מה בין ביטול המציאות , דביקות באל ותורת הקוונטים ?
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

מה בין ביטול המציאות , דביקות באל ותורת הקוונטים ? 

מאת    [ 19/04/2012 ]
מילים במאמר: 1353   [ נצפה 3752 פעמים ]

 
 

בעשור האחרון חלה התפתחות משמעותית בפיזיקה קוונטית כתוצאה ממאמצים שנעשו לצורך בניית מחשב קוונטי בעל יכולת חישוב וזיכרון בסדרי גודל גדולים יותר ממה שקיים היום. בעקבות זאת התפתחו תחומים חדשים בפיזיקה תיאורטית כגון תורת מצבים שזורים, תיאורית אינפורמציה קוונטית ועוד.למסקנות הנובעות מהתחומים החדשים יש השלכות מרחיקות לכת בהתייחסות אל העולם הסובב אותנו.  אותן המסקנות מאפשרות להתבונן על המציאות באופן שונה ממה שהיינו רגילים עד כה. חשוב להדגיש שאם בעבר בעזרת תורת הקוונטים הסבירו תופעות בעולם המיקרוסקופי (עולם של חלקיקים אלמנטאריים ,אלקטרונים ואטומים) אזי היום בעזרתה מנסים להסביר גם את עולם המקרוסקופי.הכלים שיסודות התיאוריה הקוונטית מספקים לנו מאפשרים להרחיב את הגבולות בהשגת האלוקות. במאמר זה נערך ניסיון "להסביר" את יסוד האמונה כפי שמוסבר בחסידות וקבלה של ביטול  היש וביטול המציאות בעזרת התובנות שגובשו בתיאוריה קוונטית בעשורים האחרונים.

 שני מצבי תודעה: אני ועוצם ידי וביטול היש והמציאות

 יסוד התבטלות של האדם בפני הקב"ה תופס מקום מרכזי  בספרות חסידית וקבלית. ניתן להצביע על שני מצבי תודעה קיצוניים. המצב הראשון של "אני ועוצם ידי" -מצב המעמיד במרכז את האדם, לעומת המצב השני המתגלה בשתי דרגות: ביטול היש וביטול המציאות. ביטול היש -מצב שבו האדם מבטל את עצמו כלפי הבורא אך עדיין מרגיש את הרצונות שלו. במצב זה האדם משיג שהכול זה אלוקות. דרגה רוחנית גבוהה יותר של ביטול היא ביטול המציאות בדרגה זאת האדם אינו מרגיש את האני שלו. באופן עמוק יותר זהו מצב שבו האדם אינו תופס שום מקום של חשיבות. השורש של ביטול המציאות הוא אור אלוקי נעלה שלגביו העולם אינו בעל מציאות כלשהי. יש בכוחו של האדם לשאוף בתנועת רצוא ושוב אל ביטול המציאות על ידי גילוי הנשמה שהיא חלק אלוקי ממעל ממש שהוא נעלה מגדר הגבלה וצמצום. לכן על ידי גילוי עצם הנשמה האדם נמצא בדרגה של ביטול המציאות.

להבא נראה כיצד שני מצבי התודעה האלו תואמים באופן מופלא למצבים קוונטים. אך קודם נסביר כמה יסודות  של פיזיקה הקוונטית.

