איך אדע שיש לבריאת בני האדם מטרה? אולי לבני אדם אין תכלית? 

שאלה: איך אדע שיש לבריאת בני האדם מטרה? אולי לבני אדם אין תכלית?

תשובה: האם ייתכן שכל חלקי המכונית המשרתים את המכונית תהיה מטרה כמו מנוע, קרבורטור, כיסאות וגלגלים, ואילו למכונית עצמה לא תהיה תכלית?
האם המהנדס החכם שבנה את המכונית היפה והמתוחכמת חשב על כל פרט במכונית, מבלי לחשוב מה המטרה של המכונית?

הרי כל מכשיר או חפץ שישנו בעולם יש לו תכלית שלשם כך היצרן יצר אותו. אנו יודעים לשם מה צריך גלגלים למכונית, ולשם מה צריך מנוע, ולשם מה צריך דלק, מצבר, רדיאטור, הגה וכו' כל חלק במכונית יש לו תכלית מסוימת שלשם כך יצר אותו היצרן. ואנו גם יודעים לשם מה צריך את המכונית כולה ולאיזה תכלית נוצרה. וכך כל מכשיר שבעולם יודעים אנו לשם מה נוצר כל חלק ממנו ולשם מה נוצר כל המכשיר. ונשאלת השאלה לגבי האדם: אנו יודעים למה נוצרו לו עיניים לשם מה נוצרו אזניים, נחיריים, ידיים, רגליים, כמה חשוב הלב וכו'. כל חלק בגוף האדם יש לו תפקידים הידועים לנו. אבל לשם מה נוצר האדם כולו ומה תכליתו?

כל הבריאה משרתת אותך! אתה שותה מים, הם נבראו בשבילך כדי לשרת אותך. האדם נושם אוויר עם אחוזי החמצן המדויקים כדי שתוכל לנשום מבלי להיחנק מחוסר חמצן.
גם בעלי החיים משרתים אותך: אתה אוכל את ביצי התרנגולת, שותה את חלב הפרה, ואפילו באבנים אתה יכול להשתמש כדי לסלול דרכים וכבישים וכדי לבנות לך בית מגורים.
כל הבריאה נבנתה לשירות האדם, האם ייתכן שהאדם שהוא מלך הבריאה לא תהיה תכלית?

תאר לך שאתה קונה גלידה ופתאום בתוך הגלידה אתה מגלה כרטיס נוסף המזכה אותך בגלידה נוספת, האם יש לך ספק שמשהו חשב על זה? האם הוא שם את זה כדי שלא ישתמשו בזה? האם הוא שם את הכרטיס בשביל הנמלים או החתולים? לא, הוא ודאי שם את הכרטיס למען בני אדם שיאכלו ויזכו לעוד גלידה.

האם בבריאה יש כזה דבר? תתפלא אבל כן, בכל פרי יש בתוכו גם מאכל עסיסי, גם יופי, גם מרווה את הגוף ובנוסף בכל פרי יש גרעין שהוא בעצם כרטיס נוסף לזכות באפשרות לגדל פרי נוסף ולהמשיך ליהנות מהבריאה הנפלאה, ובדיחה קטנה לא תזיק:
שאלה: "למה קמצן מביא לאורחים שלו אבטיח?"
תשובה: "כי יש בזה גם שתייה, גם אוכל וגם פיצוחים..."

האם יש ספק לכך שהבריאה נבראה בצורה חכמה שתשרת את האדם בחיר הבריאה?

אם כן, רואים שאלוקים ברא כל דבר בעולם לשרות האדם, האם הגיוני שהאדם לא נברא למען תכלית כלשהי?
עוד נקודה המביאה אותנו למסקנה שיש תכלית לקיומינו והיא:
אלוקים לא יברא משהו בלי תכלית, בלי מטרה, אלוקים ברא בנו אינסטינקטים ורצונות ושאיפות- יש בכולנו את הרצון לאכול ולשתות, בלעדי רצונות אלו לא היינו מתקיימים, תאר לך אדם שלא מרגיש רעב תוך שבוע הוא ישכח לאכול וימות כי לא הביא אנרגיה לגוף שלו.
אלוקים הטביע בנו רצון לחיות, לאכול, לפרות לרבות- בלעדי הרצונות האלו לא היה המשך למין האנושי.
אם נתבונן נראה שגם לבעלי חיים יש את הרצונות האלה חוץ מדבר אחד, לכל בעלי החיים יש את הרצון לחיות, לאכול, לפרות לרבות, אבל הרצון והשאיפה לתכלית יש רק לאדם! 
כל בעל חי מטבעו מבקש לשרוד ומסתפק בכך, ואילו האדם שואל לשם מה לו לחיות!

כמו שאלוקים טבע בנו את הרצון והאינסטינקטים לאכול לפרות ולרבות וזה מועיל למעננו למען המשך חיינו כך גם אלוקים טבע בנו את החיפוש אחרי תכלית חיינו ומשמעות קיומינו, סימן שיש לנו תכלית.
כפי שהאדם הצמא מעיד על קיומם של מים, כך האדם השואף למשמעות מעיד על קיומה של משמעות.
כותב אלבר קאמי: "מכל השאלות- משמעות החיים היא השאלה הדוחקת ביותר" (המיתוס של סיזיפוס עמ' 14)
או כמו שכותב ד"ר ז'אן המבורג: "ככל שתלך ותתבגר תבחין, כי לכל בני האדם שאיפה משותפת להקנות משמעות לחייהם הארעיים" (ד"ר ז'אן המבורג, מחלוצי השתלת הכליות, בספרו "ברכת הרפואה")

האדם יכול להיות עשיר גדול כשכל תענוגות העולם בידו ועדיין תטריד אותו שאלת קיומו. האדם יכול להיות בעל אשה, משפחה, ילדים ועבודה טובה ועדיין ישאל ויחפש מדוע הוא קיים.

בקשה זו, לדעת מהי משמעות החיים, נוגדת את כל חוקי הטבע. זוהי שאיפה הקיימת בנפש כל אדם ואנשים מסוגלים לאבד את חייהם בגללה.

אלוקים לא יברא דבר אחד לבטלה, אלוקים הטביע בנו את  הרצון והחיפוש אחר מטרה כי יש לנו מטרה יש תכלית לקיומינו.
לכן טבעי והגיוני שישאל האדם את עצמו, מי אני?... מה בעצם אני עושה כאן בכלל? לשם מה נבראתי? בשביל מה אני חי?

דבר נוסף, בתורה ובקבלה מוסברת מטרת בריאת האדם ואת התורה ניתן להוכיח שהיא מבורא עולם לכן גם מאמיתות התורה ניתן להגיע ולדעת שיש מטרה לבריאת האדם.