מודל הזוגיות הקלאסי עובר שינוי ומהפכה - ממודל של שותפות מלאה למודל של שותפות חלקית 

מודל הזוגיות הקלאסי עובר שינוי ומהפכה - ממודל של שותפות מלאה למודל של שותפות חלקית  

מהי שותפות מלאה - המודל הקלאסי

מודל השותפות המלאה הוא מודל זוגי שעוצב וגובש במאות השנים האחרונות. זהו מודל הכולל בתוכו למעשה את הכל: בני הזוג חולקים יחדיו חיים שלמים בכל המובנים ובכל התחומים.

הם שותפים מלאים ובלעדיים מבחינה מינית, הם מגדלים ילדים ביולוגיים משותפים וחולקים את הגנים שלהם, הם חולקים גם את הכלכלה והכסף ביחד ללא מחיצות או הפרדות, הם כמובן חיים באותו הבית, הם ישנים באותה המיטה, הם מבלים ונהנים יחדיו בכל זמן פנוי ולמעשה חיים בזוגיות ושותפות מלאה לחלוטין.

שותפות מלאה קשה כיום הרבה יותר למימוש ולהגשמה

אלא שהמודל הזוגי הנשגב והאידיאלי הזה אינו בר השגה וקל להשגה כפי שהיה בעבר, לא רק בגלל האנשים אלא גם בגלל המציאות עצמה. כיום, המציאות עברה שינוי שאי אפשר עוד להתעלם ממנו. חלק מהאנשים כיום אינם מעוניינים לחלוק הכל עם מישהו, לתת הכל למישהו, להיות חלק מזוגיות שלמה ללא כל חופש אישי לצידה. וגם אלה שמאוד משתוקקים ורוצים - לא תמיד מוצאים את הפרטנר המתאים לסוג כזה של שותפות. ומעבר לכך, המציאות המודרנית מעודדת הפרטה של האהבה והזוגיות לחלקיקים קטנים, בדיוק כמו ההפרטה של העסקים ושל השירותים הציבוריים. בשורה התחתונה, מודל השותפות המלאה כבר אינו תקף כיום לכל האנשים אלא רק לחלק מהם, וחלק זה אף הוא הולך וקטן, הולך ומצטמק.

רק לשם הדוגמה:

זוגות שאינם מעוניינים לגור יחד באותו הבית. הם חיים בזוגיות ומבלים יחד אבל לכל אחד דירה משלו.

זוגות שאינם חולקים ילדים משותפים. כל אחד מביא איתו את ילדיו מנישואיו הקודמים או מקשריו הקודמים.

זוגות שאינם מעוניינים לחלוק את הכלכלה והכסף יחד, והם מבצעים הפרדה רכושית בהסכמי ממון.

זוגות שאינם חולקים עולם מיני משותף. הם אינם מקיימים יחסי מין אבל עדיין חיים ביחד שנים רבות באותו הבית ובחיים משותפים.

זוגות גרושים שחולקים ילדים משותפים אך אינם גרים יחד ואינם מנהלים כל יחסים זולת גידול ילדים במשותף.

המודל החלקי הוא בר השגה ונוח יותר עבור חלק לא קטן מהאנשים

מודל השותפות המלאה היה מתאים למציאות של פעם. זהו מודל שהתאים לתקופה בה הכל היה מוגדר, ברור, מאובן ונוקשה יותר. אבל המציאות המודרנית היא שונה ואינה דומה עוד לעבר. במציאות המודרנית קשה הרבה יותר למצוא שותפים מושלמים למודל השותפות המלאה. 

וכך יוצא, שיותר ויותר אנשים מתחילים להבין שמודל השותפות המלאה הוא דימיוני ואילו מודל השותפות החלקית הוא מציאותי יותר, בר-השגה וקל יותר לביצוע. לעיתים קרובות, ולמרבה הטרגדיה, אנשים שמתעקשים למצוא את מודל השותפות המלאה נותרים לבד לגמרי - ללא כלום ביד, משום שקשה מאוד למצוא שותף מלא ואמיתי לכל רובדי החיים. גם אלה שמהמרים על מודל השותפות המלאה מתוך תקווה ואמונה שהוא יעבוד מגלים למרבה אכזבתם שמדובר במודל אנכרוניסטי ומיושן שנוטה להתנפץ לרסיסים שוב ושוב. במציאות שבה שיעור הגירושין עומד לעבור בשנים הקרובות את המסה הקריטית של 50% רוב האנשים מתחילים להפנים שמשהו בסיסי כבר אינו עובד במודל המיושן של פעם, שהאשמה כבר אינה נמצאת בהם אלא במודל עצמו.

הרצון בחופש אישי דוחף גם לשינוי המודל הזוגי 

אין כל ספק ששותפות מלאה היא עדיין מודל שקוסם לרבים. יש בו הכל, והוא נראה על פניו הנכון ביותר והרומנטי ביותר. אולם, במציאות בשטח קורים דברים אחרים ושונים בתכלית. מודל זה הופך לרחוק וקשה יותר להשגה בכל יום. הוא מביא כאב וסבל לרבים, הוא גורם לאכזבה אצל רבים והוא יוצר מצב בו הרבה מאוד אנשים מרגישים אשמים על כך שהם לא הצליחו למצוא ולממש את מודל השותפות המלאה.

אבל האמת היא, שמודל השותפות המלאה אינו מודל קל ואידיאלי כפי שהוא נתפס ממבט מרחוק. זהו מודל נדיר, כמו עולם שהולך ונעלם, ולכן קשה מאוד להשיג אותו ולשמר אותו לאורך זמן, במיוחד בתקופה כה דינמית וכה תזזיתית כמו התקופה המודרנית.

וטיפ לסיום: פחות אנשים מצליחים לממש בפועל את מודל השותפות המלאה. רובם בכלל לא מגיעים למצב בו הם מוצאים פרטנר מושלם כדי לחלוק איתו הכל. גם אם הם מוצאים אחד כזה, או חושבים שמצאו אחד כזה, מרביתם יתגרשו במהלך השנים מתוך הבנה שהשותפות המלאה אינה עובדת או שהיא בלתי אפשרית, ולא בגלל שהם אשמים בכך, אלא כי זוהי המציאות המודרנית והיא מכתיבה הסתגלות למודל שותפות חלקי ולא שלם.