כולנו מכירים את כוחן של המילים, אפילו מילה אחת שנאמרה – או לא נאמרה – יכולה לשנות את יומנו, ברגע. כולנו מכירים את כוחן של המילים, אבל האם אנחנו מקשיבים לעצמנו? בדרך שלי, שאותה אני מציגה בבלוג שלי, אני מכוונת להקשבה עמוקה יותר – להקשבה פנימית לעצמנו, אבל קודם לכן כדאי אולי שנתחיל להקשיב לקולנו. זהו תרגיל מודעות נהדר, ולא קל, לשים לב למשפטים, למילים שנאמרות, לטון הדברים ולהשפעה שיש להם על אחרים. זהו תרגיל מודעות נהדר, ולא קל, להתחיל לשמור על דברינו, הם יקרים.
לפני כארבע שנים נרשמתי באוניברסיטת חיפה לקורס עריכה לשונית. דחף פנימי עמוק לכתיבה נכונה הוביל אותי לקורס הזה, שפתח בפניי את הדרך לכתיבה נכונה, מדויקת ובעיקר ברורה יותר, אך בעיקר פתח בפניי גם שערים אדירים לשפה העברית, לעצמתה ולחכמתה כי רבה.
בסיום אחד השיעורים שאלתי את המרצה: "אם באחד הימים אפגוש, במקרה, את משה רבנו – האם אוכל לדבר איתו? האם נבין אחד את השני?". חששתי שהמרצה יצחק משאלתי הדמיונית, אך הוא השיב לי בהתלהבות ובנחרצות: "בוודאי. אתם תדברו באותה שפה. אתם תדברו עברית. יכול להיות שלא תבינו אחד את השני כי תהגו את המילים אחרת, אבל אם תכתבו אותן – בכתב עברי קדום לדוגמה – תבינו זה את זה. זו אותה שפה". המרצה המשיך לדרכו ואני נשארתי לעמוד בחושך, מביטה ממרומי הכרמל אל האורות המרצדים מסביב, נפעמת. מאז, לא התמעטה התלהבותי ופליאתי מהעברית – מאורך ימיה של השפה, שרידותה, מקורותיה, עושרה ומשמעויותיה העמוקות, הנסתרות מעין ממהרת.
חוקרי השפה ואנשי חכמה רבים מציגים ומדגימים את המשמעויות הנסתרות של מילים רבות בעברית. להלן רק דוגמה קטנה אחת וחיננית, מתוך רבות, פגשתי אותה רק לאחרונה. אמרה ידועה אומרת "לשקר אין רגליים". אם נבחן היטב את מבנה האותיות של המילים "שקר" ו"אמת" נראה שלאמרה יש ביטוי ממשי גם בהן: האותיות של המילה "שקר" אינן יציבות וכמו עומדות כל אחת על רגל אחת. לעומתן, אותיות המילה "אמת" – יציבות וכל אחת מהן עומדת בנחת על שתי רגליים רחבות. היכן נשים את מבטחנו?
המילים מאפשרות לנו להתבטא כלפי חוץ וכלפי עצמנו, אך המילים עצמן הן גם מדריכים נפלאים לדרך: בתוך כל מילה יש חכמה, בתוך כל מילה גלום שיעור, אפילו בכל אות. אם רק נקשיב. אם רק נביט. יש אומרים שהעולם נברא במילים, בכוח הדיבור וצירוף האותיות. אני בכל אופן בטוחה: באמצעות המילים אנחנו יכולים להשפיע על המציאות שלנו, אולי אפילו לברוא בה חלקים, ולהגביר בחיינו את הטוב ואת השמחה. צריך רק לשים לב למילים – המילים שבתוכנו ואלו שאנחנו מבטאים כלפי חוץ – ולהשתמש בהן במידה, בתבונה.
בימים שקדמו ליצירת הבלוג עלה בי קול יציב שמשך אותי להקים בלוג תאום ל"שער לאור" באנגלית. רציתי להרחיב את גבולותיו, להגיע לקהלים אחרים - דוברי אנגלית ברחבי העולם. אבל רגע לפני ביאת הבלוג האנגלי הרגשתי את בטני מתהפכת כאומרת: "אני יוצרת – בעברית. זו שפתי, אלה הכלים שלי. אני לא שולטת ברזי האנגלית, וגם אם יסייעו לי בתרגום – לא אהיה בטוחה במילים – האם הן מדויקות? האם הן מעבירות את המסר הנכון?". העברית היא שפתי, וכך נשארתי, בשלב זה, בתחומה. כאן אני מרגישה מדויקת וברורה, ואם אפגוש באחד הימים את אחד מאבותינו, אוכל אף לבקש ממנו לעשות לבלוג "לייק".
מנהלת את "שער לאור" - בלוג שעוסק במודעות עצמית, משמעות, ייעוד, אמת, הגשמה ועוד. בעבר, עורכת ומוציאה לאור את "ברומו של איזון", ירחון אינטרנט למודעות עצמית ורוחניות.
