במכתבי הסירוב ששולחים מבית הנשיא למבקשי החנינה הרבים חוזר על עצמו הנוסח "מוסד החנינה אינו חוליה נוספת במערכת המשפט והוא נועד למקרים מעטים וחריגים בלבד, בהם מתקיימות נסיבות ייחודיות ויוצאות דופן".
במערכת החנינות יש תחום אפור רחב מאוד. מעט מאוד מצבים מתאימים באופן מובהק לחנינה. אלו הם מצבי האסונות הכבדים. רוב המקרים שבהם אנשים חווים קושי או מצוקה, מבלי שהדברים הגיעו לאסון, נופלים באותו תחום אפור. ישנם מקרים רבים שבהם בקשות חנינה נדחות, על אף שאותם נתוני חיים, באותם נתונים משפטיים, היו יכולים להצדיק חנינה לו היו מוגשים בדרך הנכונה. הנה שלושת הכללים שיכולים לתת כיוון.
חנינה אפשר לבקש, לא לדרוש
חנינה היא לא זכות משפטית. יש טעות נפוצה ש"חנינה זה פעם בחיים". זה לא נכון. המשפט הזה מטעה אנשים לחשוב שמותר להם פעם אחת בחיים לממש את זכותם לחנינה, והשאלה היא האם לבזבז את הזכות עכשיו כשאני צריך מחיקת רישום פלילי או לשמור אותה למקרה צרה...
כמובן שאין זה כך. אפשר לבקש ולקבל חנינה יותר מפעם אחת, ואפשר גם לא לקבל אף פעם.
סמכות החנינה היא סמכות של חסד שנתונה לנשיא המדינה על מנת לפתור מצבים מסובכים שבהם הפתרון המשפטי הנכון יוצר עוול או סבל שלא ראוי לאפשר אותם. כאשר מנסחים בקשת חנינה ממאסר או בקשה למחיקת רישום פלילי כדאי לזכור שמדובר בחסד שאנחנו מבקשים. אנחנו מבקשים מנשיא המדינה שיחליט שאדם מסוים הוא מעל החוק. גם אם מבקשים "רק" מחיקת רישום פלילי. הרי החוק קובע תקופות התיישנות ומחיקה לרישום הזה, כשאנחנו פונים לנשיא אנחנו מבקשים שעבור אדם מסוים תיערך סטיה מהוראות החוק. התזכורת הזו חשובה בעיקר לעורכי דין שרגילים להתנסח בנחרצות ובאסרטיביות. הנימה הזאת לא תמיד מתאימה. העצה שלי היא לדמות את כתיבת החנינה לכתיבת בקשה למילגה.
הנוסחה לחנינה: להיות ראוי לחנינה וזקוק לחנינה
רק פעולה בשני הצירים האלה, תיצור וקטור מספיק חזק שיטה את הכף לטובת חנינה.
יש פונים שבאופן מובהק חזק אצלם ציר אחד. אצל אנשים נורמטיביים מאוד קל למצוא נקודות זכות של שירות צבאי/לאומי, פעילות ציבורית, התנדבות וכדומה. כאשר מחפשים חיזוקים לציר הזה תחשבו על הדלקת משואות. מצד שני, אנשים שכל החיים עשו ותרמו לעיתים סבורים שרק על סמך זה ילכו לקראתם כאשר הם מבקשים הקלה ואין זה כך. לעניין היותו של אדם ראוי לחנינה הנסיון מלמד שבמערכת החנינות נכון במיוחד המשפט שבמקום שבעלי תשובה עומדים גם צדיקים גמורים לא עומדים. אדם שהשתקם מחיי פשע או מהתמכרות נחשב לעיתים יותר ראוי לחנינה ממי שהחיים פינקו אותו ובכל זאת מעד. אפשר לחלוק על התפיסה הזאת, שהרי לחסד זקוקים כולם, גם החזקים. מסכימים או לא - כדאי לדעת שזאת הגישה.
