מיגרנה הינה אחת מתופעות הכאב הנפוצות באוכלוסיה. אחת מכול חמש נשים תסבול ממיגרנה וגם גברים וילדים אינם מחוסנים מפניה. כאבי ראש המוגדרים כמיגרנה עלולים להיות חריפים ולהמשך בין מספר שעות למספר ימים.
בדרך כלל ההתקף המכונה מיגרנה יתמקד בחלק ספציפי של הראש.מקור השם מיגרנה כנראה במילה "המי-קרניאה" שפירושו חצי ראש. הכאב עלול להיות מלווה בבחילות שיכולות להוביל לתסמינים כמו הקאות, רגישות לריחות ורגישות לאור ורעש. בזמן התקף מיגרנה הסתגרות בחדר חשוך ושקט יכולה להועיל רבות.
סוג נוסף ופחות נפוץ של מיגרנה ילווה באורה (aura) . האורה הינה סדרה של סימנים נוירולוגים שירגיש החולה טרם התחלתו של התקף מיגרנה. מרבית הסימנים באים לידי ביטוי בחוש הראיה. בטרם ההתקף ניתן יבחין החולה באורות מנצנצים, קווים דמויי ברקים, כתמי צבע והיעלמות של חלק משדה הראיה . תופעות קיימות אך פחות נפוצות הן הופעת תחושת נימול ביד, ברגל, בצד אחד של הפנים וחולשה מלאה בצד אחד של הגוף. תופעות אלו נגרמות ככול הנראה בגלל הפרעה בתפקוד החשמלי של המוח. ההפרעות המאפיינות את האורה נמשכות בממוצע כ-20 דקות ולאחר שהן חולפות מתחיל התקף המיגרנה עם התופעות המלוות אותו.
האם מיגרנה היא תורשתית?
מגרנה כאמור, היא אחת התופעות ממנה סובל פלח גדול מאוד של האוכלוסיה. המיגרנה נחשבת לתופעה תורשתית למרות שטרם בוססה תבנית ברורה לכך. גם גורמים סביבתים כמו לחץ ותזונה ידועים כמשפיעים על הופעת המחלה.
לרוב, המגרנה תופיע לראשונה בשלבים מוקדמים של גיל ההתבגרות עם הופעתם של שינויים הורמונאלים. חלק לא מבוטל של מתבגרים מדווחים כי בהגיעם לבגרות מלאה נעלמים ההתקפים כליל.
גורמי המיגרנה
קיימים גורמים רבים למיגרנה והם משתנים מחולה לחולה. הגורמים הנפוצים יותר הם גורמים פסיכולוגיים (לחץ נפשי, חרדה, מתח ודיכאון), גורמים סביבתיים (רעש, ריחות מסוימים ואור בוהק) גורמים הורמונאליים, שנויים התנהגותיים למשל בדפוסי שינה וכן גורמים תזונתיים (דילוג על ארוחות, שינוי חד פעמי בזמן קבוע של ארוחה). ידוע שישנם סוגים מסויימים של מזונות שעלולים לעודד התקף מגרנה כמו יין אדום, שוקולד, גבינה צהובה, בשר, אלכוהול ועוד.
מה גורם להתקפי מיגרנה
הרפואה המערבית מתקשה להגדיר בצורה מדוייקת מה קורה במוח במהלך התקף המגרנה. ככול הנראה כיווץ יתר של כלי דם בבסיס המוח (כתוצה מגורמים שונים עליהם יורחב בהמשך) מפחית את זרימת הדם למוח המובילה למחסור בחמצן. על מנת לפצות על המחסור כלי דם אחרים מתרחבים ומביאים לשחרור חומרים הגורמים לתגובה דלקתית ולרגישות רבה יותר לכאב ראש הידוע גם כמיגרנה. משך הדלקת יכול לנוע בין כמה שעות למספר ימים. תדירות ההתקפים הללו משתנה ותלויה גם בהופעת אותם גורמי מיגרנה.
טיפול בזמן התקף
טיפול להקלה על מיגרנה וקיצור ההתקף מתחלקים לשני רבדים, פעולות מקלות וטיפול תרופתי. אנשים רבים מוצאים הקלה בשהיה בחדר חשוך,קר ושקט וכן עיסוי הרקות והצוואר.
בהתקפים קלים עד בינוניים ניתן לטפל גם במשככי כאבים פשוטים. תרופות יעודיות להקלה על מגרנה ניתן לקבל לאחר בירור רפואי. בין התרופות הייעודיות למגרנה נמנות תרופות ממשפחת הטריפטנים, המשפיעות על מערכת הסרוטונין מטרה להפסיק את הדלקת בכלי הדם הגורמת למיגרנה. תרופות למניעת דיכאון המאזנות את פעולתן של מערכות ייצור הכאב במוח ומפחיתות את הסיכוי להתפתחות התקפי המגרנה. וכן טיפול באמצעות זריקות בוטולינום טוקסין, רעלן המוזרק בכמויות מדודות לשרירים ומביא לשיתוק מבוקר שלהם.
טיפול מונע במיגרנה
עם הופעתם של התקפי המגרנה ופניית החולה לבירור רפואי תערך לו בדיקה מקיפה של מערכת העצבים על מנת לאשש שאכן מדובר בהתקפי מגרנה ולא בתופעה נוירולוגית אחרת. בנוסף, יערך בירור שמטרתו לגלות את כול הגורמים שעלולים לגרום להתקפים בחיו של המטופל.
משהסתיים הבירור תותאם לחולה תכנית טיפולית מונעת שתשלב בין שינויים באורח חיים, בתזונה ותשלב זאת עם טיפול תרופתי מניעתי וטיפולי רפואה משלימה.
תרופות להפחתת לחץ דם, תרופות נוגדות דלקת וויטמינים נמצאו יעילות כמונעות התקפים כמו גם טיפולים דוגמת דיקור.
