לטבע אין גבולות: קריאה (כמעט) אחרונה לפני שואה אקולוגית בשטחי יהודה ושומרון
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

לטבע אין גבולות: קריאה (כמעט) אחרונה לפני שואה אקולוגית בשטחי יהודה ושומרון 

מאת    [ 28/03/2012 ]
מילים במאמר: 769   [ נצפה 1694 פעמים ]

 
 

ערכי הטבע בשטחי יהודה ושומרון נתונים לפגיעה מתמשכת, זאת בהעדר גורם ריבוני שיפעיל סמכויות אכיפה וחקיקה, בהעדר תכנון ומדיניות סביבתית, ועל כך משלמים תושבי המרחב כולו, הצמחייה וחיות הבר, איכות האוויר ואיכות המים בצורה שיקשה עלינו לתקנה.

במדינת ישראל שבתחומי הקו הירוק ניכרים בשנים האחרונות מאמצים להגברת המדיניות הסביבתית, הגברת האכיפה של חוקים שמטרתם שמירה על ערכי הטבע וכן העמקת המחקר והתכנון  הסביבתי. בהמשך למדיניות זו נחקקו בעשור האחרון תקנות הקשורות לשמירה על הסביבה ועל משאבי הטבע ונעשו פעולות שונות, בין היתר נסגרו בארץ מאות אתרי פסולת פיראטיים והוסדרה הטמנת הפסולת באתרים מוסדרים, הוסדרה פעילות החציבה והכרייה ועוד.  פעילות זו נמשכת ולצד פעילות המשרד להגנת הסביבה פועלים גופים שונים, איגודי ערים לאיכות הסביבה, רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע ועמותות שונות לשם מעקב אחר מפגעים סביבתיים שונים, לשם איסוף מידע ולשם ביצוע פרויקטים סביבתיים שונים.

לא כך המצב בשטחי יהודה ושומרון. מדיניות התכנון הקיימת לא חלה על שטחי יהודה ושומרון ובאופן רשמי תכנית המתאר הארצית המאגדת תחתיה את ההיבטים הקשורים לשמירה על השטחים הפתוחים (תמ"א 35) לא חלה על שטחים אלו.  קיימת פעילות מסוימת של המנהל האזרחי על חלק מהשטח (בשטחי C) וכן פעילות של איגודי ערים ליהודה ושומרון אך פעילות זו היא נקודתית ומוגבלת לחלק קטן מהשטח ולא ניתן להגדירה כתשתית של יישום מדיניות סביבתית כוללת.    השטחים שמחוץ לקו הירוק מהווים אופציה חסכונית ולעיתים בלעדית לביצוע פעולות כלכליות שונות ע"י גורמים משני צידי הקו הירוק: כרייה וחציבה באתרים ללא פיקוח, השלכת פסולת לא מוסדרת - הגוברת עם העלייה במחירי ההטמנה באתרים המוסדרים, ציד לא מבוקר ופעולות אחרות. 

פגיעה בערכי טבע משמעותה פגיעה בבריאות התושבים בכל המרחב, בוודאי במקרה שבו האזור המדובר הוא אזור עשיר בערכי טבע, מיובליו ניזונים נחלי הארץ ותחתיו טמונה אקוות (אקוויפר) ההר ממימיו שותים כולנו. אל לנו לשכוח כמו כן את החובה המוסרית המוטלת עלינו להגן על חיות הבר חסרות האונים מפגיעות שונות, ומצמצום בתי הגידול. 

 כמובן שמבחינה סביבתית, שטח צבאי או אזרחי, מסופח או תחת כיבוש - לעובדה זו אין משמעות עבור איכות האוויר והמים אותם אנו צורכים. מזהמים הנישאים באוויר, או כאלה המחלחלים למי התהום, פוגעים פגיעה אנושה בטבע של כולנו. המרחקים הם קצרים ואגני הניקוז משותפים למדינת ישראל ולשטחי יהודה ושומרון.  נחלי השומרון מהווים יובלים של נחלים גדולים הזורמים אל הים התיכון. נחל אלכסנדר מהגדול בנחלי ישראל, מזוהם קשות ע"י נחל שכם ועל אף מתקן טיהור שהוקם, בהעדר שיתוף פעולה, מגיע הזיהום בנחל לרמות המסכנות את הדגה והצמחייה שבתוכו. קיימים נחלים אחרים בסכנת זיהום כדוגמת נחל קנה, אחד מיובליו של הירקון. שפכים שונים ומי ביוב לא מטוהרים מחלחלים לאקוות ההר.- אחד ממקורות המים החשובים בארץ. תופעת השלכת פסולת באתרים מקומיים גורמת לזיהום קרקע ולזיהום מי התהום.

במקומות רבים מקובל לשרוף את הפסולת בהעדר פתרון קצה ראוי. שריפות אלה ושריפות תעשייתיות אשר אינן מבוקרות פולטות חומרים מזהמים אשר נישאים באוויר למרחק רב. מזהמי אוויר נפוצים התורמים לעלייה בתחלואה וליצירת מזהמים שניוניים כתחמוצות חנקן (NOx) ותחמוצות גופרית  ((SOx, מוסעים ע"י רוחות למרחקים של עשרות ק"מ ממוקדי הזיהום. עשרות מחצבות לא חוקיות פועלות בשטחי יהודה ושומרון, פוצעות את ההר, מקטינות את שטחי המחייה ואת בתי הגידול של חיות הבר, פוגעות בצמחייה וגורמות לעלייה בריכוז חלקיקים נשימים (Particulate Matter).

ייצוא פסולת מתוך הקו הירוק דרך המעברים ליהודה ושומרון כחלק מתופעה הידועה בשם NIMBY (Not In My Back Yard), מתרחש כל העת ולמרות צמצום בהיקפו, בעקבות הגברת הביקורות במעברים, תופעה זו עדיין מתרחשת. תופעה נוספת הנכללת תחת אותה קטגוריה של "לא בחצר שלי" היא כריית מחצבים בשטחי יהודה ושומרון ע"י גורמים ישראלים ומכירתם בתוך שטחי הקו הירוק.

למעקב אחרי פעולות מסוג זה קיימת חשיבות רבה. בעקבותיו ניתן לפעול במישורים של שיתוף פעולה, לבצע פעולות חינוך והסברה באמצעות הדברות ובאמצעות פעולתם של  גופים בינלאומיים ומקומיים וכן לבצע פעולות ישירות של אכיפה ע"י המנהל האזרחי. ניטור מקורות המפגע עשוי לגלות כי לעיתים קיימת אחריות ישירה או עקיפה של גורמים ישראלים ובהתאם ניתן לטפל בהם - כדוגמת השלכת פסולת בניין או פסולת מסוג אחר לאתרים לא מוסדרים המצויים מעבר לקו הירוק.  קיומו של מידע הכרחי, עבור מתן המענה המתאים לסוג הפגיעה ולעיתים ההבדל בין נזק סביבתי לבין הימנעות ממנו נובע מקיומו של מידע- עדכני ומדוייק עד כמה שניתן.  

ניתן לציין כי מלבד פעילות מוגבלת של החברה להגנת הטבע מעבר לקו הירוק, הגוף הבולט ביותר הוא עמותת "ירוק עכשיו" המהווה ערוץ כמעט בלעדי לכל הקשור בתלונות על מפגעי טבע במרחב זה.                                                                בקריאה שהיא כמעט אחרונה, אני קורא לכלל גופי התכנון ולארגונים הירוקים בארץ לקחת חלק אקטיבי בהגנה על הטבע בחבלי ארץ אלו - שנתפסים כחצר אחורית של מדינת ישראל, אך הם מהווים למעשה את התשתית ההידרולוגית והגיאוגרפית ובהם ערכי טבע רגישים, עושר של בתי גידול ומגוון מינים ייחודי. 

 

 אודי בר לבב, יועץ סביבתי
"סביבות ייעוץ ותכנון"  
 www.svivot.co.il

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב