רשלנות רפואית בבדיקת אולטרא סאונד
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

רשלנות רפואית בבדיקת אולטרא סאונד 

מאת    [ 10/04/2012 ]
מילים במאמר: 466   [ נצפה 1298 פעמים ]

 
 

בדצמבר שנת 2000, נקלעה משפחת בר (כל השמות להלן בדויים) לטלטלת אירועים של רשלנות רפואית ששינתה את חייה מן הקצה אל הקצה. הכל התחיל כשילדם הקטן בן ה-8, ניסן, עבר אירוע מוחי והובהל לבית החולים, שם אובחן כסובל ממחלת כלי דם שהובילה להיצרות עורק המוביל למוח.

לאחר שלושה שבועות של שהייה בבית החולים, נשלח בר לשיקום בבית חולים לוינשטיין, שם נתגלה, כי הוא סובל מעליה בלחץ הדם. תוצאות הבדיקות שנתקבלו במהלך החודשים הבאים גם כן נחתו על בני המשפחה בהפתעה, שכן נתברר כי יש לבר רק כליה אחת, ואם לא די בכך, היא ממוקמת שלא במקומה הטבעי, אלא באגן. כמו כן נתגלה כי בר סובל מהיצרות של עורק הכליה. בספטמבר 2002 בעיית לחץ הדם של בר נפתרה, לאחר שהוא עבר הרחבה של עורק הכליה.

בשמו של בר הוגשה תביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית כנגד קופת החולים בה אימו, נורית, הייתה חברה כשהייתה בהיריון. בתביעה נטען, כי במהלך ההיריון עברה נורית מספר סקירות מערכות באולטרסאונד, ובאף אחת מהן לא אותרו בעיותיו הבריאותיות של בר. עוד נטען, כי אילו היו מאתרים את מיקום הכליה במהלך ההיריון, אין כל ספק שבר היה נמצא במעקב של נפרולוג, שהיה מגלה את היצרות עורק הכליה ממנה סבל בר, ומטפל בה, מה שהיה מונע את האוטם המוחי שנגרם לב.

מנגד, טענה קופת החולים במסגרת כתב ההגנה בהליך תביעת רשלנות רפואית הנ"ל, כי בזמן ההיריון היו לבר שתי כליות, אלא שאחת מהן התנוונה לאחר הלידה, ובכל מקרה, לא מתקיים קשר סיבתי בין הימצאות הכליה באגן לבין האוטם המוחי.

בית המשפט סבר, כי קופת החולים לא הצליחה להוכיח את טענתה כי בעת ההיריון היו לבר שתי כליות, והוסיף, כי בכל מקרה אין בכוחה של טענה זו כדי לתרץ את הרשלנות הרפואית העיקרית המיוחסת לקופת החולים – אי האיבחון שמיקומה של הכליה הוא באגן. לסיכום העניין, אמר בית המשפט, כי רופאי קופת החולים התרשלו בצורה כפולה – הן באבחון הכליה הבודדת והן באבחון מיקומה החריג.

אך האם מתקיים קשר סיבתי בין רשלנות רפואית זו לבין האוטם המוחי שנגרם לבר? טענת הקשר הסיבתי במקרה זה מורכבת וכוללת מספר שלבים – ראשית, שאם היו מאבחנים בהיריון כי לבר כליה אחת באגן הוא היה במעקב לכל אורך שנות ילדותו. שנית, שאם הוא היה במעקב, הרופאים היו מגלים יתר לחץ דם ובודקים את עורק הכליה. שלישית, שבדיקת עורך הכליה הייתה מגלה את היצרותו. רביעית, שגילוי ההיצרות היה גורר טיפול להורדת לחץ הדם. ולבסוף – שהטיפול בלחץ הדם היה מונע את האירוע המוחי.

אך למרות שהוכחת הקשר הסיבתי כלל איננה ברורה מאליה, מסקנתו הסופית של בית המשפט הייתה, כי התביעה הצליחה להוכיח במאזן ההסתברויות, כי רשלנות רפואית מצד קופת החולים הגדילה את הסיכוי שאירוע אוטם הלב יתרחש. מה שמוביל לתוצאה, לפיה קופת החולים תצטרך לפצות את בר.

בחישוב ראשי הנזק השונים, ולאחר שנוכו מסכומים אלה את הקצבאות השונות, חויבה קופת החולים לשלם לבר כ-800,000 שקלים חדשים.

תא (חי') 1047-02

אין לראות באמור משום ייעוץ משפטי

 

היכנסו אל בלוג רשלנות רפואית של עורך הדין רפאל אלמוג, ממשרד אלמוג-שפירא

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב