בחנו את עצמכם - באיזה בית גדלתם: בית של יחסים או בית של הישגים? 

בחנו את עצמכם - באיזה בית גדלתם: בית של יחסים או בית של הישגים? 

בית של יחסים

בית של יחסים הוא מקום בו החום והאהבה הם העיקר. בבית כזה מקבלים את השונה, סולחים לפחות מוצלחים, עוזרים ומעודדים את החלשים ובאופן כללי לא מחשיבים הישגים או תוצאות.

בבית של יחסים עומדת התפיסה של אנושיות וחום. בבית כזה אתה יכול להיות כל דבר, אתה לא נמדד, אינך פחות שווה מאחרים, האהבה אליך אינה אהבה עם תנאים ויכולת ההכלה של הייחודיות שלך היא עצומה. 

ההישגים והתוצאות פחות חשובות

בבית של יחסים המרדף ההשגי לא קיים, התחרותיות היא מאוד מינורית, הלחץ והמתח להוכיח ולהיות אינו משמעותי כי התפיסה היא יותר רוחנית, יצירתית והווייתית.

בבית של יחסים לא מסתכלים על מה יהיה, איזה ציונים יש לך, כמה הרווחת ולאן הגעת. בבית כזה מסתכלים על הרווחה האישית שלך, על השאלה כמה אתה שלם עם עצמך, האם אתה חי כפי שמתאים לך והאם מפלס האושר שלך הוא גבוה.    

בית של הישגים

בית של הישגים הוא מטיבו בית קר, ביקורתי ומנוכר יותר. זהו בית תחרותי, אגרסיבי לחוץ והישגי. בבית כזה הדגש תמיד נמצא בתוצאות, בציונים, בהישגים וברווחים.

בבית של הישגים כמעט הכל נמדד במונחים כמותיים - כמה יש לך, מה השגת ולאן אתה שואף. השאיפה הבלתי מתפשרת היא להגיע לתוצאות - גם אם המחיר של התוצאות האלה הוא מחיר נפשי ורגשי. לכן, בבית של הישגים המקום הרגשי והחם הוא מצומק יותר, כי הוא חשוב פחות.

מבחן התוצאה בלבד

בבית של הישגים יש פחות רחמים או חמלה. התחרותיות גורמת לכל אחד להקשיח את עצמו, להתחספס, להיות חזק, גמיש, אלסטי כדי לעמוד בתחרותיות שמסביב.

בבית של הישגים הכל נמדד בתוצאות הסופיות. אם יש תוצאות טובות - זה טוב ואם אין - זו קטסטרופה. בבית של הישגים מאוד קשה להכיל בינוניות, חולשה או קושי, כי כל תוצאה כזאת נחשבת לוותרות, לתבוסתנות ולאופי חלש.

וטיפ לסיום: בית של יחסים מחשיב את האושר ואילו בית של הישגים מחשיב את העושר.