לעניין היותם של הפונים זקוקים לחנינה , חשוב להדגיש באופן קונקרטי היכן מפריע הרישום הפלילי או איזה נזק מיוחד גורם עונש המאסר או פסילת הרשיון. נושא הקונקרטיות הוא חשוב גם כאשר מדובר בפונה עם מצוקה ברורה, או אפילו מכלול מצוקות. כלומר לא מספיק שסיפורו האישי של מבקש החנינה מעורר חמלה, לדוגמא, או שמצבו הרפואי קשה. חשוב להסביר למה על רקע אותה צרה שיש לפונה המאסר יסכן את משפחתו, או מדוע על רקע מכלול חייה של המבקשת היא חייבת מחיקת רישום פלילי מוקדמת כי היא סוף סוף מצאה עבודה בתחום שלה.
עוד טיפ בעניין הזה: מתוך מכלול תמונת חייו של המבקש - תתמקדו במה שחריג. הקשיים הבנאליים לא יכולים כמובן להצדיק חנינה הניתנת "במקרים חריגים בלבד".
אמינות: לא להגזים בתיאורים, לא לטייח, וכן לגבות במסמכים
במשרד המשפטים בקשות החנינה נבדקות בדקדקנות. כתיבה דרמטית שעשירה בסופרלטיבים, ב"לא יעלה על הדעת" בהאשמת הסביבה וברחמים עצמיים ? לא תשיג את המטרה. ראשית, המצב האמיתי יתגלה בקלות, ושנית, סגנון כזה מעורר התנגדות (אמרנו לבקש, לא לדרוש).
שנית, עורכות הדין הבוחנות את בקשות החנינה, מעיינות גם בתיקים המשפטיים נשוא החנינה ולכן חשוב לא לנסות לטשטש את עובדות המקרה או להעלים חלקים מהמשפט שלא נוח לכם איתם. אם יש נקודות שפועלות נגדכם (או נגד הלקוח שלכם), עדיף שאתם בעצמכם תציינו זאת במכתב ותתמודדו איתן.
לבסוף, צרפו מסמכים המגבים את מה שאמרתם לגבי מצבכם הכלכלי, הרפואי, או הנפשי. לחוות דעת רפואיות, סוציאליות, פסיכולוגיות וכדומה יש משקל רב בעת שנשקלת בקשת החנינה. כאשר אתם מצרפים מסמכים עשו זאת באופן מסודר. אל תעמיסו ערימת מסמכים שבעצמכם אינכם יודעים מה בדיוק יש בה, אלא בחרו מה חשוב ופרטו מה אתם מצרפים. לעיתים כדאי גם לציין למה אתם מצרפים זאת. לדוגמא: אם את מבקשת חנינה מפסילת רשיון ומצרפת אישור על אבחון שנעשה לילדה בבית ספר זה מאוד מובן לך, אבל עלול להיות מבלבל למי שנתקל בסיפור שלך לראשונה. אם את מסבירה שאת מצרפת הפניה לקליניקה שנמצאת רחוק מאוד מהיישוב שלך, זה כבר יותר מובן.
עצה אחרונה לסיום, לכל מי שנמצא במשבר, מכל סוג: לא לשכוח שגם אם ננעלו דלתי בית הנשיא דלתי מרום לא ננעלו. ישועה יכולה להגיע תמיד, ובכל מיני צורות. לכן, שיהיה בהצלחה לכל מי שנזקק לחנינה, אבל האיחול האמיתי הוא שלא תזדקקו.
עו"ד יפעת וינקלר מנהלת משרד פרטי המוקדש באופן בלעדי לתחום של מחיקת רישום פלילי, מחיקת רישום משטרתי, ומניעה מראש של רישומים אלה. המשרד ממוקם בירושלים, ומייצג לקוחות מכל הארץ ומחו"ל. לצד הייצוג המשרד מעורב גם בהצעות חוק ועתירות לבג"צ בתחום המרשם הפלילי. המשרד דוגל בעריכת דין שיקומית, שהינה גישת עבודה המשלבת אנשי טיפול וכלים טיפוליים בעבודה המשפטית. עו"ד וינקלר הינה בוגרת האוניברסיטה העברית, ובוגרת קורסים והשתלמויות בתחום הפסיכולוגיה והקרימינולוגיה. היא התמחתה בפרקליטות המדינה, עבדה במשרד המשפטים במחלקת החנינות ובמדור החנינות בצה"ל. מזה 9 שנים שהיא פעילה בשוק הפרטי.
קרן היסוד 36, ירושלים 02-5663888
