגישה הראשונה משני צדי הבריכה ולאחר מכן לסרוגין כל שנה בצד אחר .
הרבה פעמים הם מחליפים תפקידים , מצויים זה מול זה וזה עם זה , ומגיעים לבסוף להבנה שלא נתן להבדיל ביניהם . לדוגמא: גבריאל: נסענו למחנה פליטים אחד ליד שכם. ואחר כן נסענו לעיר הפלסטינית המוקמת מצפון ליריחו. ואחר כך קינחנו בכך שנסענו להתנחלות אחת שקרויה עופרה או בית אל כדי לבדוק מה נשאר שם..
איברהים: ובכן?
גבריאל: במחנה הפליטים לא מצאנו התקדמות רבה. מתוך ארבעים אלף נותרו שם ארבעים אלף או קצת פחות. נכון שמספר אלפים עזבו אך גם מספר אלפים נכנסו, נולדו שם או נכנסו לבתים שהתפנו. או שלחק מהם, המאושרים, הם בכלל לבנוניים.
איברהים: למה?
גבריאל: כי הם החליפו מחנה פליטים אחד במחנה פליסטים אחר. הדבר הזכיר לי מושג ישראלי, את המעברות שלנו.
הטשטוש הבורחסאי שעושה הסופר הוא לא רק בין הדמויות, הוא גם בין הדימיון למציאות
ובגרסה שלהם לספורי התנ"ך , אחרי שלשת המלאכים המבקרים אצל אברהם ומבשרים לשרה את הולדת יצחק , נולד טקסט מערב . אין הוא לחלוטין יהודי ישראלי ואין הוא לחלוטין מסלמי ערבי או פלסטיני . אפילו השמות , המלים שמעניקות משמעות לטקסט , מתחלפים או מתמזגים - כמו השם איברהים ( אברהם ) וגבריאל ( ג'בריל ) .
' שילוח ' כתוב כמחזה אך מיועד לקריאה . כדברי גבריאל אל הקהל ( אבל אלף מתחלפת בהא! ) - חזונו של הרצל הופך כאן לחזון משתף לשני העמים בין הים לבין הירדן : אם תרצו אין זו הגדה .
לפי דעתי חוץ מהרעיון היפה והשנינויות של הסופרים (הסופר) יש פה גם צרימה קלה בהכנסה של אקטואליה לעולם הבידיון הטהור.
ואם באמת המשוחחים הם הסופרים? האם באמת הפתרון שלהם קונקרטי או שמדובר בשעשוע ספרותי?
"שילוח" מאת איברהים חוג'ה וגבריאל שלו, 150 עמ' . נהור הוצאה לאור.
