תיקון 42 לחוק מעמ - אליה וקוץ בה
דף הבית  >> 
 >> 
הרשם  |  התחבר
מאמרים

תיקון 42 לחוק מעמ - אליה וקוץ בה 

מאת    [ 17/04/2012 ]
מילים במאמר: 1381   [ נצפה 2616 פעמים ]

 
 

1. כללי

תיקון 42 לחוק מס ערך מוסף , נכנס לתוקף החל ממועד פרסומו קרי החל 1 באפריל 2012. תיקון זה מביא בשורה לחלק מן העוסקים בישראל אשר בעקבות התיקון , לא ידרשו להוציא חשבונית מס בטרם קבלת התמורה מאת הקונה אלא יוכלו להפיק את חשבונית המס (ולהתחייב בתשלום מע"מ העסקאות בגינה) רק לאחר קבלת התמורה.

שינוי זה הוא שינוי משמעותי ביותר בעיקר לנותני השירותים הפועלים מול גופים מוסדיים אשר בדרך כלל התנו את התשלום בהפקת חשבונית מס טרם העברת התמורה.

התיקון האמור מתייחס לקשת רחבה של נושאים נוספים אשר במסגרת מאמר זה אסקור את מרביתם.

 

 

2. תיקון סעיף 29(1א) – קביעת מועד חיוב המע"מ במקרים מיוחדים לבסיס צבירה .

במקרים בהם קיימים יחסים מיוחדים בין צדדים לעסקה , או במקרים בהם לא נקבע מחיר לעסקה וכן במקרים בהם התמורה כולה או חלקה אינה בכסף , מועד החיוב במס יהיה בסיס צבירה .

המשמעות היא כי בהתקיים המקרים האמורים לעיל , תמיד מועד החיוב במס יהיה עם מתן השירות או הספקת הטובין ולא עם קבלת התמורה.

 

 

3. הוספת סעיף 29(1ב) – קביעת מועד החיוב במע"מ לגבי יצרנים קטנים לבסיס מזומן.

הסעיף הנ"ל נוסף לחוק מע"מ במסגרת הוראת שעה. כלומר תוקפו של הסעיף הנ"ל הוא למשך כל שנת 2012. אומנם שר האוצר רשאי להאריך את תוקפו אך יש לשים לב כי נכון לעתה מדובר כאמור בהוראת שעה אשר כוחה יפה עד לתום שנת המס הנוכחית.

הסעיף קובע כי עוסקים אשר סעיף 2(ד) לתוספת א להוראות מס הכנסה (ניהול  פנקסי חשבונות) , התשל"ג – 1973, חל עליהם , מועד החיוב יהיה עם קבלת התמורה ועל הסכום שהתקבל.

המשמעות היא כי יצרנים קטנים אשר מחזור עסקאותיהם בשנת 2011 לא עלה על 1,950,000 ש"ח (כולל מע"מ) ובעסקם פחות מ – 6 עובדים , רשאים להפיק חשבונית מס עם קבלת התמורה ועל הסכום שהתקבל בלבד.

 

 

4. תיקון סעיף 46(א) – האחדת מועד הפקת חשבונית מס.

בעבר , מועד הוצאת החשבונית היה נתון לשינוי בהתאם למועד החיוב . לאחר התיקון , הואחדו כל מועדי הוצאת החשבונית והם מעתה תוך 14 יום ממועד החיוב במס.

 

 

5. תיקון סעיף 47(א1) – הוספת הדרישה לביצוע תשלום בטרם דרישת חשבונית מס.

תיקונו של סעיף 47 הוא למעשה גולת הכותרת של תיקון 42. טרם תיקון 42 לחוק , תוקן סעיף 29 לחוק הדן במועד החיוב במס לגבי נותני שירותים אשר מחזור הכנסותיהם לא עלה על 15 מליון ש"ח בשנה. תיקון 41 איפשר לאותם נותני שירותים להצרף לקבוצת בעלי המקצועות החופשיים וקבע את מועד החיוב במע"מ למועד בו מתקבלת התמורה עבור השירות. לכאורה , אין בתיקון 42 כל בשורה שכן אותה קבוצה גדולה של נותני שירות (עם מחזור שנתי נמוך מ 15 מליון ש"ח) יכלה להוציא חשבונית רק לאחר קבלת התמורה אולם, סעיף 47 במתכונתו טרם תיקון 42 , לא חייב את מקבל השירות שלא לדרוש חשבונית מס רק עם העברת התמורה. כתוצאה מכך תיקון 41 אשר איפשר את דחיית מועד החיוב עד לקבלת התמורה  לא היה בר ביצוע שכן הספקים יכלו (וגם דרשו) קבלת חשבונית מס טרם ביצוע התשלום לנותן השירות.

כעת , לאחר תיקונו של סעיף 47 לחוק מע"מ , מקבל השירות אינו רשאי (קטגורית) לדרוש חשבונית מס טרם ביצוע תשלומה של התמורה.

יתרה מכך , סעיף 118 לחוק קובע כי הפרה של הוראות החוק דינה קנס 9600 ש" או שלושה חודשי מאסר , כלומר דרישה לקבלת חשבונית מס מאת נותן שירות אשר מחזור הכנסותיו אינו עולה על 15 מליון ש"ח בשנה ו/או מיצרן אשר מחזור הכנסותיו אינו עולה של 1.95 מליון ש"ח בשנה ובעסקו אין מעל 6 עובדים , היא עבירה פלילית אשר יש להעביר לגביה דיווח לרשות מסים.

לאור זאת , הסתיים נושא מימון למע"מ לקבוצת עוסקים מהותית אולם חשוב לציין כי ההקלה אינה חלה על כל העוסקים אלא רק על האמורים לעיל.

 

 

6. תיקון סעיף 71א(א) – הרחבת המידע הנדרש מעוסק באיחוד עוסקים

בעקבות התיקון הורחב המידע אשר על עוסק באיחוד עוסקים להעביר לשלטונות המע"מ. על עוסק הנ"ל להעביר למע"מ תוך 90 יום מתום שנת המס, דוח שבו מפורטות כל עסקאותיו וכן על כל הרכישות והשירותים שקיבל במהלך השנה לרבות מהעוסקים אשר רשומים יחד איתו באיחוד העוסקים.

 

 

7. תיקון סעיף 95 לחוק – סמכות להטלת קנס בגובה 30% ממס התשומות שלא נוכה במועד.

תיקון 42 לחוק הביא את סעיף 95(א1). הסעיף מאפשר למנהל להטיל קנס בגובה 30% ממס התשומות אשר לא ניכה העוסק במועד.

משמעות התיקון היא כי היה והעוסק לא ניכה במועד (שישה חודשים ממועד הפקת החשבונית של הספק) את מע"מ התשומות , הרי שאם יידרש מע"מ התשומות הכלול בחשבוניות או ברשומונים הנ"ל בדוחות השוטפים של העוסק או במסגרת שומת מע"מ או במסגרת דוח מתקן או במסגרת של קביעות על פי מיטב השפיטה לגבי דוח שהוגש באיחור או שטרם הוגש אזי רשאי המנהל להטיל קנס בגובה 30% מסך מע"מ התשומות האמור.

 

לאור האמור חשוב מאוד להעביר את חשבוניות המס המתקבלות מן הספקים במועדן אל מחלקת הנהלת החשבונות שכן אחרת , בנוסף לסנקציה על פיה רשאי מנהל המע"מ שלא לאשר את קיזוז מע"מ התשומות (לאחר שישה חודשים ע"פ סעיף 38(א) לחוק), הרי שהעוסק נחשף גם לקנס בגובה 30% מסך מע"מ התשומות הכלול בחשבוניות הנ"ל וכן אי רישום אותן תשומות יכול להוות עילה לפסילת פנקסים על כל ההשלכות החמורות הנובעות מכך.

 

על החלטת המנהל בדבר הטלת הקנס רשאי העוסק לערער לבית המשפט המחוזי תוך 30 יום מיום שהועברה אליו ההודעה האמורה. יחד עם זאת , במידה וקיים ערעור על פסילת פנקסי העוסק , אשר הוגש לבית המשפט המחוזי אזי שני הנושאים יידונו ביחד מול בית המשפט.

היה והגיש העוסק ערעור על פסילת פנקסיו לפני הועדה לקבילות פנקסים וטרם החל הליך שמיעת טענות הצדדים בערר , יועבר הערר מהוועדה אל בית המשפט המחוזי ושם שני הנושאים יידונו מיחד. במידה וכבר נשמעו טענות הצדדים בפני הועדה לקבילות פנקסים ,  אולם הועדה טרם קיבלה החלטה בעניין קבילות הפנקסים , אזי נושא הקנס (30%) לא יידון בבית המשפט המחוזי עד קבלת החלטת הועדה.

היה והעוסק טרם פנה לוועדה לקבילות פנקסים ומנהל המע"מ החליט להטיל את הקנס (30%) אזי העוסק יוכל לערער על פסילת פנקסיו רק בפני בית המשפט המחוזי שבו ידונו במקביל בנושא הקנס ופסילת הפנקסים.

 

בעבר, סעיף 95(ג) לחוק ייצר מצב שבו במידה ונפסלו ספריו של העוסק ע"י מנהל מע"מ , היה רשאי העוסק להגיש ערעור לפני בית המשפט המחוזי או ערר לפני הועדה לקבילות פנקסים אולם הגשת הערעור או הערר לא דחתה את תשלום הקנס עצמו על הפסילה. כיום , הגשת הערעור או הערר על הקנס (30%) ו/או על פסילת הפנקסים דוחה את תשלום הקנס עד לבירור הערעור ו/או הערר .

 

 

8. תיקון סעיף 97 לחוק – הטלת הפרשי הצמדה ורבית על קנסות לפי סעיף 95 לחוק.

כאמור, סעיף 95(ג) יצר מצב של דחיית תשלום הקנס בגין פסילת פנקסים (1% מסך המחזור השנתי) וכן דחית תשלום הקנס בגין אי ניכוי מלא מע"מ התשומות (30% מסך מע"מ תשומות שלא נוכה במועד) עד לבירור הנושא במידה והוגש ערעור לבית המשפט המחוזי או ערר לוועדה לקבילות פנקסים.

סעיף 97 לחוק תוקן באופן שבו אותם קנסות שהוזכרו לעיל יישאו רבית והפרשי הצמדה מיום הטלתם ועד ליום תשלומם בפועל.

 

 

 

 

9. תיקון סעיף 116(א) לחוק – הגבלת סמכות מנהל מע"מ להארכת מועד ניכוי מס תשומות .

סעיף 116(א) השתנה וכיום , ניתן בנסיבות מיוחדות לבקש מאת מנהל מע"מ ומנהל מע"מ רשאי (לא חייב) לאשר ניכוי מע"מ תשומות לאחר שחלף המועד לניכוין אולם זאת לתקופה אשר לא תעלה על 5 שנים.

 

 

10. תיקון סעיף 117 – קביעת הוראה נוספת אשר אי קיומה , דינה שנת מאסר

התיקון קבע שבעת הובלת טובין (הכנסתם או הוצאתם) משטחי עזה ויריחו חייב המוביל להיות מצויד בתעודת משלוח אשר אותה הוא יקבל מאת נציגי מע"מ במעברי הגבול המתאימים. תנועה של סחורות מאת ואל השטחים האמורים ללא תעודות מתאימות יגררו שנת מאסר על עובר העבירה.

 

 

בנוסף על התיקונים הללו , תוקנו מספר סעיפים במסגרת החוק ההתייעלות הכלכלית אשר עיקר השפעתם היא בנושא הדוח המקוון המשודר לשע"מ וכן לכל נושא הקצאת סדרות חשבוניות מס לעוסקים. נקבע כי נדחה מועד תחילת הקצאת חשבוניות מס באופן מקוון. הדחייה היא עד ינואר 2017 וכן ניתנה לשר האוצר אפשרות לדחות את היישום לעוד שלוש שנים בכל פעם.

 

בנוסף על כך נקבע כי עוסקים אשר מחזור הכנסותיהם השנתי אינו עולה על 1.5 מליון ש"ח יחויבו בהגשת דוח דו חודשי בלבד ולא חד חודשי (כפי שהיה עד התיקון). דבר זה מקל על העוסקים ולמעשה דוחה את תשלום המע"מ לחודש נוסף.

 

יוסי שבו - רו"ח שותף מייסד - שבו אסא שות' רואי חשבון

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב