אנחנו לא המצאנו את הגלגל, מסתבר, וגם בדורות הקודמים עמדה כלכלת הפרט והמשפחה על סדר היום הציבורי. מעניין לבחון איך התייחסו אבותינו לדילמות הכלכליות, רובן ככולן מעסיקות אותנו גם היום:
מה חושב הרמב"ם על קניית דירה
לנושא קניית דירה ע"י זוגות צעירים התייחס כבר הרמב"ם (1138-1204):
"יקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה, ואח"כ יקנה בית ואח"כ ישא אשה... אבל הטיפשים מתחילין לישא אישה ואח"כ אם תמצא ידו יקנה בית..."
פרוש חופשי: אל תרוצו לקנות דירה מיד כשהתחתנתם. כך עושים רק הטיפשים. קודם צברו מעט הון עצמי, אח"כ קנו דירה, וכך, כשהמשכנתא פחות לוחצת (היא יותר נמוכה כי ההון העצמי גבוה יותר), אפשר לפרנס גם את המשפחה.
מה חושב דוד המלך על לקיחת הלוואות?
דוד המלך אמר : "לווה רשע ולא ישלם..." (תהילים ל"ז), ופירושו, שאם בזמן שאדם לוקח הלוואה לא ברור לו לחלוטין איך יוכל להחזירה - הוא נקרא רשע.
פירוש חופשי: שיטת ה"סמוך יהיה בסדר", וה"נתגלגל ונראה מה יקרה" לא הייתה מתקבלת אצל דוד המלך, אף שצאצאיו פיתחו את טכניקת ה"התגלגלות" מחודש לחודש והפכו אותה לשיטה המובילה אצל משקי הבית והעצמאיים.
מה חושב רש"י על שמירת התקציב החודשי?
נאמר בגמרא "מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה" ורש"י מפרש "צריך להיזהר מלעשות יציאה מרובה שלא יוסיפו לו אלא מה שפסקו לו"
פרוש חופשי: שכיר שמשכורתו החודשית קבועה (כמקובל במקומותינו) צריך לשמור על תקציב מאוזן, ולהיזהר שלא לחרוג מהתקציב כי הכנסתו ידועה מראש (וראה מה חושב דוד המלך על מי שקונה בתשלומים מבלי שיהיה לו תוכנית תזרים מזומנים מסודר.)
מה חושב רבי עקיבא על אשראי?
אמר רבי עקיבא (גמרא, מסכת שבת קי"ח) " עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות". ופירושו שגם אם ידו אינה משגת להדר במצוות השבת יסתפק במה שיש לו ובלבד שלא ילווה מאחרים.
פירוש חופשי: איזהו העשיר השמח בחלקו, ולא קונה באשראי, בהלוואות, בתשלומים...
דוד המלך ורבי עקיבא היו רועי צאן, רש"י עסק בגידול גפנים, הרמב"ם היה רופא, אך חוכמת המעשה וניסיון חייהם לימדה אותם את העקרונות הכלכליים הנכונים
למידע מועיל נוסף, ולטיפים בתחום כלכלת המשפחה: http://www.esh-lidor.co.il , להזמנת הרצאות: yosy@esh.co.il