פרדוקסאיהלוקליותהקוונטית

פיתוחו של המחשב הקוונטי התבסס על תופעות ותהליכים פיזיקאליים שאין דומים להם  במכאניקה הקלאסית של ניוטון.  קיים שוני מהותי בין תאור גופים בפיסיקה קלאסית ובין תיאורם במסגרת פיסיקה קוונטית. הגופים בפיסיקה קלאסית מתוארים בעזרת תכונות פיסיקאליות שלהם, כגון משקל, נפח, טמפרטורה וכו' לעומת זאת בפיסיקה קוונטית תכונות הפיסיקאליות הן רק ביטויים משניים של המצב של מערכת כולה. בפיסיקה קלאסית את העולם שלנו ניתן לתאר כאוסף של חומר ושדות פיסיקאליות. החומר מורכב מחלקיקים שהם אבני היסוד שמהם בנוי היקום כולו. לפי פיסיקה קוונטית החומר והשדות הם רק חלק מהמציאות רחבה יותר.  במסגרת פיסיקה קוונטית קיימות תופעות הפיסיקליות סותרות את השכל הישר. אחת מאותן התופעות המוזרות היא תופעת האי לוקאליות. תיאורית המכאניקה של ניוטון מתאפיינת בלוקליות. לפי תמונת העולם של פיזיקה הקלאסית שום דבר אינו יכול לפעול במקום שבו הוא איננו נמצא. לדוגמא, אי אפשר להניע גוף כלשהו בלי לנגוע בו, כלומר גוף לא יכול להשפיע על חברו ממרחק, במילים אחרות, השפעותיו של כל גוף הן לוקליות כלומר סמוכות אליו. כל גוף משפיע רק במקום שהוא נמצא, ואם נרצה ששני גופים מרוחקים ישפיעו זה על זה, בהכרח משהו חייב לעבור במרחב שביניהם. זאת גם ההתנסות היום יומית שלנו, כדי להזיז גוף כלשהו עלינו לגעת בו, ואם הוא מרוחק מאיתנו, עלינו להשתמש בגוף אחר כמתווך (יצוין שתורת כוח הכובד הוחלפה בתחילת המאה ה- 20 בתורת היחסות הכללית של איינשטיין שבה אין פעולה ממרחק). למרבה הפלא, בתורת הקוונטים התכונה של לוקליות אינה מתקיימת, המדע גילה שקיימת השפעה ממרחק ללא תיווך. שני חלקיקים הפועלים מקרוב זה על זה, ואחר כך נשלחים לשני מקומות מרוחקים, ממשיכים בכל זאת להיות מתוארים כמערכת אחת ולכן כאשר מבצעים מדידה או שינוי על חלקיק אחד החלקיק השני "ירגיש" את השינוי בו זמנית אפילו אם מרחק רב מפריד ביניהם. התופעה הזאת הנקראת EPR והיא פורסמה לראשונה במאמר שנכתב על ידי איינשטיין, פודולסקי ורוזן שעל שמם היא נקראת. תופעה זו אוששה בניסוי שבוצע בצרפת בסוף מאה העשרים והרסה את אחד מאבני היסוד של תמונת העולם הקלאסית ואת השכל הישר, את תכונת הלוקליות.

דה-קוהרנטיות ורה-קוהרנטיות

  מושג נוסף שהתחדש לאחרונה בפיסיקה קוונטית הוא מצב שזירות קוונטית. מצב של שזירות  הוא מצב של קשר מורכב בין החלקים (או תת מערכות) במערכת קוונטית. במצב של שזירות לא ניתן לפרק את המערכת לחלקים נפרדים בלתי תלויים. לכן מצב שזור הוא גם מצב לא פריק (לא ספיראבלי). שזירות קוונטית נוצרת במערכת שבה בין תת המערכות הכלולים בה קיימים יחסי גומלין (אינטראקציה). אותן תת המערכות קשורות ביניהן על ידי קשרים אי לוקאליים. ניתן להתייחס למצב שזירות קוונטית מלאה  כמצב "על טבעי" שבו קיימת אחדות בין כל תת המערכות. זהו מצב של שלמות. מכיוון שלשזירות קוונטית יש  השלכות מעשיות ­(למשל  בבניית המחשב הקוונטי) היה צורך לכמת את מידת השזירות. את מידת השזירות מגדירים בין 0 ל -1 . כאשר מידת ה -1 היא שזירות  שבה כל החלקים או תת מערכות בתוך המערכת נמצאים במצב  אחדותי (אי-לוקאליות מלאה , שלמות אחת) ואין יחסי גומלין עם הסביבה. ומצב 0 הוא מצב של פירוד של כל החלקים או תת- מערכות בתוך המערכת (לוקאליות מרבית).  במערכת הקרובה למצב שזירות 0 יחסי הגומלין (אינטרקציה) בין החלקים הוא מזערי בעקבות השפעת הסביבה הגורמת למצב הלוקאלי של החלקים.  לכאורה,  כאשר מתבוננים על העולם המקרו הסובב אותנו רואים חפצים נפרדים עם לוקאליות מרבית ללא אינטרקציה (או אינטרקציה חלשה בין החלקים) או במילים אחרות עולם עם מידת שזירות של 0. אבל בהתבוננות עמוקה יותר מצב של שזירות -0 אינו קיים. לדוגמא נתייחס  לבני אדם כמערכות פיזיקאלית המופרדות בגופים (מצב שזירות קרוב ל0) אבל קיימת שזירות בין בני האדם במימד המחשבתי והרגשי. (במאמר מוסגר, אולי ניתן להסביר את תופעות "על-טבעיות", אם הן קיימות, כגון תופעת טלפאתיה -מצב של שזירות מרבית השווה ל 1 (מצב אי לוקאלי)). מאידך, המצב שבו שזירות שווה ל1 הוא מצב של אי-לוקאליות שבו אין שום הפרדה קלאסית בין האובייקטים "הנראים" זהו מצב של אחדות פשוטה וטהורה שאינו יכול להתקיים בעולם שלנו (עולם עשייה) שבו כל תת המערכות  נמצאות ביחסי גומלין עם הסביבה, לעומת המערכת הכוללת את כל תת המערכות (מבט מלמעלה למטה) שם קיימת אחדות טהורה (מצב שזירות קוונטית 1).

 מצב של שזירות קוונטי  קשור לשני תהליכים הנקראים  דה- קוהרנטיות ורה- קוהרנטיות.  מצב של אי-לוקאליות מתגלה בתהליך של דה-קוהרנטיות של חפצים לוקאליים, מאין המחשה (מטריליזציה) של אין.  תהליך הפוך לדה-קוהרנטיות הוא תהליך רה-קוהרנטיות שפירושו "המסה" של  החפצים הלוקאליים למצב הלא לוקאלי.

  את תהליך דה-קוהרנטיות ניתן להמחיש בעזרת תמונת צילום לפני הפיתוח (לפני העידן הדיגיטאלי) . לפני שמפתחים את התמונה בחומרים כימיים כל הפרטים בתמונה נמצאים באין מצב של אי-לוקאליות, רק כאשר שמים את התמונה בחומרי פיתוח כימיים (יחס גומלין עם הסביבה) מופיעים פרטים מופרדים (מצב לוקאלי). תהליך, שבו כתוצאה מיחסי גומלין עם הסביבה עוברים ממצב של אי לוקאליות למצב לוקאלי נקרא דה-קוהרנטיות. תהליך ההפוך לקוהרנטיות שבה מידת השזירות של המערכת גדלה, במשל של התמונה נדמיין שבעזרת חומרים כימיים אנו מעלימים את הפרטים מתוך התמונה והתמונה הופכת להיות לבנה. ניתן לסכם שביסוד העולם המתואר בעזרת פיסיקה קלאסית נמצאת מציאות אי לוקאלית קוונטית, שקיומה הוא מעל הגבולות  המרחב והזמן.

 דביקות בקב"ה על ידי המצאות במצב שזירות 1.

 הפירוש הפנימי של הפסוק "ה' אחד" לפי ביאור של חסידות וקבלה  הוא שאחדותו יתברך אינה מצטמצמת רק לכך שאין עוד א-לוה ח"ו (א-לוה במובן שליט), דהיינו שאין לשום מציאות שליטה כלשהי מלבדו יתברך וכיו"ב, אלא יתרה מזה - שהוא יתברך הוא המציאות האחת והיחידה הקיימת, ואין עוד שום מציאות זולתו יתברך. ניתן לטעון שאחדות ה' הוא מצב שיזור קוונטי 1 שבו קיימת אחדות ושלמות ,מצב של אי לוקאליות טהורה, כפי שראינו למעלה, שבו אין שום קיום לפרטים. ובבריאת העולם ניתן מקום לשיזור קוונטי קרוב ל0 שבו נוצרו פרטים לוקאליים ונוצר עולם הפירוד. לפי ההסבר הקוונטי המצב הראשוני הוא אין (אחדות). ללא המצב של שזירות 1 לא  קיים עולם של נבראים (פרטים לוקאליים)   בלשון של רמב"ם "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל הנמצא וכל הנמצאים מן השמים וארץ ומה שביניהן לא נמצאו אלא מאמתת המצאו" (יסודי התורה פ"א).

לפי זה מציאותו של העולם אינה סותרת את אחדותו של הקב"ה, לא רק בגלל שהעולם אינו מציאות לעצמו, אלא גם משום שאין לו שום ערך וחשיבות כלל.  ובלשון השגור בתורת החסידות "כולא קמי' כלא חשיב", שלגבי הקב"ה כל העולמות הם בבחינת אין ואפס – "כלא חשיב".

האדם ניחן בבחירה חופשית המתבטאת בין השאר ביכולת שינוי במידת השזירות הקוונטית. ניתן לנו על ידי הרצון החופשי לשאוף בתנועת רצוא ושוב לקראת מצב שזירות 1 שבו קיים ביטול המציאות (ביטול הלוקאליות ופרטים מופרדים ) והכל אחדות פשוטה, ועל ידי כך להידבק בקב"ה ולהגיע לדרגה של "אין עוד מלבדו".



דר' שמריהו קידר-חוקר בכיר במכון גאופיזי לישראל. בוגר פיזיקה מאוניברסיטה תל-אביב ובר-אילן ותואר שני ושלישי בגאופיזיקה מאוניברסיטה תל-אביב. מתעניין ביחסי גומלין בין מדע המודרני לבין יסודות היהדות.e-mail href="mailto:keydarshemer@gmail.com keydarshemer@gmail.com"> ">keydarshemer@gmail.com  

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב